ביטול לימודים והחזר שכר לימוד

כך, סוגיית החזר שכר לימוד או דמי הרשמה עקב ביטול קורס, נידונה בפסיקה עוד קודם לתקנות ביטול עסקה, כשהטעם לאי קבלת התביעה נבע מטעם שעניינו אי תחולת חוק הגנת הצרכן על קורסי לימוד באוניברסיטה וזאת בהתבסס על אותם קריטריונים שקבע המחוקק בתיקון לחוק הגנת הצרכן בעיניין ביטול מנוי בחדר כושר או חוגים כאינדיקציה האם לאפשר ביטול, אם לאו.

...

סוף דבר.

משכך אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בניכוי הסכומים ששולמו 6360.09 ₪ ו-4546 ₪.

סך הכל ישלם הנתבע לתובעת סך של 1570 ₪ הוצאות משפט (מלבד שפעול הליכי ההוצאה לפועל כאמור וההפחתה בהתאמה לסכומים שעוקלו).

כך, סוגיית החזר שכר לימוד או דמי הרשמה עקב ביטול קורס, נידונה בפסיקה עוד קודם לתקנות ביטול עסקה, כשהטעם לאי קבלת התביעה נבע מטעם שעניינו אי תחולת חוק הגנת הצרכן על קורסי לימוד באוניברסיטה וזאת בהתבסס על אותם קריטריונים שקבע המחוקק בתיקון לחוק הגנת הצרכן בעיניין ביטול מנוי בחדר כושר או חוגים כאינדיקציה האם לאפשר ביטול, אם לאו.

...

ברם, ברי אם בסופו של דבר היא לא לומדת אצל הנתבעת, אין הנתבעת אמורה לספק לה תמיכה להלוואה.

לכאורה נראה כי לא ניתן לצפות מהנתבעת להמשיך לשלם לה את הריביות, ואולם, משהתובעת חויבה בסופו של דבר בסכום המלא והמכללה מקבלת את שכר הלימוד בכל מקרה, בין אם התובעת לומדת ובין אם לאו, הרי שעל המכללה לשאת בתשלום הריבית כפי שהתחייבה מלכתחילה, כאילו לא בוטלה העסקה.

על כן, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1080 ₪ ריבית אותה נאלצה לשלם.

התובע עצמו בבקשתו מיום 7.4.14 להפסקת הלימודים ולסיום הלימודים בקורסים, ידע היטב שבקשתו זו הוגשה באיחור ניכר, למעלה מחודש לאחר תחילת הסימסטר ולאחר שהשתתף בלימודים, ולכן אף מצא לנכון להדגיש בבקשתו שזו בקשה חריגה בציינו "אשמח לקבלת הבקשה החריגה". התובע ידע היטב את נוהלי הנתבעת במסגרתה לא היה תלמיד חדש, היה ער לכך שלסימסטר שניפתח ביום 2.3.14 המועד האחרון להגשת בקשה לביטול הרשמה ללימודים וקבלת החזר שכר לימוד היה ב- 21.3.14, דהיינו עד שלושה שבועות לאחר תחילת הסימסטר בו אמור הקורס להלמד על ידי התובע.

...

לשאלה "זה מסביר מדוע לא המשכת ללמוד ולא שום סיבה אחרת שאתה מנסה כביכול להעלות כרגע", השיב: "זה מה שכתבתי". עדה מטעם הנתבעת אילנית רטוביץ יעקב ציינה בעדותה הדברים הבאים: "אני מגישה לבית המשפט את כל המסמכים שצורפו לכתב ההגנה וחוזרת על האמור בו ומבקשת להוסיף, שהנתבעת כאוניברסיטה חייבת שיהיה סדר בהרשמה וביטולי הרשמה. ישנם ביטולים מדורגים בהתאם להוראות שמתפרסמות. ביטולים רבים וסתמיים יכולים למוטט מוסד אקדמאי ולכן ישנם חוקי מל"ג, כלומר, חוקי לימודים בהשכלה גבוהה. לא חל במקרה זה חוק הגנת הצרכן. לגבי המקרה של התובע, ההודעה של התובע הגיעה באיחור. התובע נרשם לקורסים שהוא נרשם אליהם באיחור ולמרות זאת הוא התקבל באישור מיוחד למרות שנסתיימה ההרשמה. הוא גם קיבל ייעוץ בתחילת לימודים ולא פעל על פי הייעוץ. הוא הגיש את הבקשה לביטול הקורסים ב-07.04.14, זאת לאחר שהקורסים התחילו ב-02.03.14, כלומר, הוא הגיש את הבקשה באיחור. אפשר היה להגיש בקשה לביטול הקורסים והחזר כספי עד ליום 21.03.14. הבקשה שלו הועברה תחילה לרכזת הרשמה שבדקה את הבקשה על פי הנהלים ודחתה את הבקשה. בהמשך, הוא הגיש בקשה לעיון חוזר ובקשה זו הועברה לוועדת חריגים. אני העברתי את הבקשה שלו לוועדת חריגים וועדת חריגים דנה בבקשה על פי נהלי החריגים שנקבעו על ידי פורום נהלי הרשמה של המוסדות ללימודים גבוהים והבקשה שלו נדחתה שוב על פי מה שהוא כתב בבקשה. התובע ציין היום בבית המשפט שהוא היה נוכח רק בשני שיעורים מתחילת הקורס, כלומר השתתף בשבועיים לימודים ומעבר לזה, הוא לא הגיע ואני מציינת שאין חובת נוכחות בשיעורים בקורסים ולכן אם הוא לא הגיע לשיעורים בקורסים, זה עניין שלו ואנחנו גם לא יודעים על זה. סטודנט יכול להגיע לשיעור ולא להגיע לשיעור כרצונו. התובע לא הגיש אף פעם שום תעודות רפואיות ודיבר אך ורק על לחצים אישיים, הכול כפי שהוא פירט בבקשתו. הוא לא הגיש שום בקשה רפואית שלפיה כביכול מצבו הרפואי באותה תקופה היה איזה שהוא מצב רפואי שהידרדר, כפי שלא הביא שום טיוטה רפואית בכלל על מצב בריאותו וגם לא טען דבר כזה וגם לא הגיש תעודות רפואיות לא במצורף לתביעתו זו וגם לא היום בבית המשפט. מבקשים לדחות את התביעה". בחקירתה הנגדית לשאלה "אם אתם אומרים שקורסים עולים לכם כסף ושחשוב לכם שאנשים יהיו נוכחים בקורסים ולא יעזבו קורסים, אז אני שואל אותך, מדוע לא מגיע לי החזר כסף, אם אני הפסקתי את הלימודים? אני אומר שנרשמתי בהרשמה מאוחרת, אז אם אני נרשמתי בהרשמה מאוחרת, אז בלאו הכי הקורסים היו קיימים", השיבה: "לא כך מתנהל קורס. אתה התקבלת לקורס ופרשת מהקורס ועניינך נדון, הכול כפי שפירטתי בעדותי". לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים מעדיפה אני את גרסת הנתבעת שהוכחה בפני על פני גרסת התובע, בה אין אני נותנת אמון.

בהעדיפי גרסת הנתבעת שהוכחה בפני על פני גרסת התובע שלא הוכחה קובעת אני כי דין תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת להדחות וכך אני מורה.

תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת – נדחית.

כך, סוגיית החזר שכר לימוד או דמי הרשמה עקב ביטול קורס, נידונה בפסיקה עוד קודם לתקנות ביטול עסקה, כשהטעם לאי קבלת התביעה נבע מטעם שעניינו אי תחולת חוק הגנת הצרכן על קורסי לימוד באוניברסיטה וזאת בהתבסס על אותם קריטריונים שקבע המחוקק בתיקון לחוק הגנת הצרכן בעיניין ביטול מנוי בחדר כושר או חוגים כאינדיקציה האם לאפשר ביטול, אם לאו.

...

בל נשכח, כי חיוב עוסק לבטל תוך 14 יום לצרכן באופן אוטומטי לפי בקשה ואם מדובר לאחר 14 יום הוא מחויב לבטל ולהשיב את מלוא התמורה מקום בו לא יוכיח נזקים או שיוכיח נזקים ועל כן הצרכן יזכה להחזר חלקי, גם אם יבטל יום לפני קורס או גם אחרי תחילת קורס – אינה יכולה לעמוד ותוביל לפגיעה גם בצרכן ולו באמצעות עליית מחירים שתגולגל בסופו של דבר על הצרכן.

בעניין קידום בע"מ, בית המשפט שרטט את עובדות המקרה וביחס אליהן מיקד את השאלה המשפטית – "אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המוסכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב בטענה שעל פי הדין ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו– האם ללקוח ישנה תרופה נגד העוסק במקרה שכזה? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה? בית המשפט המחוזי הבחין בין שני מצבים בהם מבקש הלקוח לבטל את ההתקשרות.

יצוין, כי המבקשת שם העלתה טענות נוספות כנגד המסקנה שישנה סבירות לקביעת התניה כמקפחת.

באותו מקרה דובר היה על בקשה לאישור תביעה ייצוגית, שעניינה בתנאי אותו מכתיבה המשיבה, חברה המפעילה קורס ללימוד אנגלית, לפיו לקוח אינו זכאי להחזר כספי כלשהוא משכר הלימוד במקרה של ביטול הישתתפותו בלימודים לאחר תחילת הקורס (ולא זה המצב בעניינינו עת מדובר באי החזר של 3000 ₪ מתוך 25,000 ₪) שהם אף בגדר "פיצוי מוסכם" שבית המשפט ככלל לא נוטה להתערב ויש בדבר להעיד על כי הצדדים נתנו דעתם לכך).

...

בעניין קידום בע"מ, בית המשפט שרטט את עובדות המקרה וביחס אליהן מיקד את השאלה המשפטית – "אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המוסכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב בטענה שעל פי הדין ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו– האם ללקוח ישנה תרופה נגד העוסק במקרה שכזה? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה? בית המשפט המחוזי הבחין בין שני מצבים בהם מבקש הלקוח לבטל את ההתקשרות.

יצוין, כי המבקשת שם העלתה טענות נוספות כנגד המסקנה שישנה סבירות לקביעת התניה כמקפחת.

על כן, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.