נוהלו הליכים בעיניין השלמת חומר חקירה, וניתנה החלטה בעיניין גילוי חומר חקירה, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב - 1982 (להלן: החסד"פ).
בדיון שנקבע להקראה ביום 17.11.19 מסר ב"כ הנאשם, בשם הנאשם מס' 2, בקשה לביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) וסעיף 150 לחסד"פ. ב"כ המשיבה ביקשה להגיב על כך בכתב, והגישה תגובתה המפורטת.
בסופו של דבר לא צלח מהלך זה.
בטענות המקדמיות שהעלה הנאשם 2, טען כי לפי הנחיות היועמ"ש, הנחייה מס' 4.1202 מחודש יולי 2014 (להלן: "ההנחיה"), משך הטיפול בתביעה עד הגשת כתב אישום בעבירות כמו אלה שבכתב האישום (עבירות ,עוון) צריך להיות תוך 12 חודשים, כאשר ניתן להאריך את המועד ב-6 חודשים נוספים, באישור פרקליט מחוז וב-6 חודשים נוספים, באישור היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש"), בשים לב למורכבות החקירה ומכלול נסיבות העניין.
במקרה דנן נגרם ענוי דין בשל אי הגשת כתב האישום במועד ולא ניתן הסבר לאי מילוי ההנחיה.
...
בסופו של דבר לא צלח מהלך זה.
בטענות המקדמיות שהעלה הנאשם 2, טען כי לפי הנחיות היועמ"ש, הנחייה מס' 4.1202 מחודש יולי 2014 (להלן: "ההנחיה"), משך הטיפול בתביעה עד הגשת כתב אישום בעבירות כמו אלה שבכתב האישום (עבירות ,עוון) צריך להיות תוך 12 חודשים, כאשר ניתן להאריך את המועד ב-6 חודשים נוספים, באישור פרקליט מחוז וב-6 חודשים נוספים, באישור היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש"), בשים לב למורכבות החקירה ומכלול נסיבות העניין.
כיום מעוגנת דוקטרינה זו בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי ניתן לבקש את ביטולו של כתב אישום כאשר "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". עם זאת, טענת "הגנה מן הצדק" תתקבל אך לעיתים נדירות:
"ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך-כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו, עם זאת אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא למשל לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות, ומבססות, בבירור את המסקנה כי במקרה הנתון לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר" (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 807).
לסיכום אומר כי אני מקבל את טענות ב"כ הנאשם, ביחס לנאשם מס' 2, וקובע כי כתב האישום שהוגש לאחר פרק הזמן הקבוע בהנחיות היועמ"ש (כפי נסחן בעת הגשת כתב האישום) מבלי שניתן לכך אישור כנדרש, פוגע בעקרונות של צדק והגינות משפטית ובנסיבות אלה יש לבטל את כתב האישום כאמור בס' 149(10) לחסד"פ.
לנוכח הקביעה לפיה יש לבטל את האישום כנגד נאשם מס 2 ולנוכח מצבה של הנאשמת מס' 1, תודיע ב"כ המאשימה עד יום 25.8.22, האם יש מקום להמשך ההליכים כנגד הנאשמת מס' 1.
