ביטול כתב אישום מטעמי הגנה מהצדק

הנאשמים טוענים שהגשת כתב האישום עומדת בסתירה לעקרונות של צדק והגינות בכך שמדובר במקרה שהולם הסדר מותנה בהתאם לתיקון 66 לחסד"פ, המאפשר הלימה טובה יותר בין חומרת עבירה ונסיבותיה לבין התגובה החברתית לה, ואין לאפשר לרשויות התביעה לפעול באופן בלתי אחיד בעיניין זה. תגובת המאשימה המאשימה טוענת שההליך המשמעתי שקוים בעיניינם של הנאשמת 1 הנו הליך עצמאי ונפרד, שמטרתו ותכליתו שונה מזו של ההליך הפלילי, שבו נדונה היתנהלות כוללת של הנאשמים בכל אתרי הבניה בהם ביצעו עבודתו במשך מספר שנים, על בסיס מספר צוי בטיחות והפרות חוזרות רבות, מבלי שאלה פורטו באופן מדויק, וללא היתייחסות ספציפית לעבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום, ותוצאתו אינה "הרשעה קודמת" החוסמת הגשת כתב האישום בהליך זה, שכן תנאי לקיומה של "הרשעה קודמת" הוא הליך שהסתיים בפסק דין תקף, ואילו הליך שאיננו דיון באישום אינו הליך שמסתיים ב"פסק דין", אינו מהוה "הרשעה קודמת". אשר לטענה לפי סעיף 149(10) לחסד"פ, טוענת המאשימה כי אמת המידה שנקבעה בפסיקה להצדקת ביטול כתב אישום בגין "הגנה מן הצדק", היא כי שיש להראות היתנהגות זדונית או שערורייתית של רשויות התביעה, ומדובר בהגנה שתוכר במקרים נדירים.

...

הנאשמים טוענים שהגשת כתב האישום עומדת בסתירה לעקרונות של צדק והגינות בכך שמדובר במקרה שהולם הסדר מותנה בהתאם לתיקון 66 לחסד"פ, המאפשר הלימה טובה יותר בין חומרת עבירה ונסיבותיה לבין התגובה החברתית לה, ואין לאפשר לרשויות התביעה לפעול באופן בלתי אחיד בעניין זה. תגובת המאשימה המאשימה טוענת שההליך המשמעתי שקוים בעניינם של הנאשמת 1 הינו הליך עצמאי ונפרד, שמטרתו ותכליתו שונה מזו של ההליך הפלילי, שבו נדונה התנהלות כוללת של הנאשמים בכל אתרי הבניה בהם ביצעו עבודתו במשך מספר שנים, על בסיס מספר צווי בטיחות והפרות חוזרות רבות, מבלי שאלה פורטו באופן מדויק, וללא התייחסות ספציפית לעבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום, ותוצאתו אינה "הרשעה קודמת" החוסמת הגשת כתב האישום בהליך זה, שכן תנאי לקיומה של "הרשעה קודמת" הוא הליך שהסתיים בפסק דין תקף, ואילו הליך שאיננו דיון באישום אינו הליך שמסתיים ב"פסק דין", אינו מהווה "הרשעה קודמת". אשר לטענה לפי סעיף 149(10) לחסד"פ, טוענת המאשימה כי אמת המידה שנקבעה בפסיקה להצדקת ביטול כתב אישום בגין "הגנה מן הצדק", היא כי שיש להראות התנהגות זדונית או שערורייתית של רשויות התביעה, ומדובר בהגנה שתוכר במקרים נדירים.

הבקשה לביטול כתב האישום נדחית, איפוא.

לפניי בקשה לביטול כתב האישום הנידון מחמת הגנה מן הצדק בהתאם לסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

...

לאחר שעיינתי בבקשה מטעם ב"כ הנאשם ובהשלמת טיעוניו וכן בתגובות המשיבה, מצאתי כי דין הבקשה הכוללת טענה מקדמית לביטול כתב האישום, בהתאם לסעיף 149(10) לחסד"פ – להידחות.

אם כן, ומבלי להקל ראש בטענות הנאשם, אני סבורה כי יש מקום לבררן במסגרת שמיעת הראיות בתיק ואין המדובר בפגם קיצוני, המצדיק את ביטולו של כתב האישום בשלב זה. שמיעת הראיות בתיק זה החלה, ומכיוון שמדובר בחקירות ממושכות של העדים השונים בתיק, חלק מהעדים זומנו לישיבה נוספת ולא נשמעה עדותם, לרבות חקירת הבוחן, שאף היא טרם הסתיימה ונקבעה למועד נוסף.

אציין בעניין זה כי בית המשפט נתן עדיפות לשמיעת תיק זה וקבע מספר מועדים נוספים לשמיעת הראיות, ובנסיבות אלה זהו המענה המיטבי לסוגיה זו. לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הבקשה הנדונה, הכוללת טענה מקדמית לביטול כתב האישום, בהתאם לסעיף 149(10) לחסד"פ. בשל מצב החירום, לא תתקיים ישיבת ההוכחות בתאריך 25.10.23, וחלף ישיבה זו נקבע מועד נוסף להמשך שמיעת עדותו של הבוחן – ביום 12.12.23 בשעה 13:00.

אשר לטענה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, הפניתה המאשימה לפסיקה וטענה, כי מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים החריגים והקיצוניים בהם בית המשפט צריך להורות על ביטול כתב אישום.

...

המאשימה הפנתה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"פ (ארצי) 20422-01-11 אוזן נ' מדינת ישראל, וטענה כי לאחר בחינת הראיות, הגיעה למסקנה כי מדובר בקבלן כוח אדם, שאינו מחזיק ברישיון כדין.

אשר להכרעתי כאמור בפתח הדברים, דין הבקשה לביטול כתב האישום להידחות.

אשר לטענת ההתיישנות ביחס לנאשם 4, דינה להידחות, שכן בהתאם לטענת המאשימה, שלעת הזו לא נסתרה, לא חלפו 12 חודשים עד להגשת כתב האישום.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשותיהם של הנאשמים 1-3 ו- 4 לביטול כתב האישום שהוגש כנגד כל אחד מהם.

לשיטת הנאשמים, בנסיבות אלה, אי התייצבות עדי התביעה לדיונים כמוה כאי התייצבות התביעה עצמה, ומשכך יש להורות על מחיקת כתב האישום כנגדים, מכח סעיפים 133 ו- 94 לחסד"פ. עוד טענו הנאשמים, כי יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, מכח סעיף 149 לחסד"פ, שכן ההליך מיתנהל מזה כחמש שנים, כשבשנתיים האחרונות לא היתקיים ולו דיון אחד לגופו של עניין, בשל מחדלי המאשימה.

...

טרם נשמעה פרשת ההגנה, הגישו הנאשמים בקשה לקיום משפט זוטא, ובית הדין נעתר לבקשתם.

עם זאת, הובהר בפסיקה כי "לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק", וכי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר.  בדרך כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו" (ע"פ 4855/02 מד"י נ' בורוביץ', פ"ד נט(6) 776 (2005)).

מכל מקום, בשלב זה של ההליך, לא שוכנעתי כי בפניי אחד מאותם ממקרים חריגים המצדיקים ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק.

סוף דבר הבקשה לביטול כתב האישום – נדחית.

לפניי בקשה לביטול כתב האישום מחמת "הגנה מן הצדק" לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – חסד"פ) שהעלו הנאשמים 1 ו-3.

...

לפיכך, בשלב מקדמי זה הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

אף באשר לטענותיו של נאשם 3, לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מסקנתי היא כי בשלב מקדמי זה, דין הבקשה לביטול כתב האישום להידחות.

סוף דבר, הבקשות לביטול כתב האישום נדחות בשלב זה. הצדדים יוכלו לחזור ולהעלות את טענותיהם בהמשך ההליך לאחר שמיעת הראיות.