לאור החלטתי, הדיון הופסק וב"כ הצדדים יצאו את האולם להידברות, ולאחר שחזרו ביקש התובע לתקן בפעם השלישית את כתב האישום באופן שיימחק כל אזכור של אקדח ותימחק העבירה של שבוש מהלכי משפט לצורך העברת התיק ליחידת הסדר מותנה.
ודוק, מתחילת ההליך בשנת 2020 ועד הדיון האחרון, במספר הזדמנויות, העלה הסניגור טענות שעניינן אי העברת מלוא חומר החקירה לידיו, כך למשל בישיבת 19.7.20, אמר הסניגור לפרוטוקול את הדברים הבאים:
"קבלתי את חומרי החקירה מהנאשם עצמו שככל הנראה הגיע לצלם את התיק אצל התביעות. כבר אומר שיש שתי חלופות, או שחסרים חומרי חקירה משמעותיים, או שאני תמהה כיצד הוגש כתב האישום.
יובהר כי קבלת טענתו של הנאשם ובטול כתב האישום בעקבותיה, אין משמעה מתן לגיטימציה להתנהגותו של הנאשם לבצוע עבירות פליליות על ידו, אלא אי מתן לגיטימציה לפעולתה של הרשות שלא מילאה את חובתה עובר להגשת כתב האישום ובמהלך ניהול ההליך.
...
אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים על רקע התנהלות המאשימה לאורך ניהול ההליך שבפניי, מצאתי כי קמה לנאשם הגנה מן הצדק המצדיקה ביטול כתב האישום וזיכויו, וכך אני מורה.
בהינתן כל האמור, אני סבורה כי לא ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים ומידתיים, מאשר ביטול כתב האישום.
סוף דבר,
התנהלות המאשימה כפי שהובא לעיל מעוררת קושי לא פשוט.
נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול כתב האישום נגד הנאשם בשל קיומה של הגנה מן הצדק, ועל זיכויו.
