ביטול כתב אישום בגין רישוי עסקים

לפיכך, אין כל מקום לביטול כתב האישום מחמת טענות ההגנה מן הצדק, ואף בבוא העת לא תהא לכך כל השפעה לעונש.

לפיכך, אין בשינויים הנטענים בהוראות הצוו לרשוי עסקים בכדי להצדיק ביטול מלא או חלקי של כתב האישום.

...

לאחר עיון בתיק בית משפט קמא לרבות בעדותו של העד קייקוב, נחה דעתי כי אין ראיה כי הרשות פסחה על טיפולה בעסקים אחרים, דוגמת אלו שהציג הסנגור המלומד.

גם בהקשר זה מקובלת עליי החלטתו של בית משפט קמא לפיה אף אם חל שינוי בסעיף אחסון ומכירת חומרי גלם לבניה, דבר שלא הוכח על ידי המערערת, עדיין מתנהל העסק, בהיבטים אחרים של פעילותו, ללא רישוי.

סוף דבר הערעור נדחה, על כל חלקיו.

ביום 17.1.22 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם ריבוי עבירות של קיום עסק טעון רשוי ללא רשיון עסק, ריבוי עבירות של ניהול עסק תוך הפרה ואי קיום של הוראות שנקבעו בתקנות רשוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), ריבוי עבירות של איסור ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים וריבוי עבירות של אי נקיטת אמצעים הגורמים לזיהום אויר וריח בלתי סביר, אי כסוי פסולת באמצעות חומר כסוי, איסור השלכת פסולת במקום שלא נקבע לכך וללא התקנת גידור ושילוט [לגבי נאשם 1]; וריבוי עבירות של איסור ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים ואיסור השלכת פסולת במקום שלא נקבע לכך [לגבי נאשם 2].

דיון והכרעה לאחר שקראתי את כתב האישום, הבקשה, התגובה והתשובה, באתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה לביטול כתב האישום ככל שזו נוגעת לטענה של אי עמידה בהנחיית היועמ"ש בדבר משך הטיפול בתיקים על ידי גופי התביעה ולטענת השהוי; ולהותיר את הבקשה לביטול כתב אישום בשל אכיפה סלקטיבית להכרעה בתום שמיעת הראיות והסיכומים, שכן זו טעונה הכרעה ראייתית ועובדתית.

...

דיון והכרעה לאחר שקראתי את כתב האישום, הבקשה, התגובה והתשובה, באתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה לביטול כתב האישום ככל שזו נוגעת לטענה של אי עמידה בהנחיית היועמ"ש בדבר משך הטיפול בתיקים על ידי גופי התביעה ולטענת השיהוי; ולהותיר את הבקשה לביטול כתב אישום בשל אכיפה סלקטיבית להכרעה בתום שמיעת הראיות והסיכומים, שכן זו טעונה הכרעה ראייתית ועובדתית.

לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב אישום בשל אי עמידה בהנחיית היועמ"ש ובשל שיהוי – נדחית.

כתב אישום שהוגש בוטל ביום 16.12.10 הוגש כתב אישום נגד התובע ואחיינו (ת"פ 12359/10) בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בנגוד לסעיפים 1 ו-14 לחוק רשוי עסקים התשכ"ח-1968.

ביום 19.2.13 בוטל כתב האישום משום שהעסק כבר לא קיים, וזאת "לפנים משורת הדין ומבלי שהדבר יהווה תקדים ו/או ישמש כנגד המאשימה בתיקים אחרים ובהליכים אזרחיים" (פרוטוקול הדיון, נספח ד' 2).

...

בהעדר צו שיפוטי המורה על הריסה, ובסירובה להמתין להגעתו של התובע טרם התחלת ההריסה, כל אלו מביאים אותי למסקנה כי מחדלי העיריה עולים עשרות מונים על זה של התובע, והאינטרס הציבורי במקרה זה הוא הטלת אחריות על העיריה והקפדה עמה על פעולה בהתאם לחוק, ללא קיצורי דרך.

אין להפחית אשם תורם לא מצאתי לנכון להפחית אשם תורם מהתובע, באשר שוכנעתי שלא היה לו מושג שבכוונת העיריה להרוס את הדוכן, בוודאי לא לאחר שעתירתו התקבלה, ובה נקבע כי העיריה לא פעלה כדין.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 22,925 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.12.10 ועד התשלום בפועל.

טענות ב"כ הצדדים: טיעוני הצדדים בהקשר זה נפרסו בפני בית המשפט הן בכתב מספר פעמים והן בדיונים שנערכו בעל פה. תמצית טיעוני המבקשים מפנה את הזרקור לכך שבכוונתם לטעון למישורים שונים של ביטול כתב אישום מחמת ההגנה מן הצדק, אם בשל שהוי ואם בשל אכיפה בררנית, וכל עוד לא נימסר להם אישור השלמת החקירה והנימוקים, הרי שאין הם יכולים לבקר את החלטת הרשות המנהלית ולטעון בפני בית המשפט.

כתב האישום הוגש כנגד 10 נאשמים, וחובק עבירות מתחום איכות הסביבה ורשוי עסקים.

...

כפי שציינתי לעיל, איני מוצא כל "אפקט מצנן" בתכנים אשר נמצאים במסמך אותו החלטתי להעביר לרשות המבקשים.

בסופו של דבר, אכן קיימת חשיבות כי בתוך הרשות המנהלית יוכלו הגורמים הרלבנטיים להתבטא בחופשיות, כך שלא יווצר אפקט מצנן על ידי חשיפת מסמכים.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת הנימוקים ואישור השלמת החקירה לידי המשיבים.

ההחלטה על אי מתן אפשרות לקבלת מסמכים ומידע המצוי בידי המשיבה לצורך ביסוס הבקשה לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק החלטת ביניים לפסיקת הוצאות בסך 2,000 ₪ - אמנם מדובר בעיניין תיאורטי שכן הש' קמא ביטלה, במסגרת גזר הדין, את רכיב ההוצאות שהושת על המערערים בהחלטת הביניים, אלא שבהחלטת ביניים, כפי שנקבע גם בערר שהוגש על החלטה זו, לא היתה לש' קמא הסמכות להטיל הוצאות שנועדו להטלת מורא על נאשמים לא מיוצגים.

גזר הדין: מדובר בעבירה ראשונה של המערערים; למערערת חובות כבדים והעסק שלה נהרס; אין הלימה בין גובה הקנס לבין המצב הכלכלי; ניסוח כתב האישום מבטא את הרוח החד צדדית ששירתה על כל ההליך ואת חוסר רצונה של הש' קמא לראות את האמת; ההיתחייבות שהוטלה על המערער כבדה.

מבקשים פסיקה תקדימית שתבטל את האפליה בין גני ילדים לעסקים אחרים, טעוני רשויי בישראל.

...

בהמשך לכך, ביקשו המערערים לעיין בתוכן התיקים, ולבקשה זו לא נעתר בית משפט קמא בקבעו שהדבר טעון קבלת תגובת הצדדים להליך, ואינו נדרש כלל במסגרת טענות הגנה מן הצדק, שבהן בית המשפט בוחן אך ורק את קיומה של אכיפה שוויונית ולא את פרטיו האזוטריים של כל מקרה ומקרה לגופו [החלטת בית משפט קמא מיום 9.11.21].

בקשת המערערים לביטול הרשעה נדחית על ידי, לאור הלכת כתב ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י (21.8.97).

סוף-דבר: הערעורים נדחים.