ביטול ייצוג משפטי ביוזמת לקוח

המצב המשפטי בסוגיה זו הובהר על-ידי השופט (כתוארו אז) גרוניס בפיסקה 4 לפסק דינו ברע"א 15/05 עו"ד בלטר נ' יגאלי (פורסם בנבו, 23.8.2005) (ההדגשות הוספו - א"ג): "סעיף 13(א) לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן - כללי האתיקה), קובע באילו מצבים יהיה עורך דין רשאי להשתחרר מייצוגו של לקוח. אחד מאותם מצבים אפשריים הנו כאשר הלקוח לא שילם שכר טרחה והוצאות ..... הוראה נוספת הנוגעת לענייננו מצויה בסעיף 13(ג) לכללי האתיקה הקובע: 'היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק'. בעניינינו החיקוק הרלוואנטי הנו תקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי). תקנה זו קובעת כי: '...אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת'". על אף שבתביעת כלל נכח עורך-דין מרגלית בישיבה ביום 26.12.2011 בה הורה בית המשפט על הגשת כתב הגנה, הוא לא עשה כן ואף לא הגיש בקשה להשתחרר מייצוג.

למרות שלבקשה לביטול פסק הדין בתביעת כלל ולבקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה בתביעת עותמי צורפו יפויי הכוח, טען עורך-דין מרגלית בתצהירו ובחקירתו כי הוא לא מסר לבתי המשפט בהם התבררו תביעות אלו את יפויי הכוח (עמ' 28 לתימלול ישיבת ההוכחות מיום 4.3.2019).

באותה פרשה הלקוח יזם הסכם פשרה ללא ידיעת עורך-דינו, והנשיא ברק כתב (בעמ' 816) כי "בחירתו של חיננזון לכרות את הסכם הפשרה עם האגודות היא שהביאה ל'נזק', ולא מעשיו או מחדליו של חטר-ישי". בדנ"א 3691/05 חיננזון נ' חוטר ישי משרד עורכי דין (פורסם בנבו, 21.4.2005) הבהירה השופטת (כתוארה אז) ביניש כי המסקנה בדבר אי הוכחתו של הקשר הסיבתי כנדרש התבססה על נסיבותיו הייחודיות של המקרה הקונקרטי שהובא בפני בית המשפט.

...

באותה פרשה הלקוח יזם הסכם פשרה ללא ידיעת עורך-דינו, והנשיא ברק כתב (בעמ' 816) כי "בחירתו של חיננזון לכרות את הסכם הפשרה עם האגודות היא שהביאה ל'נזק', ולא מעשיו או מחדליו של חטר-ישי". בדנ"א 3691/05 חיננזון נ' חוטר ישי משרד עורכי דין (פורסם בנבו, 21.4.2005) הבהירה השופטת (כתוארה אז) ביניש כי המסקנה בדבר אי הוכחתו של הקשר הסיבתי כנדרש התבססה על נסיבותיו הייחודיות של המקרה הקונקרטי שהובא בפני בית המשפט.

על אף שבסעיף 10 לכתב ההגנה הבהיר עורך-דין מרגלית כי על איזנקוט להוכיח שלולא הרשלנות הנטענת הוא היה זוכה בתביעת כלל ובתביעת עותמי (קרי, שתי התביעות נגדו היו נדחות), לא זכתה סוגיה זו להתייחסות בתצהירים שהוגשו מטעם איזנקוט ובסיכומים בכתב של באת-כוחו, למעט האמור בסעיף 22 לסיכומיה, בו נטען כי "התובע לא זכה לקבל את יומו בבית המשפט ולפרוס את טענות ההגנה אשר היו יכולים להביא לדחיית התביעות נגדו". על אף שבסעיף 37 לסיכומים בכתב של עורך-דין מרגלית נטען שלא הוכחו הקשר הסיבתי וגובה הנזק, לא הייתה לכך כל התייחסות בסיכומי התשובה.

עובדה מכרעת זו, כמו גם הטענה הבלתי מנומקת בסיכומי באת-כוחו של איזנקוט, לפיה בירור טענות ההגנה יכול היה להביא לדחיית שתי התביעות, שוללים אפשרות להגיע למסקנה כי במאזן ההסתברויות (51%) שתי התביעות נגד איזנקוט היו נדחות לולא התרשלות עורך-דין מרגלית.

לפיכך, התביעה נדחית.

באותו הסכם נקבע עוד, כי במקרה של הפסקת הייצוג ביוזמת הלקוח, יהיה עורך הדין זכאי לשכר טירחה מופחת בסכום קבוע ובלתי מבוטל.

מוסכם במפורש בין הצדדים כי אם יבקש הלקוח לסיים את ההיתקשרות החוזית בין הצדדים; לפני סיום ההליכים המשפטיים נשוא הסכם זה, ו/או מיצויים; ישלם הלקוח בכל מקרה (וללא קשר לתוצאות ההליכים המשפטיים) למייצג שכר טירחה מופחת מוסכם עבור העבודה נשוא ההסכם, בסך של -.

...

אין חולק כי לו היה הנתבע מקבל הצעה זו, ובכך היה מסתיים ההליך המשפטי, היה התובע זכאי לשכר טרחה בסך של 10,500 ₪ בצירוף מע"מ. אין גם חולק כי התיק בסופו של דבר הסתיים בתשלום פיצוי לנתבע בסכום כולל של 80,000 ₪.

לסיכום, בכל אלה, נפלו פגמים של ממש בהתנהלות התובע במישור יחסיו עם הנתבע: התובע החתים את הנתבע על הסכם שכר טרחה בלא להסביר את מלוא משמעויותיו לנתבע; התובע העביר לנתבע הצעת פשרה בלי כל הסבר, הבהרה או המלצה באשר למשמעותה; התובע החתים את הנתבע על בקשה לשחררו מייצוג בלא להבהיר לו את המשמעות של החובה לשלם שכר טרחת עו"ד בסכום גבוה משמעותית מזה שהיה נגזר מהפיצוי שהוצע באותו שלב; התובע לכאורה יכול לדרוש שכר טרחה גבוה משמעותית בשל הפסקת הייצוג בתיק מזה שיכול היה לקבל לו המשיך לייצג את הנתבע עד לסיום תביעת הביטוח; התובע המתין תקופה ממושכת ועד לסיום תביעת הביטוח לפני שהעלה דרישה לתשלום שכר טרחה כך שהנתבע לא יכול היה לצפות לדרישה זו, ולתכנן את צעדיו טרם הסכמה לסיים את תביעת הביטוח.

אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע עבור שכר הטרחה בתביעת הביטוח סך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ וסה"כ 9,360 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 2186-03-14 בן דוד ואח' נ' גלעד את ענת יזמות ובנייה בע"מ ‏24 אוקטובר 2017 לפני כבוד השופטת תמר אברהמי תובעים 1. מנשה בן דוד 2. עינת בן-דוד ארגוב ע"י ב"כ עו"ד דוד בסון ועוד יהושע יצחקי [הרטבי-בורנשטיין-בסון ושות', עו"ד] נתבעת גלעד את ענת יזמות ובנייה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רוברט פישמן פסק דין

בחודש אוגוסט 2013 שלח התובע לנתבעת מכתב בלשון זו: "בהתאם להוראות מרשי (באמצעות עו"ד שבקנדה) קיבלנו הוראה להודיע לכם כי הם מבטלים כל מו"מ וכן כל ההצעות ו/או הצעות נגדיות ו/או טיוטאות הסכמים ו/או כל פעולה משפטית ו/או אחרת שנוהלה עמכם עד היום ואלו אינם עוד בתוקף ובטלים ומבוטלים זאת עקב התקופה הארוכה שעברה לקבלת תשובה רשמית מכם." מכתב מיום 28.8.2013, נספח 12 לתצהיר גלעד.

במסגרת דיוני שמיעת הראיות נשמעה גם עדותו של עו"ד אברמן, שותף במשרד עורכי הדין א. אברמזון ושות' (להלן: "משרד אברמזון") אשר ייצג את הבעלים לאחר שאלה ביטלו את ה'מנדט' של התובע.

עזרא מעולם לא שמע את שמם של הבעלים לפני אותה פגישה אליה ניכנס באקראי ולא ידע שאחיו מייצג לקוחות מחו"ל שיש להם נכס מקרקעין בהרצליה (עמ' 81 ש' 25 – עמ' 82 ש' 3).

...

אולם במצב הדברים המעודכן לא היתה עוד הצדקה מבחינתה לעשות כן. העדר רצון לשלם לתובע שכר טרחה (אלא אם אין מנוס מכך), אינו משום הפרת הסכם או חוסר תום לב בנסיבות הענין[footnoteRef:5].

ומה ארע באותה פגישה שנייה? "ת. בפגישה השניה נכח גלעד, יניב לא זכור לי אם גם השותף של יניב משה היה. עו"ד בן דוד נכח. בלי בן דוד לא היינו יושבים שם. היו כל מיני הסכמות לגבי המחיר שלא הייתי מעורב בזה. יכול להיות שהיו גם פגישות קודמות שלא הייתי בהן וכשהגיעו לסיכום על פרטי העסקה ביקשתי את השכר טרחה שמגיע לי" (עמ' 86 ש' 9-6).

התביעה נדחית.

והגם שכך מבקשת התובעת, עורכת הדין, להחיל על ענייננו את אותה הלכה, למרות שמדובר בעיניין הפוך לחלוטין, בו היא זו שסיימה את ההיתקשרות מיוזמתה, חרף בקשת לקוחותיה להמשיך בייצוגם, והכל מטעמיה, כי היא סברה שיש מניעה משפטית לייצג את מרשיה בשל ניגוד עניינים.

התרשמתי כי נקודת הציון בה בוטלה התב"ע החדשה, היתה ההזדמנות שמצאה התובעת לסיים את הקשר בהנמקה משפטית לכאורה, של מניעות בגלל ניגוד אינטרסים, אלא שהנסיבות הללו היו גם קודם לכן! להבנתי, וכך התרשמתי, הפסקת הייצוג נבעה מכך שגם התובעת הבינה בנקודת זמן זו של ביטול התב"ע כי ידרש מהמייצג להתחיל בהליך תיכנוני חדש, דבר שידרוש ממנה השקעת אנרגיות ומשאבים לאורך זמן, כששכר טירחתה אינו מובטח.

...

כפי שכבר אמרתי מקובלת עלי עדות מר כותן שקבוצתו שללה כל התקשרות שאינה על בסיס הצלחה בלבד (סעיף 51 לתצהירו שלדבריו כבר התייחסתי), דברים המתיישבים עם דברי התובעת שהצהירה כי כותן סירב להתקשר עמה בחוזה לפי שכר שעתי (עמ' 109-108 לפרוטוקול 9.5.2018).

מאחר שממילא אינני מקבלת את הטענה לתשלום שכר ראוי, לא ראיתי להתייחס לחוות הדעת שהוגשה ולנתונים שבה, רק אומר כי על פניו מעוררת חוות הדעת שאלות רבות שכלל לא ברור שהייתי נוטה לקבלה כלשונה, אף אם הייתי סבורה כי יש לקבל את התביעה לתשלום שכר ראוי, והרי לא כך אני סבורה.

סיכומם של דברים אני דוחה את התביעה, ואינני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת פיצויי קיום או שכר טרחה ראוי.

· הודעת עו"ד קאשי מחודש אוגוסט 2021 על כך שהתובע לא הסדיר את הייצוג המשפטי (בבקשה מס' 19), הביאה את כב' השופט צימרמן לקבוע, כי כתב התביעה עשוי להמחק (החלטה מיום 18 באוגוסט 2021), "שכן לא ניתן לנהל הליך עם בעל דין נעלם" ומטבע הדברים לעיכוב נוסף (שעה שעוה"ד מבאר שאין לו לקוח).

המשמעות היא, כי הליך משפטי שאותו יזם התובע עצמו לא היתקדם כמצופה, בין היתר גם נוכח החלפות ייצוג שחוזרות על עצמן בהליך, ולאחר מכן ביטול דיונים נוכח העדר ייצוג ואי התייצבות של התובע או עורך דינו (שלא נשכר).

...

אני סבור, כי שינוי סיווג עילת הסגירה מדחייה למחיקה מגשים גם בהקשר זה את איזון האינטרסים הנדרש בתקנה 5 לתקנות.

במצב דברים זה, יש לומר לתובע- "לא נמנע ממך לברר את את עניינך, אך עליך לתפוס מחדש את תורך בסוף תור המתדיינים". עוד אציין, כי הגם שהוגשו תצהירים בתיק, טרם התקיים ולו קדם משפט אחד לגופו של עניין (הדיון בחודש מרץ 2023 לא התקיים בסופו של דבר, וגם הדיון בחודש יולי 2023 נדחה למועד אחר).

תוצאת הדברים הינה אם כן, כי הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד.