ביטול טענת פרעתי שנדונה במעמד צד אחד על ידי החייב

עם היוודע העובדות האמורות למערער, באמצעות בא כוחו, הוא עתר לסגירת התיק בטענת פרעתי וטען, בעקרו של דבר, כי מרגע שהחוב בתיק ההוצאה לפועל נפרע במלואו על ידי המשיב בהתאם להסכם בינו ובין הזוכה המקורית, שוב אין עליו לשלם דבר למשיב במסגרת תיק ההוצאה לפועל ויש להורות על סגירתו.

הבקשה בטענת פרעתי היא במהותה בקשה לביטול ההחלטה המורה על חילופי זוכים, דבר שהמערער אינו רשאי לעשותו במסגרת בקשה בטענת פרעתי, והיה עליו להגיש במועד בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד.

נטען שהחלטת רשמת ההוצאה לפועל יוצרת מצב אבסורדי שלפיו מלוא החוב משולם על ידי אחד החייבים בתיק, ולאחר מכן, ובמסגרת אותו תיק שהחוב בו סולק, נדרשים יתר החייבים לפרוע את החוב בשנית.

להלן טעמיי: לצורך הדיון בלבד ומבלי להכריע בדבר, אני מוכן להניח שהמערער היה רשאי להעלות את טענותיו בדבר השלכת המחאת הזכות על תיק ההוצאה לפועל בגדרי טענת פרעתי (ולא בתובענה נפרדת), ושהרשמת הייתה מוסמכת לידון בהן.

...

פסק הדין ברע"א 1889/94 שואר נ' קלר (24.10.1995) תומך במסקנה זו. אלו עובדותיו: בנק המזרחי נשה בשלושה במסגרת תיק הוצאה לפועל: במערער ("עודד"), באריה אלון ("אריה") ובחברה נוספת.

הלכות אלו מחזקות את המסקנה המשפטית.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור נדחה.

       למעשה, לא הוכח על ידי מי מהצדדים, כי לאורך כל ההיתקשרות ביניהם, נעשה רישום עיקבי ומסודר של המקרים בהם ניתן שירות לנתבעים (ע' 16, ש' 8-12), של גובה החיוב בגין כל מקרה שכזה, וכן של התשלום בגין אותם חיובים לכאוריים.

       עסקינן במקרה קלסי של הודאה והדחה ושל טענת "פרעתי", שכן הנתבעים הודו בצורה מלאה בעובדות שהתובע ביסס עליהן את כתב התביעה.

יוטעם כי ביום 22.04.18 ניתנה החלטה בהליך דנן, במסגרתה נקבע כי המוסר מטעם התובע לא הגיע לדיון, כי התובע לא הוכיח שאכן כתב התביעה והזימון לדיון נימסרו לידי הנתבעים, ועל כן משיקולים של צדק, בוטל פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה.

...

על כן, נדחות הטענות ביחס לזהות התובע, ולזכאותו להגיש את כתב התביעה מושא ההליך.

       המורם מהאמור לעיל הוא שמאחר שהנתבעים הודו בחשבוניות שהוגשו כראיות בתיק ובחוב הנגזר מהם, ומשלא עלה בידם להוכיח כי הם פרעו את יתר החשבוניות שהוגשו – דין התביעה להתקבל ומחייב הנתבעים לשלם לתובע סך של 111,540 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

       כאמור, דין התביעה להתקבל.

ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

ביום 2.8.2018 הגיש המנוח בקשה בטענת פרעתי לתיק ההוצאה לפועל וביום 9.5.2018 הגיש בקשה ליישוב סיכסוך ומשזה לא צלח הוגשה תביעתו נשוא פסק דין זה לביטול חיובו במזונות האשה.

תמצית טענות המנוח בתביעה לביטול פסק הדין: ממש לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הצדדים הסכימו ביניהם על היתנהלות כלכלית אחרת בשונה ממה שנפסק במסגרת פסק הדין ובין השאר כי המנוח יעביר לאשה רק משכורת אחת וישלם בעצמו את הוצאות הבית, וכך אכן נהגו הצדדים בפועל.

במועד סידור הגט הוסכם על ידי הצדדים כי חיוב המזונות לא יבוטל.

השני – בהתאם לסעיף 11 (ב) לחוק לתיקון דיני מישפחה מזונות האשה לא הייתה רשאית לפתוח בהליכי גבייה לתקופה הקודמת ליום 10.2.2006 ללא שקבלה היתר בית המשפט לעשות כן. ביום 25.12.2008 היתקיים בהוצאה לפועל דיון במעמד הצדדים במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות כדלקמן: האשה (הזוכה בתיק ההוצל"פ תגיש חישוב מפורט לעניין החיובים והזיכויים על פי פסק הדין.

...

(הדגש במקור) לסיכום דבריו ציין כב' השופט גי'וסי כי "על יסוד כל האמור לעיל סבור אני, כי בשים

אולם, כאמור כבר לעיל, עד שהמחוקק יסדיר סוגיה זו, איני סבור כי תיקון עוולה אחת בעשיית עוולה אחרת, היא התוצאה הנכונה והצודקת, ולפיכך סבורני, כי אין המערערת זקוקה לאישור בית המשפט על - מנת לגבות את חוב המזונות מושא הערעורים שבפנינו.

סוף דבר תביעת המנוח לביטול המזונות מתקבלת באופן חלקי בלבד וחיוב המנוח במזונות החל ממועד מתן הגט מבוטל כפוף לאמור לעיל בסעיף 43 לעיל.

כב' השופט ברקאי הורה על קבלת תגובת הזוכה וקביעת התיק לדיון במעמד הצדדים לפני שופט תורן.

כך, עולה מעניינו של תיק ההוצל"פ מושא ערעור זה (שהנו פועל יוצא של הסכם פשרה שנערך בין צדדים להליך בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2021), וכך גם עולה מתיק הוצל"פ מספר 509321-02-17 שננקט כנגד החייב (מדובר במסמכים שהוא עצמו צרף) על ידי זוכה אחר, וגם בגדריו התבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב.

ראו בר"ע (ירושלים) 3284/07 מירב פלמן נ' ארז פלמן (14.3.2008) מתוך דבריו של המלומד ד"ר שוורץ: "נראה לי, כי בנסיבות של עיכוב יציאה מהארץ לאחר מתן פסק הדין נגדו, יש טעם להשית על החייב הזר ערובה להבטחת ביצוע פסק הדין, ולהטיל עליו את הנטל להוכיח שאין באפשרותו להפקידה כתנאי ליציאתו. בנסיבות אלה נראה שיש לרכך את הגישה האקסיומטית, שהערך של חופש התנועה של הזר הנו כימעט מוחלט, ושכל פגיעה בו, גם הטלת ערובה, נתפסת כהגבלה של חופש התנועה. הליכי הוצאה לפועל, להבדיל מהסעדים הזמניים בתקנות סדר הדין האזרחי, צריכים להיתפס כחלק מהליכי המימוש של פסק הדין". אינני סבור, כי החלטת כב' הרשמת אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, לא כל שכן עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

לצד כל אלה, לא ניתן גם לסתור את טענת הזוכה, כי הסכם הפשרה קובע בסעיף 8 סיפא, כי במקרה של אי תשלום (ובעניינו נדחתה בקשת "פרעתי" שהגיש החייב), תבוטל התליית צוי עיכוב היציאה מן הארץ כנגד החייב.

...

אין למסקנה זו על מה להיסמך.

לא הובהר מדוע בני משפחתו בישראל אינם מסוגלים לסייע או להעמיד ערבות (והאם קיימת לו משפחה בישראל מעבר לשני ילדיו) והמסקנה המתבקשת היא, כי לא הוכח גם שהתנאים שנקבעו על ידי כב' הרשמת אינם סבירים בנסיבות העניין.

סוף דבר- הערעור נדחה.

החייב הגיש היתנגדות לבקשה ונוכח זאת גם היתקיים דיון במעמד הצדדים ובמהלכו חזרו הצדדים על טענותיהם.

אין אפשרות לטעון לפרעון חוב על דרך של "קזוז" כאשר החוב הנו חוב חלוט לפי פסק דין, אלא אם כן טענת הקזוז עצמה מתבססת על פסק דין שאז ניתן להעלותה במסגרת טענת "פרעתי". כך בדיוק גם בהתייחס לחבות לפי פקודת המסים [גביה].

על טענת קזוז חלות הוראות סעיפים 61(ב) ו-53 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שלפיהם אין אפשרות להעלות טענת קזוז בסכום לא קצוב שלא מתוך "עסקה אחת". חבות החייב למבקשת מתבססת על אי קיום הוראות הדין לחיוב במסי ארנונה, בעוד שטענות החייב לחבות המבקשת מתבססות על טענה לזכויות שיש לו לפצוי בסכום לא קצוב בגין פינוי החייב ממקרקעין בהם החזיק.

מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על המשכורת של החייב אצל המעסיק/ה, או על גמלאות או קיצבאות שלהן זכאי החייב, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם החייב אליו מופקדת המשכורת החודשית; למעט עיקול שדינו כדין מישכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה).

מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם החייב, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בנכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

...

אני מורה לנאמן שימונה לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייב אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

הגבלות על החייב במתן צו זה ובהתאם להוראות סעיף 121 (3) בחוק אני מורה שעם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על החייב ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל.

החובות המוטלות על החייב אני מורה לחייב לפעול כדלהלן: להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשת הדו"ח. להתייצב בפני הנאמן, בית המשפט, הממונה, בכל עת ככל שהדבר דרוש, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין.