ביטול טיסה ללא הצעת חלופות או מענה

בשתי הודעות דוא"ל נפרדות זהות, האחת לתובעים 1-2 והשנייה לתובע 3, דחתה הנתבעת את דרישתם לפצוי סטאטוטורי, אך הציעה להישתתף בעלויות הלינה בהן נאלצו לשאת התובעים: "אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה לך ולגב' יהודית וידר בעקבות השינויים בלוח הטיסה ממרסי לתל אביב. בשל העלייה בתחלואת הקורונה ומיגבלות שונות עקב נגיף הקורונה, אשר כידוע אינם בשליטת אל על, נאלצנו לבצע התאמות מסחריות ולערוך שינויים בלוח הטיסות תוך שהוצעה לכם בחירה בין מספר חלופות. הנסיבות שהביאו לשינוי בלוח הטיסות אינן בשליטת אל על, והן אינן מזכות בפצוי כספי כלשהוא (לשם כך ניתן לרכוש ביטוח נסיעות). נשמח להישתתף בהוצאות הלינה, כפי שצוין בפנייתך כנגד הצגת קבלה תומכת. אנא שלחו במייל חוזר קבלה עבור הלינה בין ה- 25-26 ליולי ומספר חשבון בנק לזיכוי." לטענת התובעים, יש בתשובה זו משום ראיה והוכחה כי הטעמים לשינוי מועד הטיסה הנם טעמים מסחריים, אשר לא הוכרו בפסיקת בתי המשפט כטעמים המצדיקים פטור ממתן פיצוי סטאטוטורי בשל טיסה שבוטלה.

באופן עיקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפיתרון או למענה סבירים .

במענה לפניית התובעים השיבה הנתבעת כי "בשל העלייה בתחלואת הקורונה ומיגבלות שונות עקב נגיף הקורונה, אשר כידוע אינם בשליטת אל על, נאלצנו לבצע התאמות מסחריות ולערוך שינויים בלוח הטיסות תוך שהוצעה לכם בחירה בין מספר חלופות.". מענה כאמור אין כל זכר לקיומה של שביתה.

...

" מטעמים אלה, לא מצאתי כי בנסיבות מקרה דנן יש להורות על פיצויים לדוגמא, ואני דוחה את התביעה בעניין זה. לא מצאתי כי יש בטענות האחרות שהעלו הצדדים כדי לשנות ממסקנתי לעיל, לרבות בטענה בדבר ביכול החוזה.

סוף דבר אשר על כן, מהטעמים המופרטים לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 6,210 ₪ בהתאם להוראות סעיף 6(א)(3) לחוק שירותי תעופה, וכן סך של 668 ₪ בהתאם להוראות סעיף 6(א)(1) לחוק שירותי תעופה, וסה"כ יעמוד סכום הפיצוי על סך של 6,878 ₪.

בשים לב לפער שבין סכום התביעה לסכום הפיצוי שנפסק, אני סבור שיש להעמיד את סכום ההוצאות על סך של 250 ₪ אשר יתווספו לסכום הנ"ל. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו בתוספת ריבית והצמדה כדין.

בדיקה קצרה שנערכה על ידי נציגת הנתבעת העלתה כי אכן, הטיסה בוטלה; נציגת הנתבעת הוסיפה, כי אין באפשרות הנתבעת להציע לתובעת חלופות.

ברי, כי בין מארגן טיסה ובין מפעיל טיסה, קשרי גומלין חוזיים ענפים, אשר יש להניח כי מוסדרת בהם גם חלוקת האחריות למתן מענה על פי החוק, במקרה של ביטול טיסה (ראו גם: ת"ק 21893-08-14 כוכבה אחיטוב נ' איסתא ישראל בע"מ (פורסם, 2.5.2015).

משמע, אפילו הייתה הנתבעת משהה את יידוע התובעת בדבר ביטול הטיסה עד אותו יום, והייתה מיידעת את התובעת רק כשקיבלה גושפנקה נוספת שהטיסה לא תצא לפועל - היה עולה בידיה להיתנער מחבותה לפצוי התובעת (מעבר להשבת התמורה), שכן המכתב הנוסף של חברת סאן דור הגיע לנתבעת ביום 1 במארס 2022, והטיסה שבוטלה הייתה אמורה להמריא (אילמלא בוטלה) ביום 15 במארס 2022.

...

בנסיבות שלפניי, שלושת השיקולים האמורים מובילים למסקנה, כי התובעת ראויה לפיצוי ברף הגבוה ביותר (לסקירת שורת פסקי דין בהם נפסקו פיצויים לדוגמא, וחומרת הנסיבות בהם, ראו: ת"א (שלום ת"א) 25168-04-18 אורי אשר ורדי נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (פורסם, 16.12.2020) וכן ראו ת"ק (ת"א) 35646-04-17 מאיר דנן וארבעה נוספים נ' אייר פרנס (חברת חוץ) (פורסם, 30.9.2017)).

גובה הפיצוי לו זכאית התובעת הגעתי לכלל מסקנה, כי לתובעת מגיעים הן הפיצוי הסטטוטורי מכוח סעיף 6(א), בגובה התוספת הראשונה, והן פיצויים לדוגמא לפי סעיף 11 לחוק, וזאת ברף הגבוה ביותר, בשל חומרת התנהלותה של הנתבעת.

התוצאה הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 12,710 ש"ח (2,120 ש"ח בגין ביטול הטיסה, כהוראת סעיף 6(א) והתוספת הראשונה לחוק, ו-10590 ש"ח כפיצויים לדוגמא, בהתאם לחומרת התנהלות ולסכום המקסימלי הקבוע בסעיף 11(א) לחוק), בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ואגרת בית המשפט, כפי ששולמה, בסך 283.6 ש"ח. בסך הכל, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 13,493.6 ש"ח. הסכום האמור ישולם לתובעת בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בכל הנוגע לדרישה לפצוי בגין נזק לא ממוני, הרי שיש בכך יצירת מסלול עוקף לחוק עבור נוסעים עת המחוקק שלל את חובת הפצוי הסטאטוטורי נוכח כך שהעילה המזכה אשר היתקיימה בטיסתם לא מקימה להם זכאות לפצוי כספי ומקום בו המחוקק לא הכיר בזכאותם, הרי שאין מקום להכיר בראש נזק בלתי ממוני זה. כך או כך, עם חזרתו של התובע ארצה, הציעה לו הנתבעת לשפות אותו בגין ההוצאות הישירות שנגרמו לו נוכח ביטול הטיסה בסך של 99 דולר.

יודגש, ראשית, כי סעיף 6(ה) קובע במפורש, כי על הנתבעת היה להוכיח טענות שכאלה; ושנית, כי מדובר בתחילת פברואר, שאינה עונת שיא, והסברה כי יכולים היו להמצא מקומות בטיסות חלופיות אינה מופרכת, ולא מצאתי לגביה היתייחסות (למעט אמירה כללית כי נעשה ניסיון להציע חלופות בהקדם האפשרי).

האם אי מענה תוך 45 יום – בכלל – לפניית הלקוח בנוגע לפיצויים בגין ביטול הטיסה נכנסים במסגרת הפצוי לדוגמא שאינו מתייחס לאי מענה אלא לאי מתן הטבות במועד (ומכאן מרגע הפנייה – בין אם הטיסה החלופית או השבת התמורה ובין אם מאוחר יותר לאחר הוצאת הוצאות ופנייה לקבל החזר)? בעניינינו, הנתבעת השיבה רק לאחר הגשת התביעה.

...

מכל מקום, כשלעצמי אני סבורה כי יש לקרוא את שתי ההוראות יחד – מועד מתן הטבות ואי מתן הטבות יש להכפיף לקביעת המחוקק בדבר המועד ולא רק כי לא נתן אלא כי לא נתן במועד.

128 יום אינו בגדר זמן סביר כלל וכלל ואני סבורה כי יש לגלם זאת בהוצאותיו של התובע.

סוף דבר.

במענה לפניה המפורטת לעיל, הציעה הנתבעת לתובעים פיצוי בסך 600 יורו וזאת בהיתחשב במרחק בין נקודת המוצא ליעד וכן ברגולציה הקיימת.

התובעים ביקשו להביא בחשבון: את עלות כרטיס הטיסה החלופית, את העובדה שהנתבעת לא הציעה להם חלופה להגעה ליעד הסופי, ואת ההפרה החוזרת לטענתם.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובעים לא אפשרו לנתבעת שהות להציע טיסה חלופית ובחרו מסיבותיהם לרכוש מידית כרטיסי טיסה מחברת אל על. הנתבעת הדגישה את הפער בין עלות כרטיס הטיסה שבוטלה לבין סכום התביעה הגדול ממנו פי 9.

...

מאחר שהנתבעת לא הכחישה את טענת התובעים בסעיף 8 לכתב התביעה ובשים לב להצהרת התובעת בעמוד 2 לפרוטוקול בשורה 23 ולכך שהנתבעת לא צירפה כל אסמכתה המעידה על השבת עלות כרטיס הטיסה שבוטלה, אני קובעת כי הנתבעת תשיב לתובעים את הסכום של 1036 ₪ עבור כל תובע ובסכום של 2,072 ₪ עבור שני התובעים.

סוף דבר- הנתבעת תשלם לתובעים בגין כל החיובים שנקבעו לעיל (בסעיפים 10,11.3 ו- 14) סך של 11,312 ₪ וזאת בתוך 30 ימים.

הם מציינים את חוסר האונים והמצוקה עקב השהות הממושכת בשדה התעופה, ללא לווי או מענה ראוי, ואת עוגמת הנפש עקב יום החופשה שאבד והצורך לעשות את הדרך לנתב"ג וממנו בשנית.

הנתבעת טוענת כי במקרה זה הטיסה בוטלה בשל נסיבות שלא היו בשליטתה ולא היו חלופות שניתן היה לנקוט בהן וחל החריג בסעיף 6(ה)(1) הפוטר אותה מהחובה למתן פיצוי כספי לנוסעים בגין ביטול הטיסה.

בעניינינו, הנתבעת לא הציעה שירותי הסעה ולינה בצורה מסודרת לנוסעי הטיסה – ולא הרימה את הנטל להראות כי עמדה בחובת הגילוי ויידעה אותם בצורה מסודרת על עצם קיומה של האפשרות לכך.

...

בנסיבות דנן אני סבורה כי הפרת החובה לספק שירותי לינה, מצדיקה פסיקת פיצוי מכוח סעיף 11 לחוק שירותי תעופה המסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי שאינו תלוי בנזק מקום בו מפעיל הטיסה לא נתן לנוסע את ההטבות הקבועות בחוק (ראו: ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 16313-05-18 כהן נ' אוקריאנה אינטרנשיונל איירליינס, פסקה 8 (26.7.2019)).

עובדות המקרה מובילות למסקנה כי התובעים ביקשו לממש את חופשתם ולטוס ביום המחרת ואיני מוצאת ממש בטענה זו שנטענה באופן כללי ולא בוססה.

סיכומם של דברים התביעה מתקבלת בחלקה – התובעים זכאים לפיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של 4,500 ₪.