מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול טיסה לחו"ל בשל המצב הביטחוני

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

אין חולק כי ביטול הטיסה נבע מהמצב הבטחוני/המלחמתי ששרר אותה עת על רקע מבצע "צוק איתן". עוד עולה מהראיות כי לאחר ששהו לילה אחד בשדה התעופה, ולילה נוסף בבית מלון באנטליה, חזרו התובעים לארץ, דרך ירדן, עובר בשדה התעופה באיסטנבול, והגיעו ארצה בתאריך 25.7.14, וזאת בעיכוב של 3 ימים ממועד ההגעה המקורי לפי חבילת הנופש שהוזמנה (מועד הגעה בפועל בתאריך 25.7.14 שעה 12:00; לעומת מועד הגעה המתוכנן בתאריך 22.7.14 שעה 22:30).
הצד השלישי הודה כי לא היה מידע מדויק אודות טיסה חלופית שתוסדר לנוסעים שהיו משובצים לטיסה שבוטלה, מאחר וזו הייתה הטיסה הראשונה בזמן שבוטלה על רקע המצב המלחמתי שהוחמר, וכתוצאה מכך לא ניתן היה לתכנן מראש את הטיפול בנוסעים, והיה על הגורמים הרלוואנטיים להערך בזמן אמת, בפרט שמדובר בשיא של עונת התיירות שהשפיע על זמינות נותני שירותי התיירות השונים.
בעניינינו - הדברים משקפים את ההתנהלות אותה ביקש המחוקק למנוע מראש, עת חוקק את חוק שירותי התעופה, והמציאות בה נתקלו התובעים בעת המצאותם בחו"ל המתבטאת בנטישתם ללא שירותי סיוע חיוניים, שהיו אמורים ליפתור את המצוקה של הנוסעים עם ביטול טיסתם, במיוחד במצב של ביטול טיסה בשל נסיבות חריגות.
...
בשים לב לכך, שנתור פעלה במקרה הנדון בשני כובעים, כמארגנת וכסיטונאית שירותי תיירות, היא תחוב יחד עם המארגן הנוסף -השטיח המעופף- ואונור, מפעילת הטיסה, בגין הפרת החובה הנ"ל. לסיכום פרק האחריות והחלוקה - לאור כל המקובץ לעיל, על יסוד הנתונים העובדתיים שהובאו בתיק דנן והמסקנות הנגזרות מנתונים אלה שפורטו בהרחבה דלעיל, לרבות האמור לעניין התנהלות הנתבעים והצד השלישי, אשר בשליטתם מצוי מלוא המידע הרלוונטי; בהינתן החיוב של מארגן ומפעיל הטיסה (כאשר בעניין מארגן ייתכנו מספר מארגנים לטיסה מסוימת), ובשים לכלל החובות המוטלות עפ"י החוק שהופרו ע"י הנתבעים, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בפיצוי התובעים שנקבע.
אשר לחלוקה הפנימית ביניהם, לאור הקביעה בדבר חלקו הנמוך יחסית של הנתבע 1; בהתחשב הקביעה כי הנתבעת 2 פעלה בנסיבות המקרה דנן ביותר מכובע אחד (מארגנת טיסה ונותנת שירותי תיירות); בהינתן זהות הנתבעת 3 כמפעילת טיסה, כהגדרת החוק, על כל החובות הכרוכות בכך, אני קובעת כי חלוקת האחריות בין הנתבעים 1-3 תהא באופן הבא: 10%, 60% ו- 30%, בהתאמה.
סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

רש"ת הגישה את תצהיריהם של מר יואב אורן – ראש אגף תפעול מסופים ושדות תעופה פנים ארציים ברש"ת; של מר יוני דותן - ששמש בתקופה הרלוואנטית כמנהל מסוף קרני; של מר אבי זיו – מנהל בטחון מסופים ושדות תעופה פנים ארציים ברש"ת. לתצהיריהם צרפה רש"ת, בין היתר, טבלאות המשקפות את לוח התעריפים במסוף קרני שנקבע בשנת 1999, מכתבים שונים מצה"ל לרש"ת הנוגעים לאגרות במעבר קרני, עלויות הקמת עמדת שמחוני, הנחיית משטרת ישראל משנת 2004 ליבוא תחת התראה מודיעינית במסוף קרני.
בנוסף ליומיים שהוקצו להשבת הסחורה, צוין במכתב כי "במידה ומערכת התאורה באפס לא תותקן ע"י הפלסטינאים עד יום ו' 9.12.05, תכנית העבודה תשתבש, היות ולא ניתן יהיה לאפשר פינוי הברזל במהלך הלילה". יחד עם זאת, אין במסמך כדי להעיד שאכן העברת הציוד יצאה אל הפועל, ולא היתבטלה או נדחתה בשל מצב בטחוני דינמי במעבר.
סביר להניח כי נוכח ההשקעה הכספית הרבה במשקף שיובא מחו"ל, ככל שהיה ניתן להחזיר את הציוד, הדבר היה נעשה.
אין בפסק דין זה כדי לסייע לתובעים, שכן פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים בע"א 3448/09 רשות שדות התעופה נ' פרי מטולה חברה לקרור ואריזה בע"מ (9.11.2014).
...
היפוך נטל הראיה לעניין הוכחת ההיבטים העובדתיים של התביעה, אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת התובעים לגבי היפוך נטל הראיה.
משעה שלא נמצא בסיס להטלת חבות על רש"ת אין גם בסיס להטלת חבות על ממ"ק. סוף דבר – התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 60,000 ₪ (סה"כ 120,000 ₪).

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בעיניין שנידון בע"א 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר, סו(1) 480 (2013) מנה בית המשפט את התנאים לתחולת הטענה: "... האחד - כי בזמן המיועד לבצוע החוזה אפשרות הבצוע שובשה באופן יסודי ואינה אפשרית; השני - מבחן הצפיות, לפיו בעת כריתת החוזה הצד הטוען לסיכול לא ידע ולא היה עליו לדעת (או לראות מראש) על הנסיבות שגרמו לסיכול; והשלישי - אי יכולתו של המפר למנוע את הנסיבות המסכלות (ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הבטחון, פ"ד נד(5) 506, 517 (2000); פרידמן וכהן, בעמ' 415; שלו בעמ' 627)...". התובעים צרפו אישור רפואי של התובע.
במקרה כזה, וללא קשר למגפה, צודקת הנתבעת בטענתה כי היה על התובעים לרכוש ביטוח נסיעות מתאים, בדיוק למקרים שבהם נבצר היה מהם לצאת בשל מצב רפואי.
(א) טיסת המשך לטיסה שיצאה מישראל והניתנת באמצעות חברת תעופה אחרת (להלן – טיסת המשך); (ב) חבילת נופש מחוץ לישראל, למעט טיסה מחוץ לישראל ואליה, שאינה טיסת המשך; ובילבד שהעוסק גילה לצרכן, בטרם ההיתקשרות את תנאי ביטול העסקה של נותן השרות מחוץ לישראל; נטל ההוכחה לעניין פסקה זו מוטל על העוסק;.
ביטול ההזמנה ברגע האחרון על ידה יכול היה לגרום לה להפסדים, שכן לא היתה לה האופציה לבטל או למכור את הטיול לאחרים (ראו גם ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 15879-03-20 דוד זכריה נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (נבו 27.08.2020), שם קבע בית המשפט ביחס לאי התייצבות עקב נגיף הקורונה: "...במצב דברים בו הטיסה היתקיימה אך התובע וחברו לא התייצבו בשדה התעופה, אין לנתבעת זכות להחזר כספי מחברת התעופה וממילא קשה לידרוש ממנה השבת כספים לתובע..") בדיון שהתקיים בבית המשפט, אמרו התובעים כי לא רכשו ביטוח ונסיעות.
...
בית המשפט מצא, כי מדובר בחבילת נופש שהתקיימה, לרבות טיסות ושהות בבית מלון ועל כן לא קמה לו זכות לבטל את הנופש.
בנסיבות אלו ברור כי לא ניתן לקבל הודעת ביטול בדיעבד, ומקובלת עליי טענת הנתבעת כי היא כבר שילמה מראש עבור לספקים עבור הטיסה והמלון שהוזמנו.
לאור מכלול האמור, התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

         בסמוך למועד היציאה לחו"ל ועם החדשות בדבר נגיף הקורונה והחלת התפשטותו בעולם ובשל מצבה הרפואי, החלה התובעת לחשוש לצאת לחו"ל נוכח מחלות רקע מהן סובלת.
הנתבעת טוענת כי הציעה לתובעת לרכוש ביטוח לביטול מכל סיבה שהיא, אולם היא לא עשתה כן ורכשה אך ביטוח רגיל מפני ביטול מחמת מצב בריאותי.
 על מנת לזכות את התובעת בהשבה עליה להוכיח קיומם של שלושה תנאים מצטברים המבססים את טענת הסיכול כפי שנקבע בע"א 5054/11 ספיר וברקת  נ' יעקב אמסטר (פורסם במאגרים): "שלושה תנאים נדרשים להכרה בטענת סיכול לפי הוראות הסעיף: האחד - כי בזמן המיועד לבצוע החוזה אפשרות הבצוע שובשה באופן יסודי ואינה אפשרית; השני - מבחן הצפיות, לפיו בעת כריתת החוזה הצד הטוען לסיכול לא ידע ולא היה עליו לדעת (או לראות מראש) על הנסיבות שגרמו לסיכול; והשלישי - אי יכולתו של המפר למנוע את הנסיבות המסכלות (ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הבטחון, פ"ד נד(5) 506, 517 (2000); פרידמן וכהן, בעמ' 415; שלו בעמ' 627)". 9.
            לכך מצטרפת העובדה כי הנתבעת 1 המליצה לתובעת לרכוש ביטוח בריאות והבהירה כי קיימות בידיה מספר אפשרויות ביטוח, כאשר התובעת בחרה בביטוח הבריאות הרגיל כפי שעולה מתמלול השיחה עמה ולא בביטוח ביטול טיסה טריפ גרנטי המבטח מפני נסיבות שונות ולאו דוקא בשל סיבות בריאות.
...
יחד עם זאת, הנתבעות אף הן נפגעו קשות ממשבר הקורונה, ואין זו התוצאה הראויה כי הללו תספוגנה את הוצאות התובעת בטיול שיצא בסופו של דבר אל הפועל.
אוסיף כי משבחרה שלא לבטח את הנסיעה בביטוח ביטול מכל סיבה, נטלה על עצמה סיכון מחושב כי ביטול שלא מסיבה בריאותית, לא יהיה מכוסה, ומשכך אין מנוס מהתוצאה אליה הגעתי בנסיבות המקרה.
בהצטרף כל האמור לא נתקיימה טענת הסיכול ובנוסף לא שוכנעתי כי התובעת זכאית להשבה כלשהי מאת הנתבעות בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הצדדים חלוקים כעת על ההסכמות שהתגבשו ביניהם לעניין מועד חזרתם ביחד עם הקטינות ארצה, ומכאן הבקשה שהוגשה לפני; טענות האב לטענת המבקש המשיבה ביקשה לנסוע עמו ועם שלושת הבנות לחו"ל לשם היתאווררות בשל מצב החרום בישראל, אולם כיום היא מסרבת להשיבן ארצה, ניתקה עמו קשר, ואף ניתקה הקשר בינו לבין הבנות כימעט באופן מוחלט.
המבקש גילה כי כרטיסי הטיסה שהאם טענה שהזמינה אך שורינו, ובפועל לא שולמו ולפיכך בוטלו, וכיום לא מוזמנת טיסה חזרה ארצה.
טענות האם האם טענה כי מדובר בעתירה מוזרה ומופרכת שיש לדחותה על הסף, שכן לדידה הצדדים הגיעו להסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט בדבר הוצאת בנותיהם מישראל עד תום המילחמה והתייצבות המצב הבטחוני באזור, תוך שהצדדים יסכימו ביניהם על מועד החזרתן; לדבריה התנאים שהביאו את הצדדים למהלך זה עודם תקפים כיום, והמבקש חזר בו מהסכמתו באופן חד צדדי.
...
בין הצדדים התנהלו הליכים ענפים במשך שנים ארוכות בערכאות השונות, במסגרתם נשתברו קולמוסים רבים לעניין יציאת הקטינות מהארץ (ראו: החלטה מיום 18.7.18 בתמ"ש 9589-06-15, פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 14.5.20, תמ"ש 8099-07-20 פסק דין מיום 10.8.20, עמ"ש 38953-09-20 פסק דין מיום 14.10.21, החלטתי מיום 24.7.22 בתמ"ש 63936-05-22, הסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פס"ד ביום 29.5.23 בתלה"מ 23521-04-23 ועוד).
האם השיבה במסרון "כמוסכם". לטענתו, בעקבות הסכמות אלו הצדדים עתרו לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, ומסירת הדרכונים שהיו שמורים בכספת בית המשפט וטסו שניהם יחד עם שלושת הבנות ביום 10.10.93, תחילה ל T, ומשם ל X , לבית חברתה של האם המתגוררת שם. האב טוען כי מאז הגעתם ל X הוא דרש מהאם להזמין כרטיסי טיסה חזרה שכן היה ברור שהטיסה לישראל לא תהיה ב-23.10.23 כפי שתכננו טרם הטיסה לT , וכי "יש לנעוץ מועד חזרה מוקדם לישראל". בסופו של דבר הוסכם לדבריו כי הם ישובו ארצה ביום 31.10.23, והאם אישרה כי הזמינה כרטיסי טיסה חזרה לצדדים ולבנות למועד זה. אולם, ביום 24.10.23 יצאה האם לטיול עם שלושת הבנות בלעדיו בטענה שמדובר בטיול חד יומי, כאשר בפועל הבנות נותרו ללון מחוץ לבית החברה אצלה שהו למשך מספר לילות בניגוד להסכמתו, בעוד האם לא השיבה להודעותיו המודאגות ואף ביטלה את היכולת לאתר מרחוק את מיקום המצאה של הבת א', וניתקה את הקשר שלו עם א', אשר באמצעות הטלפון הנייד שלה הוא התקשר עם הקטינות, כך שכיום הוא אף אינו יודע היכן האם והבנות נמצאות.
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, במסמכים שצורפו להם, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על השבת הקטינות ארצה, מהנימוקים שיפורטו להלן.
האם ביקשה אמנם לתלות את הסיבה לכך שהזמינה את הכרטיסים בהתנהגות האב כלפיה כביכול – מאחר והיא "נבהלה מפני המבקש ותחת אלימותו האגרסיבית" של האב, וכי לאחר מכן היא "התעשתה" והבינה כי אין זו טובת הקטינות, אולם לא הוצגה אינדיקציה כלשהי בדבר אותה אלימות נטענת, ודי לי בהודאת האם המלמדת על מועד מוסכם להשבת הקטינות בכתב על מנת להיעתר לבקשה שלפני, שהוגשה כאמור מכוח הפרתה הנטענת של האם את ההסכמות שנערכו בין הצדדים לעניין זה. לעניין זה אעיר כי אין די בצו ההגנה שניתן לטענת האם ב X כנגד האב וזאת, כפי הנראה, במעמד צד אחד ועל בסיס טענות האם בלבד, על מנת להוכיח טענות האם בדבר אלימות האב כלפיה.
לפיכך, הנני מורה כי ככל שלא ישובו הקטינות ארצה עד ולא יאוחר מיום 14.11.23, ייחשב הדבר כאי השבה של הקטינות, והפרת החלטה שיפוטית על כל המשתמע מכך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו