ביטול טיסה לחו"ל בגלל מחלה אישית

         בסמוך למועד היציאה לחו"ל ועם החדשות בדבר נגיף הקורונה והחלת התפשטותו בעולם ובשל מצבה הרפואי, החלה התובעת לחשוש לצאת לחו"ל נוכח מחלות רקע מהן סובלת.

התובעת ביטלה השתתפותה בטיול בשל חששות אישיים שלה, הקשורים במצבה הבריאותי ובגילה, חששות ברורים ולגיטימיים, אולם בעלי השלכות מבחינת הסוגיה מי יישא בתוצאותיו הכלכליים של הביטול.

            לכך מצטרפת העובדה כי הנתבעת 1 המליצה לתובעת לרכוש ביטוח בריאות והבהירה כי קיימות בידיה מספר אפשרויות ביטוח, כאשר התובעת בחרה בביטוח הבריאות הרגיל כפי שעולה מתמלול השיחה עמה ולא בביטוח ביטול טיסה טריפ גרנטי המבטח מפני נסיבות שונות ולאו דוקא בשל סיבות בריאות.

...

יחד עם זאת, הנתבעות אף הן נפגעו קשות ממשבר הקורונה, ואין זו התוצאה הראויה כי הללו תספוגנה את הוצאות התובעת בטיול שיצא בסופו של דבר אל הפועל.

אוסיף כי משבחרה שלא לבטח את הנסיעה בביטוח ביטול מכל סיבה, נטלה על עצמה סיכון מחושב כי ביטול שלא מסיבה בריאותית, לא יהיה מכוסה, ומשכך אין מנוס מהתוצאה אליה הגעתי בנסיבות המקרה.

בהצטרף כל האמור לא נתקיימה טענת הסיכול ובנוסף לא שוכנעתי כי התובעת זכאית להשבה כלשהי מאת הנתבעות בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן.

ביום 12.7.2022 נתן המותב החלטה בה דחה בקשות שהגיש המערער, בין היתר, לאפשר לו לטוס לחו"ל נוכח צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן בעיניינו.

המותב הורה למערער להגיש אישור מחלה "קביל למוסדות משפטיים", והוסיף כי נוכח החלטתו מיום 12.7.2022 שבה דחה את בקשות המערער, "אין מקום להטריח את שאר הצדדים בהתייצבות" ולפיכך הורה על ביטול הדיון.

לפי המערער "היתעקשותו" הראשונית של המותב לקיים את הדיון ו"אי-הכרה" באישור הרפואי שצרף המערער מצביעות על משוא פנים של המותב נגדו, וזאת, לטענת המערער, על רקע "איבה אישית" שרוחש לו המותב.

...

עיינתי בטענות המערער, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

לפיכך, טענות אלה דינן להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המבקשת טוענת כי ביום 25.05.17, יום לאחר רכישת הביטוח, הורה לה רופא מומחה להמנע מהטיסה בשל מחלה.

ביום 29.10.20 היתקיים דיון לפניי, בו נקבע כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם וכי בהיעדר הסדר יתקיים דיון בחקירת המבקשת בלבד, בשאלה האם עומדת לה עילה אישית והאם היא ראויה לייצג את הקבוצה, וזאת לאור טענת המשיבה כי המבקשת הייתה חולה עוד טרם שרכשה את הפוליסה.

ההסדר הראשון היתייחס לחברי הקבוצה שרכשו פוליסות נסיעות לחו"ל מסוג "מכבי עילית" שכללו בנוסף לרובד הבסיסי גם הרחבות שונות וקיבלו מהמשיבה תשלום כלשהוא בנסיבות של ביטול הנסיעה, אך לא קיבלו ממנה החזר של הפרמיה ששלמו בגין ההרחבות, ולמעט מבוטחים שמתנהל בינם לבין המשיבה הליך משפטי כלשהוא או שהליך כזה הסתיים בפשרה.

...

בענייננו הנסיבות פשוטות בהרבה, עילת התביעה יחידה, התובענה טרם אושרה כייצוגית, סכום הפשרה נמוך ושתים משלוש עילות התביעה נמחקו מהפשרה, וכמו כן איתור הזכאים מבין לקוחות פשוט למדי והתשלומים פשוטים אף הם. בנוסף, וכאמור לעיל, אני סבורה כי סכום הפשרה צריך להיות גבוה יותר לאור הנסיבות, מה שישליך גם על הגמול ושכר הטרחה המבוקשים.

לכן אני סבורה כי במקרה שלפניי, שכר טרחה שישקף את מכלול השיקולים הרלוונטיים יהיה בגובה 15% מסכום הפשרה כולל מע"מ, והגמול הכולל למבקשת יהיה בסך 10,000 ₪.

סוף דבר לאור האמור לעיל הסדר הפשרה יאושר אם יכניסו הצדדים את התיקונים הבאים: סכום הפשרה הכולל יחושב מחדש כ-70% מהסכום הכולל לפי הטבלה שהגישה המשיבה.

המבקשת טוענת כי ביום 25.05.17, יום לאחר רכישת הביטוח, הורה לה רופא מומחה להמנע מהטיסה בשל מחלה.

ביום 29.10.20 היתקיים דיון לפניי, בו נקבע כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם וכי בהיעדר הסדר יתקיים דיון בחקירת המבקשת בלבד, בשאלה האם עומדת לה עילה אישית והאם היא ראויה לייצג את הקבוצה, וזאת לאור טענת המשיבה כי המבקשת הייתה חולה עוד טרם שרכשה את הפוליסה.

לבקשת הצדדים היתקיים ביום 28.03.2023 דיון לפניי, ובו נקבע, בהסכמת הצדדים, כי חלף מינוי בודק המשיבה תגיש תצהיר של אקטואר או רואה חשבון מטעמה שיצהיר לגבי כל אחת מהשנים הרלוואנטיות, כמה פוליסות נרכשו כפוליסה שבתביעה (פוליסת נסיעות לחו"ל עם אפשרות ביטול נסיעה לפני הנסיעה ועם הרחבות); כמה תביעות לגבי ביטול נסיעה לפני הנסיעה היו בפועל ומה היה הסכום הממוצע של הפרמיה עבור ההרחבות.

...

את ההפרש בין הסכום הכולל לבין סך ההחזרים שיבוצעו במנגנון המתואר לעיל, תשלם המשיבה לקרן למימון תובענות ייצוגיות כקבוע בסעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: הקרן).

לפיכך, לאחר שעיינתי בבקשה לאישור הסדר הפשרה וכן בהסדר הפשרה המוצע, הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחותו על הסף, וכי יש לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות.

אשר על כן, אני מורה על פרסום ההודעה הראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, לפי סעיף 25(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח שצורף כנספח ב' לבקשה לאישור הסדר הפשרה.

בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה המיוצגת כדלקמן: "כל מי שרכש ביטוח נסיעות לחו"ל של המשיבה 1, הכולל כסוי למקרה ביטול נסיעה עקב מגפה, במסגרת של הרחבה לביטול נסיעה ו/או באופן אחר, אשר אי יציאתו מישראל לחו"ל ארעה כתוצאה מביטול טיסה סדירה לחו"ל עקב מגפה, ואשר המשיבה 1 ו/או מי מטעמה, לרבות המשיבה 2, דחו בקשתו ו/או תביעתו לקבלת שיפוי בגין הפסדיו ו/או הוצאותיו, בנימוק כי ההחלטה לגבי ביטול הטיסה התקבלה לפני ה- 11.3.2020. הקבוצה כאמור תיכלול גם, כל מבוטח כאמור, אשר קבל החזר של דמי הביטוח ששולמו על ידו, ללא תשלום שיפוי בגין הפסדיו ו/או הוצאותיו. " עילות התביעה, אשר פורטו בהרחבה במסגרת בקשת האישור, הן: · הפרת הוראות חוק חוזה ביטוח, התשמ"א -1981 .

הובהר, כי תביעתה האישית של המבקשת נבחנה אף היא במסגרת האמור לעיל ובהתאם שולמו לה מלוא הסכומים המגיעים לה. המשיבה מתחייבת, בתוך 30 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה דנן, וקבלת תוקף של פסק דין, להגיש לבית המשפט תצהיר בחתימת נציג מוסמך שלה, אשר יפרט את כל הפעולות שבוצעו לפי הסדר זה, לרבות פירוט כל התביעות ו/או התשלומים.

נטען כי על אף האמור, לפנים משורת הדין, ומאחר שבמועד מאוחר יותר אכן הכריז ארגון הבריאות העולמי על מחלת הקורונה כ"מגפה", החליטה המשיבה לערוך בדיקה חוזרת, פרטנית, של כל תביעה ותביעה, תוך היתעלמות מהמועד בו הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה כ"מגפה" ולשלם את התביעות בהן עילת הביטול נבעה מהמגפה.

...

סוף דבר; לאור האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ וכן שכר טרחה לבא כוחה המייצג בסך 100,000 ₪ בצירוף מע"מ. הצדדים ימציאו העתק מפסק דין זה בצירוף הסדר הפשרה, בצירוף ההודעה לציבור למנהל בתי המשפט, לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראות סעיפים 19(ה) ו- 25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות.