אציין כי על פי פסק הבוררות מיום 14/1/19 שהיתקבל בתביעת החייב (צורף לתגובת הנאמן), על הנתבעים שם לשלם לחייב סך של 49,600 ש"ח, שיועבר לקופת הכנוס בתוך 14 ימים.
הכנ"ר הציע (על דעת הנאמן) כי חלף ביטול ההליך ולפנים משורת הדין, יינתן לחייב הפטר בכפוף להעברת הכספים המגיעים לקופת הכנוס לפי פסק הבוררות (80% מסך של 49,600 ש"ח) כפי שנקבע בהחלטה קודמת וכן, תוארך תוכנית הפרעון בשנה נוספת, כך שיתווספו סך של 12,000 ₪ לקופת הנושים בתשלומים חודשיים בסך של 1,000 ₪ כל אחד.
...
לאחר שהוגשו טענות הצדדים, לרבות עמדת הכנ"ר, ניתנה לחייב אורכה כמבוקש, כדלקמן: "לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים לרבות עמדת הכנ"ר וכן, במסמכים שבתיק, סבורני כי בנסיבות העניין (ובכלל זה, בין היתר, פדיון נכסי החייב וסוגיית ההליך המשפטי שמתנהל באישור בדיעבד של בית המשפט לפי ההחלטה מיום 8/5/17) והזמן שחלף מאז הגשת בקשת הנאמן ותשובת החייב מיום 26/6/18 - ניתן להיעתר לבקשת החייב לארכה של 90 ימים לתשלום הפיגורים. החייב יסדיר את חוב הפיגורים עד ליום 1/10/18..." (החלטה מיום 8/8/18).
בשקילת כל השיקולים הרלבנטיים בנסיבותיו של תיק זה, בשים לב לפדיון זכויות החייב בנכס ולזמן שבו הוא מצוי בהליך, מצד אחד ולמחדלים חוזרים ונשנים של החייב כמפורט לעיל ובכלל זה גם פיגור בתשלומים כמפורט לעיל, מצד שני - סבורני כי המלצת הכנ"ר על דעת הנאמן להארכת תוכנית הפירעון בשנה, מהווה משום איזון ראוי בנסיבות העניין, בין אינטרס החייב לשיקום לבין אינטרס הנושים.
סוף דבר
תוכנית הפירעון תוארך בתקופה של 12 חודשים.