בית הדין הארצי לעבודה
עב"ל 24969-07-20
ניתן ביום 03 אוקטובר 2021
המוסד לביטוח לאומי
המערער
מנחם כרמל
בר כל רשתות בע"מ
המשיבים
לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר
נציג ציבור (עובדים) מר ירון לוינזון, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יעל עפרון
ב''כ המערער - עו''ד ארז בוקאי, עו''ד כפיר אמון
ב''כ המשיבים - עו''ד יפעת אלתר
פסק דין
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה השופטת אריאלה גילצר כץ ונציגי הציבור מר חגי רם ומר משה בן דוד; ב"ל 11245-06-18), בגדריו נתקבלה תביעת המשיב לבטל חיוב דמי ביטוח לאומי בקשר לתשלומים שקבל מהחברה שבבעלותו.
עוד נקבע בחוק כי "כספים שהושבו לחברה עד מועד החיוב ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד שבו הושבו, יראו אותם, עד גובה הסכום שנמשך מחדש כאילו לא הושבו, למעט אם נמשכו מחדש באופן חד-פעמי, והוחזרו בתוך 60 ימים". בדברי ההסבר להוראה זו נאמר כך (הצ"ח, 31.10.16, עמ' 505):
"אחת התופעות הנפוצות של ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי היא משיכות של כספים או נכסים מחברה בידי בעלי המניות של החברה, אשר משמשות את בעלי המניות ואינן מוחזרות במשך פרק זמן ארוך, ולעתים אינן מוחזרות כלל. המשיכות מוגדרות על ידי בעלי המניות כהלוואה שתוחזר לחברה בבוא היום, או בתום תקופה ארוכה. על פי הדין הקיים, בעל המניות מחויב במס על הכנסה בגובה הריבית הרעיונית אשר לא שילם לחברה בתקופה שבה השתמש בכספי החברה, או בגובה דמי שימוש ראויים בנכס, לפי העניין. אך מבחינה כלכלית, תשלום מס כאמור אינו מגיע לסכום המס על הדיבידנד, שנחסך לבעלי מניות באמצעות שימוש בכספי החברה ונכסיה בלא משיכתם כדיבידנד. לפיכך מוצע לקבוע כי משיכת כספים או נכסים בידי בעל מניות בחברה, כמפורט בסעיף קטן (ט1) המוצע, תיחשב כמשכורת או כדיבידנד, לפי העניין, ולהבהיר כי על משיכה כזו לא יחולו הוראות סעיף 3(ט) הקובעות הסדר מס החל על פעולות שסיווגן לעניין פקודת מס הכנסה הוא הלוואה. עוד מוצע לקבוע כי יראו משיכה של כספים בידי יחיד בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושו של אותו יחיד או קרובו, כהכנסתו של בעל המניות שעליה הוא חייב לשלם מס הכנסה, אפילו אם הוא סיווג את הפעולה כהלוואה או כמתן בטוחה. הכנסה זו תסווג כהכנסה מעסק או ממשלח יד, מעבודה, מדיבידנד, או כהכנסה אחרת, בהתאם לנתונים ולנסיבות של כל מקרה, וסכום ההכנסה יהיה סכום הכסף שנמשך או ערך הנכס שבו השתמש בעל המניות. .. משיכה בודדת של כספים כהלוואה לתקופה קצרה אינה מעידה בהכרח על ניצול לרעה, ולפיכך מוצע לקבוע כי הלוואת כספים לתקופה של עד 90 ימים לא תיחשב כהכנסה של בעל המניות. אך כדי למנוע ניצול לרעה של הוראה זאת באמצעות משיכת כספים, החזרתם, ומשיכתם מחדש, מוצע לקבוע כי אם לאחר החזרת הכספים שב בעל המניות ומשך כספים בתוך שנתיים ממועד המשיכה הקודמת, יראו את הכספים שנמשכו מחדש כהכנסה של העובד במועד המשיכה הקודמת".
תיקון 235 חל על משיכות שבוצעו משנת 2018 וכן על יתרות משיכות בעלים נכון ליום 31.12.16 (ככל שהן עולות על 100,000 ₪) וככל שאלה לא הוחזרו עד ליום 31.12.17.
בעיניין זה נאמר בעיניין אמבולנס חנוך כך (ההדגשות שלנו):
"ברגיל, משיכות של בעל שליטה מחברה בשליטתו, בפרט בחברה שבה בעלים בודד או ספורים, לפרקי זמן ארוכים, תהווה הכנסה חבה במס. זאת כמובן אגב בחינת משיכות שכר שביצע הבעלים וששולם בגינן מס ונסיבות בעלות טעם מיוחד המצדיקות נטילת הלוואה מן החברה במקום מהבנק, אירועים מיוחדים שלצרכיהם ניטלת ההלוואה, שיעורי ריבית גבוהים בבנק, קשיים במתן בטוחות למוסד כספי, פרקי הזמן עד לפרעונה וכיוצא באילו. משיכות חוזרות ונישנות מעם החברה יטו להחשב במשיכות שכר. שימוש תדיר בקופת החברה לשם רכישות פרטיות או משיכות חוזרות ונישנות שאינן מושבות בתוך פרק זמן קצר (בהתאם לנסיבות) אינן אלא משיכות שכר".
החזר ההלוואות בשנת 2013?
המשיב מבקש ללמוד על היות ההלוואות אמתיות מהשבתן.
...
משכך, בשקלול הדברים הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי המשיב להוכיח שיש להשקיף על הסכום השנוי במחלוקת כהלוואה, וזאת מבלי שנדרש להביע עמדה – לכאן או לכאן – ביחס לסיווגן של יתרת המשיכות העולה על הסכום השנוי במחלוקת.
סוף דבר – ערעור המוסד מתקבל.
המשיב ישלם למוסד הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום.
