ביטול חידוש מינוי לתפקיד עמית הוראה במוסד האוניברסיטאי

בקשה למתן רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי נתקבלה באופן הבא: הוחלט לבטל את החלטת בית משפט השלום ותחת זאת נקבע שהדיון יוחזר לבית משפט השלום על מנת שבית המשפט יאזין לקלטות לאחר שישמע את הצדדים וזאת על מנת להכריע בבקשה, לרבות בשאלה אם קיים חיסיון על הקלטות.

עוד נטען, כי השופט יושב בתוך עמו, מקור עתונאי יכול להיות שכן של שופט, בן מישפחה שלו, בעל דין המתדיין לפניו או עמית של שופט ועל כן עדיף שבית המשפט לא ייחשף למידע העיתונאי.

במישור המשפטי נטען כי העובדה שהחיסיון יכול לחול גם כלפי בית המשפט אינה בגדר חידוש בדין הישראלי.

כך למשל בסעיף 232 לפקודת מס הכנסה נקבע כי "מי שנתמנה לפי הוראות הפקודה, או מי שמועסק בביצועה, לא יידרש להראות לבית המשפט כל דו"ח, תעודה או שומה, או לגלות לבית המשפט כל דו"ח, תעודה או שומה, או לגלות לבית המשפט או להודיע לו, כל דבר שהגיע לידיעתו אגב מילוי תפקידו". מקל וחומר, כך נטען יש להחיל זאת גם על חיסיון עתונאי.

כפי שציינה השופטת ע' ערבל (עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע ואח' נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (23.9.08)): "...חשיבותן של התכליות האמורות אסור שתשכיח מאיתנו כי נקודת המוצא הכללית והעקרונית הנה שחסיונות, בכל תחום שהוא, אינם הכלל אלא החריג לכלל. אכן, הדין מכיר במצבים של חיסיון, ואולם מנגד הודגש לא פעם גם כי אין להתיר חיסיון מעבר לנדרש ולמתחייב מן התכליות העומדות ביסודו. כך לדוגמה צוין בהתייחס לטענת חיסיון שהועלתה כלפי דו"ח בדיקה פנימי שהוכן על-ידי בית חולים בעקבות מקרה מוות שארע בו, כי: "ביסוד החיסיון עומדת ההכרה כי קיימים אינטרסים ושיקולים - מלבד האנטרס המרכזי של גילוי האמת - אשר מן הראוי להגן גם עליהם. ... אכן, לעתים נידרש איזון בין הצורך לגלות את האמת לבין הגשמת אינטרסים של הפרט והציבור, המצדיקים הענקת חיסיון. ... עם זאת, הגישה כלפי החיסיון הנה חשדנית. רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון. "מן המפורסמות הוא שהיום מצמצמים את מקרי החיסוי עד כמה שאפשר..." (השופט ויתקון בבג"צ 337/66 עיזבון המנוח פיטל נ' ועדת השומה שליד עירית חולון ואח', פ"ד כא(1) 69, בעמ' 71)" (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995)... וראו לדוגמה גם: בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז, פסקה 15 (טרם פורסם, 14.5.2008), להלן: עניין אוניברסיטת חיפה)". הוראות החיסיון השונות מאזנות בין הערך בדבר גילוי האמת מחד גיסא, לבין הערך שעליו מבקש החיסיון להגן, מאידך גיסא.

מסיבה זו בתי המשפט נמנעים משימוש מופרז במוסד החיסיון (ראו לדוגמה רע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' שירי, בפיסקה 11 (27.6.06).

...

תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכותרתה טענת חיסיון, קובעת: "הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענה טענת חיסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להיעתר לבקשה לענין אותה שאלה או אותו מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו;אין האמור בזה בא לגרוע מזכותה של המדינה לסרב להראות מסמך". זוהי תקנה המתייחסת לכלל החסיונות ואין כל סיבה לקבוע שאינה חלה על חיסיון עיתונאי.

מהמקובץ עולה אפוא שבית המשפט המחוזי רשאי היה לקבוע כי בית משפט השלום ישמע מחדש את הצדדים ויוכל לעיין או להאזין לכל ראיה על מנת להכריע אם היא חוסה בחיסיון בטרם ייתן את הכרעתו.

הבקשה נדחית.

הנתבע (להלן גם: "הטכניון") הנו אוניברסיטת מחקר מדעית – טכנולוגית.

במסגרת פרויקט כפר המוסמכים הוטל על אברהמי להכין את כתבי הכמויות של פרקי האדריכלות (פרק 06 נגרות ומסגרות אומן; פרק 09 טיח; פרק 10 ריצוף וחפוי; פרק 11; צבע; פרק 22 אלמנטים מתועשים – גבס, תיקרות תותבות) והקונסטרוקציה (פרק 01 עבודות עפר; פרק 02 בטון יצוק; פרק 03 בטון טרום; פרק 04 בנייה; פרק 05 איטום; פרק 14 אבן; פרק 19 מסגרות חרש וסיכוך; פרק 23 כלונסאות; פרק 24 הריסות ופרוקים) (לעניין תפקידו של אברהמי לחשב כמויות רק לפרקי האדריכלות והקונסטרוקציה ראה סעיף 1.8 לפרוטוקול ישיבת יום 20.1.2014, לפירוט הפרקים ראה סעיף 7.1.4 לתצהיר מר רונן סרוסי).

אבי הציג והדגיש בפני מוסה שבמידה והוא לא יוכל לעמוד בלוח הזמנים, ייתכן שלא יהיה מנוס מאפשרות למינוי כמאי חליפי לבצוע המשימה, על מנת לעמוד בלוח הזמנים.

עם חידוש הפרויקט בשנת 2013, הוברר לאברהמי כי הטכניון מבקש לשנות את תיכנון מבני המעונות, באופן בו ישתרעו על פני שטח כולל של15,532 מ"ר (במקום 11,200 מ"ר).

אכן, סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות") קובע את הסעדים להם זכאי הנפגע: "הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה". האם בבטלו את ההסכם שנכרת בינו לבין אברהמי בעיניין פרויקט כפר המוסמכים הפר הטכניון את ההסכם? בחילופי הדברים בין אברהמי לבין נציגי הטכניון במועדים 3-6.2.2014 טען אברהמי כי הפסקת העסקתו בפרוייקט כפר המוסמכים מהוה הפרה של ההסכם שנכרת בינו לבין הטכניון, ולפיכך הוא זכאי למלוא התמורה החוזית.

...

בסעיפים 3-5 לסיכום הדיון נכתב: "3. מוסה אברהמי הודיע שאין ביכולתו לעמוד בלו"ז זה, והוא אינו מוכן לעבוד במקביל על כתבי הכמויות של הבניינים. מוסה עדכן כי רק לאחר שיועבר אליו החומר המלא והכולל לכל ארבעת המבנים ידרש לו כחודש וחצי עבודה, דהיינו השלמת הכנת המפרטים, כתבי הכמויות והאומדן יתבצעו רק בתחילת אפריל 2014. מוסה סרב לבקשתו של רונן לעדכן את סטטוס הכנת החומר שלו למבנה הראשון וסרב להעביר כבר עתה את כתב הכמויות והמחירים למבנה 179, ולאחר מכן להמשיך ביתר המבנים בלו"ז שנקבע.

לאחר ששקללתי את כלל השיקולים והראיות שפורטו לעיל, אני קובעת כי אברהמי זכאי לתמורה בגין 80 שעות עבודה בפרוייקט כפר המוסמכים.

כך אף עולה מתכתובות המייל שצירף אברהמי ומהן עולה על התייעצויות עמו בנושאים שונים (כגון מייל מיום 3.9.2013 בעניין בידוד תרמי; מייל ובו הזמנה של אברהמי לפגישה עם בוריס בנושא פרטי האיטום ביום 13.1.2014 שבוטלה בסופו של דבר; הזמנה לסיור ביום 30.12.2013; מייל של ג'ומאנה לחאם אבינדר ובו תשובות לשאלות של אברהמי מיום 9.1.2014).

סך הכל זכאי אברהמי לשכר בגין 147.5 שעות, על פי תעריף שעתי של 224 ₪ לשעה, בצירוף מע"מ. סופו של דבר הטכניון ישלם לתובע את הסכומים הבאים: א. שכר עבודתו בסך 224 ₪ לשעה * 167.5 שעות = 33,040 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

את מסלולי הלימוד הפעילו מכללות תורניות פרטיות בהנהגת דמויות רבניות מוכרות ומובילות, ונגבה עבורם שכר לימוד השווה לשכר לימוד אוניברסיטאי.

בשל תפקידו הבכיר נחקר המערער במסגרת החקירה העיקרית של הפרשה, אך הפרקליטות בחרה שלא להאשימו מתוך ספק אשר למידת מעורבותו בה. נקודת המפנה הייתה התייצבותו של המערער ליתן עדות בתיק האחר, אז מסר אמירות מפלילות לכאורה אשר הביאו את המישטרה לחדש את החקירה בעיניינו.

טיעון המערער בעיניין זה נסמך על שלושה אדנים חלופיים – הראשון, כי מידת ההוכחה הנדרשת להיעדר כשירות דיונית הנה העלאת ספק סביר בלבד, ולא הוכחה על פי מאזן הסתברויות; השני, כי אי-הכשירות הדיונית של המערער, במקרה דנן, הוכחה אף ברף של מאזן הסתברויות; והשלישי, כי המשיבה מושתקת מלטעון כי המערער כשיר לעמוד לדין לאחר שהסכימה למינויו של אפוטרופוס לגופו בבית המשפט לעינייני מישפחה.

כך, רשאי בית המשפט להורות על ביטול חוק או חלק ממנו, במידה ונקבע כי הוא איננו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו.

ועוד ראו דברי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: "ההליך ההוגן הוא יסוד מוסד במדינת חוק, והוא מצוי לטעמי במעמד חוקתי נוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. לדעתי אדם שזכויותיו להליך הוגן נפגעו – נפגע כבודו כאדם" (ע"פ 9956/05 ‏שי נ' מדינת ישראל, פ''ד סג(2) 742, 780 (2009)).

שתי ההוראות גם יחד מבוססות על מצב עובדתי זהה בעקרו ועל קיומם של שני תנאים מצטברים – קיומה של מחלת נפש או לקות שכלית, שבעטיה ניטלה מן הנאשם היכולת להבין את תמונת המציאות ולפעול באורח מושכל ומודע (עניין לייפר, פסקה 20 לפסק דינו של השופט י' עמית) – ובשל כך נמצא כי אין זה ראוי כי ייתן את הדין על מעשיו.

ברע"פ 2675/13 מדינת ישראל נ' וחנון (3.2.2015) חידש חברי השופט הנדל וקבע כי משמעות קבלת טענת אי הכשירות המהותית שבסעיף 34ח לחוק העונשין הנה זכוי הנאשם, ולא רק סיווגו כמי שאינו בר עונשין (בקשה לדיון נוסף נדחתה בדנ"פ 1237/15 מדינת ישראל נ' וחנון (5.7.2017); למשמעות הזיכוי בשל העידר כשירות מהותית, ראו: רע"פ 8601/15 אשקר נ' מדינת ישראל, פסקה 9ב לפסק דינו של השופט י' עמית (15.5.2017) (להלן: עניין אשקר)).

...

המקובץ לעיל מעלה כי אין כל טעם סביר לקביעת רף הוכחה שונה ומכביד יותר ביחס לטענת היעדר כשירות דיונית לעומת טענת אי כשירות מהותית והבחנה כזו תהא בלתי הוגנת.

אשר על כן, ומהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי להצטרף לעמדתו של חברי השופט הנדל ולקבוע כי רף ההוכחה הדרוש לעניין סעיף 170 לחסד"פ הוא של הקמת ספק סביר.

אשר על כן, הוחלט בדעת רוב, כאמור בחוות דעתו של השופט נ' הנדל, אליו הצטרף השופט ג' קרא, ובניגוד לחוות דעתה של השופטת י' וילנר, כי דין הערעור להתקבל, תוך ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

חברי הסגל האקדמי הזוטר מועסקים באוניברסיטה בתפקידי הוראה אקדמית באמצעות כתבי מינוי לתקופה קצובה של חצי שנה או שנה.

כתבי מינוי אלה מתחדשים בהתאם לקורסים שאותם המרצים צפויים ללמד בכל שנת לימוד, וקבלתם מהוה תנאי לחידוש ההיתקשרות עם האוניברסיטה לשנת לימודים אקדמית נוספת.

מבין העילות להפסקת העסקה או צימצום משרה /של עמית הוראה מתמיד שנקבעו בסעיף 3 להסדר 2018, נקבעו העילות של "קיטון משמעותי במספר הסטודנטים לפי קביעת המוסד", וכעילה נפרדת – "ביטול קורס/איחוד מופעים". (3) הסכם קבוצי שנחתם ביום 21.11.19 (להלן – "הסכם קבוצי 2019") (נספח 1 לבקשת הצד); (4) הסדר בטחון תעסוקתי מקומי, שנחתם בד בבד עם הסכם קבוצי 2019, במסגרתו האוניברסיטה החילה על עצמה את הסדר 2018 וקבעה הוראות נוספות ביחס להסדרי הבטחון התעסוקתי של חברי ארגון הסגל האקדמי הזוטר (להלן – "הסדר מקומי 2019") (נספח 5 לבקשת הצד).

במכתב 2012 נאמר ש"האוניברסיטה תוכל להפסיק מינוי של עמית הוראה ב' גם במהלך תקופת כתב התחייבות" רק במקרים של (1) "ביטול הקורס בקוריקולום או אי קיומו" (2) "אי פתיחת קורס בגין מספר נמוך ממספר סף של תלמידי בהתאם להחלטת כל מוסד...". מכאן, טען האירגון, ניתן ללמוד שעילת הביטול רלוואנטית רק כאשר טרם ניפתח קורס בעוד שעילת הקיטון רלוואנטית רק כאשר הקורס כבר ניפתח (סעיף 82 לסיכומי האירגון).

...

לא מצאנו אפוא כי האוניברסיטה הפרה חובה כלשהי המוטלת עליה מכוח המערך ההסכמי הקיבוצי עם הארגון, ולכן באנו למסקנה כי דין בקשת הצד להידחות.

עוד נוסיף, כי לא נעלמו מעינינו טענות האוניברסיטה בדבר הרחבת חזית אסורה מטעם הארגון, ואולם משמצאנו לדחות את בקשת הצד מהטעמים שפורטו לעיל, לא ראינו טעם לדון בכך.

סוף דבר התביעה נדחית, וכמקובל בתובענות מסוג זה, ומשלא מצאנו סיבה לחרוג מהמקובל, אין צו להוצאות.