מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול חופשות שנתיות עקב מחלה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ובהמשך הדברים: "אם התשר מוגדר כהכנסתו של העובד כעצמאי אזי המעביד אינו חייב בהפרשות בגינו על פי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובכל הפרשה סוציאלית אחרת מכוח חוק ששיעורה מחושב על פי שכרו של העובד כגון פצויי פיטורין, דמי חופשה שנתית או דמי מחלה. מאחר שמבחינה מהותית מדובר בשכר עבודה, מדיניות ראויה היא זו שתחיל את דיני הביטוח הלאומי ושאר הוראות החקיקה הסוציאלית גם על מרכיב זה בשכר". ובעמוד 127: "מכיוון שאנו רואים תשר כתקבול של בית העסק, הרי שכאשר בעל העסק, במסגרת חוזה העבודה, מסכים שהעובד יותיר בידיו את סכומי התשר (כולם או חלקם), יש לראות בהשארת התשר אצל העובד "תשלום" שכר.
עם זאת, יש להניח כי בחלק ניכר מהמקרים סך ההכנסות מתשר יהיה כזה שהמלצר ייחשב כ"עוסק פטור", אולם, גם אם בפועל לא תיצמח חובה לשלם מע"מ, הרי לסיווג כ'עוסק' יש משמעות לא מבוטלת במישור האדמיניסטרטיבי.
...
על רקע האמור, בתיק זה נדרש בית הדין לשוב ולעסוק בשאלת סיווגם של דמי השירות שמשולמים למלצרים על ידי לקוחות בית הקפה (להלן גם: "תשר" /"טיפ").
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התוצאה היא כי תביעת התובעת התקבלה באופן חלקי.
התביעה לשכר עבודה ודמי חגים – נדחית.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 3,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע הסביר שבשל אי הסכמה בין גב' ג'בהרי לבין ילדי המנוח, גב' ג'בהרי לא הסכימה לשלם גמול בעד חגים, ובהמשך לא בוצעו תשלומים בגין חופשה שנתית, דמי מחלה, תשלומים עבור מזון ודמי כיס.
סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, מסמיך את בית הדין להפחית או לבטל פצויי הלנה אם "נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו ... בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה...". בית הדין סבור שיש להבחין, לעניין התביעה לפצויי הלנת שכר, בין התקופה שעד לפטירת המנוח לבין התקופה שלאחר פטירתו.
...
לעניין זה התובע טוען כי הוא נוצל באופן חסר תום לב, והופגנה כלפיו אדישות זדונית תוך ניצול מצוקתו, בכך שעמותת רעות, שהייתה אפוטרופסית של המנוח, התרשלה והתנערה ממחוייבותה לדאוג למנוח ולאנשים המטפלים בו. התובע טוען כי יש להטיל על העזבון את הנטל להגיש תביעה נגד עמותת רעות בשל רשלנותה, ואין להשלים עם תוצאה שהתובע ישלם את מחיר היחס המתעמר כלפיו.
אין הצדקה לחייב את עזבון המנוח בפיצויי הלנת שכר על יסוד טענות התובע להתרשלות של עמותת רעות כלפיו.
תמיכה למסקנה זו עולה מכך שחובות העזבון כוללים גם פיצויי פיטורים, לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 1יא1 (א) לחוק עובדים זרים קובע חובת הפקדת פיקדון בסכום השווה ל 16% משכר העבודה אשר ישולמו על ידי המעסיק (להלן: חלק המעסיק בפיקדון) (בבג"צ גרסגהר בוטלה חובת הפקדת חלק העובד בשיעור 20% אשר קבוע אף הוא באותו סעיף).
לפיכך, שעה שהתבוע עבד במשרה מלאה, 6 ימים בשבוע, הוא זכאי ל- 25 ימי חופשה לפי שכר שעתי אחרון קרי לפיה סך של 296 ₪ ( 8*37 ₪) ליום ומשכך על הנתבע לשלם לתובע סך של 7400 ₪ עבור חופשה שנתית.
עם זאת, התובע תובע סך של 21,550 ₪ בגין רכיב התביעה של אי עריכת ביטוח רפואי והוצאות רפואיות וכן בגין הפרת חובה חקוקה ודמי מחלה וזאת ללא הפרדה וללא כל הסבר כיצד הגיע לסכומים אלו, וכן מבלי שהוצגה כל ראיה בדבר הכימות הכספי בכל הנוגע לעריכת ביטוח רפואי ולא הוצגו אישורי מחלה .
...
בכל הנוגע לרכיב ההלנה הכללי שנתבע, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש לפסוק לטובת התובע הלנה, שעה שרוב רכיבי התביעה אינם נושאים פיצויי הלנה ובכל מקרה לא שוכנענו כי נסיבות התיק יש בהם כדי לחייב את הנתבע בפיצויי הלנה.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי הפקדת פיקדון: בסך 24,135 ₪ בצירוף הפרשי ריבית מהצמדה כדין מאמצע התקופה (15.3.19 ) ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור תובענה ייצוגית (עת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

אשר להפקדות לפנסיה בגין הרכיבים דמי חגים, עמלות חופשה שנתית, עמלות מחלה ועמלות דמי חגים, התגמול ששולם למבקשים "אינו מהוה רכיב שכר רגיל .... על כן, רכיב זה אף אינו מהוה חלק מרכיבי השכר לצורך תשלום פצויי פיטורים, ביטוח פנסיוני, דמי חגים ודמי חופשה". אשר למועד תשלום השכר, המשיבה שילמה למערערים את שכרם במועד לפי חוק הגנת השכר, שכן הזכאות לעמלות מותנית בתנאי לפיו העסקה לא בוטלה בתקופה בת חודש ימים לאחר ביצוע העסקה, ולכן זו מתגבשת רק בחלוף חודש ממועד עריכת העסקה.
(ד)(3) הפרישי הפקדות לפנסיה בגין עמלות חופשה שנתית ועמלות מחלה בית הדין האיזורי קבע על יסוד ההלכה הפסוקה כי חלה חובה להכליל בתשלום דמי מחלה או דמי חופשה המשולמים לעובד הנעדר מהעבודה מפאת מחלה או חופשה את רכיב העמלות (ראו סעיף 69 לפסק הדין, וההפניות שם).
...
המשיבה טענה בבית הדין האזורי כי דין הבקשה להידחות ממספר טעמים: ראשית, העובדים לא הוכיחו אפשרות סבירה שהשאלות השנויות במחלוקת תוכרענה לטובתם, שכן יסודות בקשת האישור נעדרים עילת תביעה ממשית.
גם בהקשר זה המעסיקה לא העלתה מחלוקת ממוקדת לענין קיומה של קבוצה, אלא כפרה בעיקר בעצם חבותה, ולכן מצאנו שתנאי זה מתקיים, משלא היתה מחלוקת קונקרטית בקשר לכך.
אנו סבורים כי המקרה שלפנינו מעורר את שאלת היקפו של סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה ביחד עם סעיף 18 לחוק זה כמו גם את השאלה אם העמלות מהוות חלק מ"השכר הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות.
(ה) סוף דבר הערעור בנוגע לתחולת צו ההרחבה - נדחה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם לחוק חופשה שנתית ולאור תקופת העבודה, היה הנתבע זכאי ל- 6 ימי חופשה.
המועד נדחה ככל הנראה בשל מחלתו של הנתבע (סעיף 33 לתצהיר הנתבע וסעיף 64 ג לכתב ההגנה שכנגד).
יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18): "הכלל המנחה בעיניין טענות קזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להשמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד". הטענה לקזוז שכר עבודה נדחית.
...
יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18): "הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד". הטענה לקיזוז שכר עבודה נדחית.
סיכום התביעה העיקרית נדחית במלואה.
התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שהתובעת תשלם לנתבע את הסכומים הללו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום: פיצוי בגין היעדר הודעה לעובד על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו