התביעה של חב' מובילק כנגד הגב' דריה ומר אמיר
קודם שאדון בטענותיה של אגם, ולפיהן נגרמו לה נזקים עקב ביטול הסכם השכירות שלא כדין, יש מקום לבחון את טענת מובילק, ולפיה בצד החיוב של אגם בגין אי תשלום מלוא דמי השכירות וצריכת החשמל, יש לחייב בסכום זה גם את בעלי המניות של אגם - קרן דריה ומר אלי אמיר, וזאת נוכח ערבות אישית עליה הם חתומים (ראו כתב הערבות - נספח א' לתצהירו של מר חליפה מטעמה של מובילק).
די באמור כדי לומר, שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת קיומו של נזק בהקשר זה. לכך אוסיף, כי בעלות השכר המפורטת בנספח ה' לחוות דעתו של רוא"ח קפילוטו נדרשה עלות גם בגין שכרם של מינהלי אגם - קרן דריה ואלי אמיר, אף שאין כל טענה כי עסקו בייצור, ויש להניח בהיעדר ראיה מטעמם, כי עסקו בניהולה של אגם גם באותם ימים שבהם לכאורה הושבתה פעילות הייצור.
...
כפי שיפורט בהרחבה, לאחר שמיעת ראיות קבעתי שיש לקבל את תביעתה של מובילק בע"מ במלואה, ולדחות את תביעתה הנגדית של אגם בנישה בע"מ.
יש לומר, כי לא היתה מחלוקת של ממש בעניין החוב הכספי של אגם בנישה בע"מ, כלפי מובילק בע"מ, אלא שאגם בנישה בע"מ ביקש,ה כי סכום החוב המוסכם עליה, יקוזז מכל סכום שייפסק לטובתה בתביעה הנגדית.
יחד עם זאת, כפי שיפורט להלן, אינני מקבל את גרסת אגם ביחס לסכום הנתבע, וכבר מחקירתו של רוא"ח קפילוטו עלה, כפי שפורט לעיל ביחס לעלויות ההתאמה של הנכס בתימורים, כי נדרשות התאמות ביחס לסיכום המתמטי של החשבוניות, אשר לכאורה מהווה חוות דעת.
קודם שאתייחס לסיכום שערך רוא"ח קפילוטו, יש לומר כי בדיון שהתקיים ביום 22.04.2018 הסכימה אגם, שמן הסכום הנדרש בגין עלויות ההתאמה של הנכס המושכר, יש להפחית את הסכום ששולם ל"ארז ריהוט" בסך של 98,280 ₪.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה של מובילק במלואה, ודוחה את התביעה שכנגד.