על פי תנאי ההסכם השני, מוצרים ששייכים לחברות ישוחררו ממחסנים של המשיבות, אשר יימכרו על ידי הנאמנים בתמורה כספית כאשר 25% מתמורת המכירה יופקדו בפקדון בידי הנאמנים עד להכרעה במחלוקת בין המשיבות לבין הנאמנים.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ויישמתי את הוראות הדין, הגעתי למסקנה שיש להעתר לבקשת הנאמנים במיגבלות המפורטות להלן:
הוראת סעיף 350ח(ג) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק") קובעת בזו הלשון:
"בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים (בסימן זה – אימוץ) או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ואולם אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור בית המשפט".
סעיף 350ח(א) לחוק מגדיר "חוזה קיים" כך:
"חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד;
ההסכם הראשון בין החברות לבין המשיבות מהוה "חוזה קיים" שכן הוא נכרת קודם למועד תחילת הליכי ההבראה של החברות וברי כי ביצועו טרם הושלם.
אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) בע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc (פורסם בנבו, 13.12.2017), בפיסקה 30:
"הוראות אלה נועדו לאפשר למפרק להשתחרר מהתחייבות של החברה שאין הוא מסוגל לבצעה ובד בבד לפעול לטובת הנושים ולעתים גם לטובת בעלי המניות בחברה, זאת כאשר העלות של קיום ההיתחייבות של החברה עולה על היתרון העשוי לצמוח לקופת הפרוק, ומתן תוקף לנכס המכביד עלול להביא לפגיעה בכלל הנושים של החברה [ע"א 673/87 סאלח נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ, פ"ד מג(3) 57, 72-71 (1989)]".
כן ראו את דברי כב' ס"נ השופט ברנר בפר"ק (ת"א) 30790-02-18 עו"ד קרן רייכבך-סגל, עו"ד פיני יניב, רו"ח בועז יפעת, המפרקים הזמניים של הוניגמן ובניו בע"מ נ' קניוני עופר (פורסם בנבו, 18.5.18).
לכן, המשך ההסכמים מכביד ביותר על החברות שנמצאות בהליכי חידלות פרעון, שכן הן נידרשות לשלם סכומים במאות אלפי שקלים ללא שיש בכך כל תועלת, ואף הכבדה שלא לצורך על קופת הנשייה.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ויישמתי את הוראות הדין, הגעתי למסקנה שיש להיעתר לבקשת הנאמנים במגבלות המפורטות להלן:
הוראת סעיף 350ח(ג) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק") קובעת בזו הלשון:
"בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים (בסימן זה – אימוץ) או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ואולם אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור בית המשפט".
סעיף 350ח(א) לחוק מגדיר "חוזה קיים" כך:
"חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד;
ההסכם הראשון בין החברות לבין המשיבות מהווה "חוזה קיים" שכן הוא נכרת קודם למועד תחילת הליכי ההבראה של החברות וברי כי ביצועו טרם הושלם.
סבורני שהנאמנים עומדים בנטל הדרוש לכך שיש מקום להיעתר לבקשתם להשתחררות מההסכם הראשון, וכתוצאה מכך גם מההסכם השני שמהווה את המשכו.
משכך, מקובלת עלי עמדת הנאמנים שיש להתיר להם להשתחרר מההסכמים ואין מקום להתערב בשיקול דעתם בעניין (וראו לעניין זה: פר"ק (י-ם) 39470-04-13 אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' רו"ח תמיר סער, נאמן (פורסם בנבו, 1.2.17) ; ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (פורסם בנבו, 27.12.10).