ביטול חוזה חוזים מכבידים ע"י חברת הוניגמן

המחאת חוזי השכירות בארבע החנויות שבמחלוקת אינה חיונית להבראת הפעילות העסקית של החברה או להבראתו של המותג "הוניגמן קידס", משום שהמותג כבר נמכר לרוכש, יחד עם 39 סניפים אחרים של החברה, כך שהמותג והפעילות ישרדו גם אם לא תאושר המחאת חוזי השכירות של עוד ארבע חנויות.

עמד על כך בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) בפר"ק 39470-04-13 אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' רו"ח תמיר סער, נאמן (פורסם בנבו, 01.02.2017): "אם איפוא בעל התפקיד מאמץ את החוזה, החוזה יהיה תקף על מלוא החיובים וההתניות שבו והעובדה שהחברה מצויה בהליך הקפאת הליכים, אינה מקנה לה זכויות יתר. סעיף 350ח לחוק החברות מקנה לבית המשפט הסמכות לבטל או להורות על קיום חוזה קיים שהחברה שבהליך הבראה צד לו, אך הסעיף אינו מקנה לבית המשפט הסמכות לייצור לחברה זכויות חוזיות יש מאין (פר"ק (מחוזי י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ופיתוח בע"מ (בהסדר נושים) נ' רשות מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו], 12.5.15). הדרך להמלט מתניות חוזיות שאינן לרוחו של בעל התפקיד, כמו למשל סעיף הפיצויים המוסכמים בגין הפרת החוזה, היא באמצעות המנגנון החילופי של סעיף 350ח של ויתור על החוזה הקיים ..." ראה גם ע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc (פורסם בנבו, 13.12.2017) (להלן: "קרסו מוטורס"), שם נפסק בהקשר של דוקטרינת הוויתור על חוזה מכביד, כי דוקטרינה זו אינה ניתנת להחלה באופן חלקי על חוזה, כך שחלק מתניותיו ימשיכו לחול וחלק יבוטלו.

...

בסופו של דבר קניוני עופר התרצתה ולא עמדה על התנגדותה הגורפת, אך דבקה בהתנגדותה בנוגע לארבע החנויות שבמחלוקת, וזאת בשונה מבעלי קניונים אחרים שהשכילו להגיע להסכמות עם הנאמנים באופן שנמנעה פגיעה מיותרת בחברה ובעובדיה.

סעיף 39 לחוק החוזים, תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"), קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה." יחד עם זאת, לא נקבע בחוק החוזים מהי הסנקציה נגד מי שהפר חובה זו. תשובה לשאלה זו ניתנה בבבג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד לה(1) 828, 838 (1980), שם נפסק כי "סעיף 39 לחוק החוזים אינו כולל כל הוראה באשר לתוצאות נובעות מתוך כך, שבעל חוזה אינו מקיים את החוזה בתום-לב ובדרך מקובלת. אין משמעות הדבר, כי זו חובה מוסרית בלבד, שאין לה נפקות משפטית. ... לעתים תוצאת אי-קיום החובה היא בתשלום פיצויים או במתן אכיפה. לעתים התוצאה היא בשלילת פיצויים או אכיפה מהצד המפר. לעתים תוצאת ההפרה היא במתן כוח לבעל החוזה האחר לפעול פעולות מסוימות בתחום החוזה, שאחרת היו נחשבות להפרה, או שלילת כוח, הנתון לבעל החוזה המפר על-פי הוראות החוזה. לעתים התוצאה אינה אלא זו, שהפעולה, שבוצעה תוך הפרת החובה, אינה משתכללת ואינה תופסת ...". (דברי כב' השופט (כתוארו אז) א' ברק).

לפיכך, הבקשה להעברת השכירות בחנויות נדחית, אך הנאמנים יהיו רשאים בבוא היום לבקש היתר להגשת תביעה כספית נגד קניוני עופר, ככל שיתברר בדיעבד כי סרובה של קניוני עופר לאפשר החלפת שוכרים בחנות בבילו סנטר היה נגוע בחוסר תום לב. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

על פי תנאי ההסכם השני, מוצרים ששייכים לחברות ישוחררו ממחסנים של המשיבות, אשר יימכרו על ידי הנאמנים בתמורה כספית כאשר 25% מתמורת המכירה יופקדו בפקדון בידי הנאמנים עד להכרעה במחלוקת בין המשיבות לבין הנאמנים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ויישמתי את הוראות הדין, הגעתי למסקנה שיש להעתר לבקשת הנאמנים במיגבלות המפורטות להלן: הוראת סעיף 350ח(ג) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק") קובעת בזו הלשון: "בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים (בסימן זה – אימוץ) או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ואולם אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור בית המשפט". סעיף 350ח(א) לחוק מגדיר "חוזה קיים" כך: "חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד; ההסכם הראשון בין החברות לבין המשיבות מהוה "חוזה קיים" שכן הוא נכרת קודם למועד תחילת הליכי ההבראה של החברות וברי כי ביצועו טרם הושלם.

אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) בע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc (פורסם בנבו, 13.12.2017), בפיסקה 30: "הוראות אלה נועדו לאפשר למפרק להשתחרר מהתחייבות של החברה שאין הוא מסוגל לבצעה ובד בבד לפעול לטובת הנושים ולעתים גם לטובת בעלי המניות בחברה, זאת כאשר העלות של קיום ההיתחייבות של החברה עולה על היתרון העשוי לצמוח לקופת הפרוק, ומתן תוקף לנכס המכביד עלול להביא לפגיעה בכלל הנושים של החברה [ע"א 673/87 סאלח נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ, פ"ד מג(3) 57, 72-71 (1989)]". כן ראו את דברי כב' ס"נ השופט ברנר בפר"ק (ת"א) 30790-02-18 עו"ד קרן רייכבך-סגל, עו"ד פיני יניב, רו"ח בועז יפעת, המפרקים הזמניים של הוניגמן ובניו בע"מ נ' קניוני עופר (פורסם בנבו, 18.5.18).

לכן, המשך ההסכמים מכביד ביותר על החברות שנמצאות בהליכי חידלות פרעון, שכן הן נידרשות לשלם סכומים במאות אלפי שקלים ללא שיש בכך כל תועלת, ואף הכבדה שלא לצורך על קופת הנשייה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ויישמתי את הוראות הדין, הגעתי למסקנה שיש להיעתר לבקשת הנאמנים במגבלות המפורטות להלן: הוראת סעיף 350ח(ג) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק") קובעת בזו הלשון: "בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים (בסימן זה – אימוץ) או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ואולם אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור בית המשפט". סעיף 350ח(א) לחוק מגדיר "חוזה קיים" כך: "חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד; ההסכם הראשון בין החברות לבין המשיבות מהווה "חוזה קיים" שכן הוא נכרת קודם למועד תחילת הליכי ההבראה של החברות וברי כי ביצועו טרם הושלם.

סבורני שהנאמנים עומדים בנטל הדרוש לכך שיש מקום להיעתר לבקשתם להשתחררות מההסכם הראשון, וכתוצאה מכך גם מההסכם השני שמהווה את המשכו.

משכך, מקובלת עלי עמדת הנאמנים שיש להתיר להם להשתחרר מההסכמים ואין מקום להתערב בשיקול דעתם בעניין (וראו לעניין זה: פר"ק (י-ם) 39470-04-13 אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' רו"ח תמיר סער, נאמן (פורסם בנבו, 1.2.17) ; ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (פורסם בנבו, 27.12.10).