כך שעיקר המחלוקת היא למעשה בשאלה האם עומדת למשכיר טענה המצדיקה השבת דמי השכירות או אי תשלומם על דרך קזוז ומנגד האם זכאית המשכירה מעבר לתשלום שכר הדירה ככל שיתברר שהשוכר אינו זכאי להשבתו, לפצוי בגין הפרת הסכם השכירות.
באין חולק כי השוכר לא שילם את דמי השכירות וכי המשכירה נאלצה לפעול בהליך משפטי לפינויו מהדירה, לאחר ששלחה לו הודעה בדבר ביטול הסכם השכירות והוא לא התפנה מהדירה, הרי שסיום תקופת השכירות טרם עת נגרם בעטיו של השוכר.
סוף דבר
לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כדלקמן:
בתביעת המשכירה יש לחייב את השוכר בסכומים הבאים:
שכר דירה בסך 36,000 ₪ עבור 3 חודשי שכירות מלאים; סך של 3,000 ₪ בגין ההפרש שקוזז בתשלום חודש השכירות השני; פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם השכירות בסך 10,000 ₪, בגין איחור בפנוי הדירה סך של 1,171, ופצוי בגין אובדן דמי שכירות של חודש סך של 12,000 ₪ וסה"כ סך של 62,171 ₪.
...
סוף דבר
לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כדלקמן:
בתביעת המשכירה יש לחייב את השוכר בסכומים הבאים:
שכר דירה בסך 36,000 ₪ עבור 3 חודשי שכירות מלאים; סך של 3,000 ₪ בגין ההפרש שקוזז בתשלום חודש השכירות השני; פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם השכירות בסך 10,000 ₪, בגין איחור בפינוי הדירה סך של 1,171, ופיצוי בגין אובדן דמי שכירות של חודש סך של 12,000 ₪ וסה"כ סך של 62,171 ₪.
אי לכך ומשהמשכירה העמידה את תביעתה על סך של 61,000 ₪ תביעתה מתקבלת עד לסך של 61,000 ₪.
סיכומו של דבר תביעת המשכירה מתקבלת במלואה ותביעת השוכר מתקבלת באופן חלקי, על סך 31,550 ₪.
