בהתאם נקבע כי:
"ככלל על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נידרש טעם ממשי לפסילתה, כגון חריגת המומחה בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; היתנגדות המומחה לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוואנטי; קיומו של פגם אישי במומחה." (ראו עב"ל (ארצי) 204/10 יעקב דיין נגד המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 7.7.2010), י.כ.).
הקביעה בדבר קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע ובין תנאי עבודתו היא קביעה משפטית, המושתתת על מכלול הראיות ותוך מתן משקל לא מבוטל לחוות הדעת הרפואית של מומחה שמונה מטעם בית הדין.
...
הנתבע התנגד לבקשה לפסילת מומחה וטען כי חוות הדעת ברורה ודין טענות התובע בדבר אסכולה מחמירה להידחות על הסף כיוון שעצם שלילת הקשר הסיבתי אינה מהווה הוכחה לטענה כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה והמומחה דן באפשרות של קביעת קשר סיבתי וקביעתו נעשתה לאחר בדיקה מעמיקה של תנאי עבודת התובע.
כך, למשל, בנוגע לחשיפה של אדי ריתוך הברזל, סיכם המומחה קביעתו בשורה אחת בלבד:
"מכאן, ברור כי בהסתמך על התמונה הקלינית של מחלת המערער, אין לחשוד באדי ריתוך ברזל כגורם למחלתו."
ולבסוף הוסיף:
"ובכן, נוכח תמונה קלינית של מחלת הריאות שאובחנה אצל המערער ולאחר בחינת החשיפות התעסוקתיות של המערער למתכות ולאדי ריתוך, המסקנה המתבקשת היא כי לא ניתן לקבוע קיומו של קשר בין מחלתו לעבודתו בסבירות הנדרשת".
המומחה ציין בחוות דעתו "ציטוטים מרשומה רפואית של המערער" (טעות במקור, י.כ.).
כאמור, עיון בבקשה ובתגובות וכן, בחוות דעתו של המומחה מעלה כי יש צורך במינוי מומחה נוסף בתיק זה.
סוף דבר
18.
הבקשה מתקבלת.
