מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול חד צדדי מכוח חוק החוזים (חלק כללי)

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

עוד אני מוצאת להדרש לדברים אשר נקבעו בעיניין רגב, כי: "קיימת קירבה רעיונית גדולה בין עיקרון הסיכול בנסיבות של שינוי מהותי בתשתית החוזית לבין הדרישה לתום-לב בבצוע החוזה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). מתקשר העומד על ביצוע דווקני של החוזה על-אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות חיצוניות – מתקשר כזה אינו נוהג בתום-לב. לכן, למשל, אין לראות היתנהגות בתום-לב מצד בעל חוזה הדורש מן הצד האחר לקיים את החוזה תמורת המחיר החוזי המקורי אף שעלות הבצוע גדלה בשל ארוע חצוני חריג עשרת מונים. נמצא, כי המוסד של סיכול הוא גם ביטוי לעיקרון תום-הלב בחוזים." מן הכלל אל הפרט בנסיבות שנוצרו עם סגרי הקורונה ועצירת התיירות הנכנסת, היה מקום כי הצדדים יבואו בדברים ויגיעו להסכמה, כי עד לסיום מצב החרום בו מנועה השוכרת מלהשכיר את הרכבים לתיירים, ואף פעילות המשרד מושבתת, יש מקום להתאמת התמורה החוזית המוסכמת לנסיבות החדשות, מכח חובת תום הלב בבצוע חוזה.
המשכירה זכאית אפוא לפצוי על הביטול החד צדדי של ההסכם ללא הודעה מוקדמת זמן סביר מראש, אך באומדן הפצוי יש להיתחשב בכך שהמושכר הוחזר לרשותה של המשכירה ביום 31.3.20 וכן בכך שלא היתה למשכירה נכונות לפעול ברוח הצעת השוכרת להתאמת ההסכם והתמורה החוזית לשינוי הנסיבות הקיצוני שנוצר בתקופת צוי החרום ומגיפת הקורונה שסיומה באותה עת לא נראה באופק.
...
עוד שוכנעתי כי לאחר שהשוכרת הודיעה למשכירה ביום 18.3.20 כי לנוכח ההגבלות אשר הוטלו נאלצת השוכרת להפסיק את השימוש במושכר החל מיום 30.3.20 ועד למועד בלתי ידוע, הציעה השוכרת למשכירה כי תאפשר לה לעשות שימוש חלופי בחניה, שלא למטרת השכרת רכב אלא לשם אחסון של כלי רכב בתמורה לדמי שכירות מופחתים, אך המשכירה לא נענתה להצעה זו. המשכירה הודיעה ביום 23.3.20 ובהבהרה מיום 1.4.20 לכלל השוכרים כי החליטה לדחות את הגביה למשך 60 יום החל מיום 15.3.20 לגבי עסקים אשר נסגרו בפועל עקב ההגבלות שהוטלו.
החלת מבחן הצפיוּת מובילה למסקנה שלפני מרץ 2020 לא ידעה השוכרת ולא היה עליה לדעת את הנסיבות אשר יגרמו לה להפר את הסכם השכירות בהפרה יסודית.
שוכנעתי כי בנסיבות אלה לא נותרה לשוכרת ברירה, כדי לא לקרוס פיננסית, אלא לבצע פעולה חד צדדית של ביטול ההסכם, פינוי המושכר והעברת הרכבים למקום חניה/אחסון אחר שאינו כרוך בעלויות גבוהות.
אני קובעת כי הפיצוי הראוי הוא בגובה של מחצית מדמי השכירות (והתשלומים הנלווים) המוסכמים, למשך שלושה חודשים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי המשיבות לא הראו כי אכן השקיעו במושכר את הסכומים הגבוהים להם הן טוענות, כי לפי הוראות ההסכם ממילא כל ההשבחות מהוות חלק מהנכס ואין הן זכאיות לקבל עבורן פיצוי, ולכן, לא יכולה להשמע טענתן כי יש להמשיך את יחסי השכירות על מנת שתושב להן "ההשקעה". משכך, לשיטת המערערים, הודעת הביטול נשלחה כדין, ההסכם בוטל כדין – ואין לתת כל סעד המונע מהמערערים לממש את מלא זכויות הקניין שלהם בנכס, לרבות היתקשרות עם צדדי ג' ובכללן שוכרת המשנה.
בנקודת הזמן הזו, מבחינת המערער 1 - המשיבה 1 הציגה לו נתונים מטעים, פעלה "מאחורי גבו", ניצלה לרעה את הסכמתו שניתנה נוכח מצבה האישי, והוא איבד את האמון בה וסבר כי היא פועלת בחוסר תום לב, לרבות לאור חובת תום הלב בקיום חיובים חוזיים מכוח סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וסעיף 4 לחוק השכירות.
מצד אחד, היא לא מביאה לתוצאה לפיה המערערים היו יכולים לבטל באופן חד צדדי ולאלתר את הסכם השכירות; אך מצד שני, המדובר בהתנהלות אשר בעטיה סירובם של המערערים להתיר את שכירות המשנה למשך תקופה של שנים רבות נוספות לעתיד אינו בלתי סביר.
...
באלו הנתונים, והיות ואנו נמצאים בפתחו של חודש יולי, וההיערכות לשנת הלימודים הבאה כבר בעיצומה – על מנת שלא לפגוע בשוכרת המשנה (הגם שלא מצאה לנכון לקחת חלק בהליך מטעמיה היא), ועל מנת שלא לפגוע במשיבות (שלא יכולות להיערך בעצמן לשנה הבאה), ואף לא לפגוע במערערים (שלא יוכלו למצוא מי שישכור את הנכס לקראת שנה הבאה) - יש לקבוע כי שוכרת המשנה רשאית להמשיך ולהחזיק במושכר עוד שנה, כלומר – עד יולי 2021 (כך שהלכה למעשה, התוצאה היא ששכירות המשנה תהא לתקופה של שלוש שנים כולל – מיולי 2018 עד יולי 2021) – ככל שהיא מעוניינת לעשות כן. לאחר יולי 2021, החזקה במושכר תשוב לידי המשיבות והן תשובנה להיות השוכרות בפועל של המושכר.
אשר על כן, ובכפוף לאמור מעלה – אציע לקבוע כי הערעור מתקבל בחלקו, וכי בנסיבות – לא יעשה צו להוצאות.
בטינה טאובר, שופטת סיכום – בהתאם לאמור – הערעור מתקבל בחלקו, באופן שהסכם השכירות העיקרי יישאר על כנו אך שוכרת המשנה תוכל להמשיך בשכירות המשנה עד יום 31/7/2020 (כולל).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, שכותרתו "עושק" קובע כדלקמן: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה." עילת הביטול מכוח סעיף 18 האמור, קמה כאשר מוכח, כי היתקיים כל אחד מן התנאים המנויים בו, במצטבר.
כמו כן, שיקולים של כיבוד רצונם המוצהר של הצדדים לחוזה ושל הגנה על הבטחון המסחרי מחייבים, כי בטרם יכיר בית המשפט באפשרות ביטול חד - צדדי של החוזה מכוח סעיף זה, עליו להשתכנע, כי המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית או חוסר הניסיון היו כבדי משקל והסיטו את שיקול-דעתו של העשוק סטייה של ממש מנתיבו הנכון (ע"א 146/81 פריאל נאשף נ' רקיה נאשף (24/7/84).
...
התביעה נגד כפיר והודעת צד ג' ביחס אליו – נדחות.
הודעת צד ג' של הנתבעים נגד הנרי - נדחית.
בסוגיית ההוצאות, ובשים לב להחלטה מיום 14/8/16 ולדחיית התביעה נגד כפיר - אני מורה כדלקמן: חנה ומיקי, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪, ולהנרי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בתשובתה, טענה הנתבעת כי ההסכם אינו בר קיום ולמעשה פקע ולפיכך, הודיעה על ביטול חד צדדי של ההסכם, תוך העלאת טענות חסרות בסיס באשר למורכבות שקום המיתחם ובנייתו מחדש.
זאת, מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) , חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 או מכוח כל דין אחר.
...
סיכומם של דברים – שוכנעתי, כי בנסיבות המקרה דנן, הפגיעה המהותית שנגרמה למושכר כתוצאה מן השריפה מביאה לפקיעת הסכם השכירות ולשחרור הנתבעת מהתחייבויותיה על פי ההסכם.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט (כולל שכר עדים) ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אם כך, לא היה ביטול הסכם המכר ביטול חד צדדי, אלא ביטול מוסכם על דעת שני הצדדים שקבל ביטוי מפורש בחתימת הסכם לביטול המכר, אשר שני הצדדים פעלו על פיו וקווים על ידם בסמוך לחתימתו.
אך כך, התמונה העובדתית די ברורה, הסכם המכר בוטל על ידי שני הצדדים בהסכם מפורש והצדדים פעלו בהתאם להסכם הביטול, דבר שהביא לביטול הערת האזהרה שנרשמה מכוחו ולהשבת הכספים ששולמו ע"ח התמורה.
ההטעיה, שיסודותיה קבועים בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים), עשויה להווצר באמצעות מצג שוא שהוצג לצד הנפגע- הנתבעים (קרי, הצהרה כוזבת שאינה משקפת את המציאות) או בדרך של המנעות מגילוי מידע אשר בנסיבות העניין מוטלת הייתה חובה למוסרו (ראו, ע"א 7730/09 כהן נ' מבני גזית (2000) בע"מ, פיסקה 12 (השופט ע' פוגלמן) (6.6.2011).
...
תחילה הדבר קיבל ביטוי בכתב התשובה בסעיף 30 ציינו הנתבעים: " לפיכך, ובנסיבות אלו ולאחר שעדיני שיכנע את שמואליב בכל האמור לעיל, ולבסוף השלימו עם ביטול העסקה, ביטול הערת האזהרה לטובתם והסכימו לקבל חזרה את הסך של 100,000 ₪ ששילמו לעדיני ע"ח התמורה.". הדבר חזר על עצמו במוצג נ-3 בסעיף 29 בגדרו נתבע מס' 1 הצהיר שהוא השלים עם ביטול העסקה ע"י עדיני וביטול הערת האזהרה.
סוף דבר; לנוכח האמור אני מורה על קבלת התביעה ומורה על ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעים מיום 9/12/20 שנרשמה על פי שטר 66554/2020/1 .
הנני מורה על דחיית התביעה שכנגד, הסכם הביטול נחתם כשורה ואין כל עילה לביטולו, והסכם המכר מיום 9/11/2014 בוטל כדין.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט (החזר אגרה ושכ"ט עו"ד) בסך כולל של 30,000 ₪ כולל מע"מ. הסכום ישולם לידי ב"כ התובעת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו