מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול זכייה במכרז בשל תצהיר כוזב

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 29.6.14 היתקיים דיון נוסף בפני וזאת לאחר שהעותרת הודיעה שהיא אינה משלימה עם החלטת ועדת המכרזים על ביטול המיכרז ויציאה למכרז חדש אלא עומדת על זכייתה במיכרז ובהחלטתי מיום זה המלצתי לוועדת המכרזים להיתכנס שוב ולדון בבחינה לגופה של הצעת העותרת והאפשרות שבמידה והצעה זו עומדת בתנאי הסף תוכרז כזוכה במיכרז ולאחר שתתקבל החלטה חדשה של ועדת המכרזים יוכלו הצדדים לטעון את טענותיהם ו/או לתקן את כתבי טענותיהם ו/או ככל שידרש לכך.
זאת ועוד, לא מדובר במקרה שבו מציע מבקש חזרה את ערבותו, שאז אכן לא תהיה לו זכות עמידה, שכן הוא גילה דעתו שוויתר על זכותו לזכות במיכרז, אלא במציע שהערבות הוחזרה לו על-ידי עורך המיכרז עקב הנחה, שהתבררה אח"כ כמוטעית שהמשיבה 3 היא הזוכה במיכרז וזאת בזמן שהעותרת גילתה דעתה באופן ברור ומיידי שלא ויתרה על זכייתה וטענה בכל דרך אפשרית כנגד זכיית המשיבה 3, טענות שהתקבלו בסופו של דבר וזאת למרות המחדלים של המשיבות 1 ו-2 בבדיקת הטענות שבסופו של יום כאמור, רק עקב היתעקשות העותרת על טענותיה ופירוט טענותיה נבדק העניין שוב ונקבע שהצעת המשיבה 3 פסולה עקב הגשת תצהיר כוזב.
...
בעקבות פניית העותרת נבחנה שוב הצעת המשיבה 3 על-ידי מנהל הפרויקט שחיווה דעתו שהיא עומדת בתנאי הסף גם לפי תנאי הסף המחמירים יותר שהם אלה שהיו צריכים להילקח בחשבון בבדיקת עמידת ההצעה הזוכה, כשנטען שמלכתחילה נבדקו התנאים המחמירים אבל למען הזהירות נבחנה שוב העמידה בתנאי הסף וביום 19.3.14 אישרה ועדת המכרזים את הבחירה בהצעת המשיבה 3 וביום 6.4.14 הודיעה המשיבה 2 לעותרת שהצעת המשיבה 3 עומדת בכל תנאי הסף ובקשתה של העותרת לפסלה נדחית.
כפי שציין כבוד השופט רובינשטיין בפס"ד חופרי השרון גם במקרה שלנו מתקיים אותו רציונאל שנסיבות המקרה מלמדות כי העותרת לא ויתרה על זכייתה במכרז וזאת לאחר שבסמוך להודעה על-כך שלא זכתה במכרז שלחה מכתבים, טענה טענות ובסופו של דבר הגישה עתירה ובקשה לצו ביניים ויותר מאוחר ניסתה להמציא ערבות חלופית והמשיבות 1 ו-2 סירבו לקבלה וזאת כאשר העותרת לא ביקשה את השבת הערבות שהייתה בתוקף עד ליום 7.4.14 כלומר הייתה בתוקף גם בזמן שהערבות הוחזרה לה. כך גם בענייננו, היה קיים אותו תנאי במכרז כמו בפס"ד חופרי השרון (אצלנו סעיף 5.2.12 ובחופרי השרון סעיף 5.2.4) המצביע על כך שהמכרז מאפשר למציע שערבותו הושבה לו לתקוף את ההחלטה במכרז.
בכל מקרה, ובלא לקבוע מסמרות ולהכריע בכך, וגם אם לא נאמץ גישה זו כלשונה באופן שבכל מקרה ובכל נסיבה אין צורך בהמצאת כתב ערבות חדש, אני סבור שבנסיבות העניין הספציפיות, כפי שנסקרו על-ידי, היה מקום ללכת באותה הדרך שהלכו בה בפסק דין חופרי השרון ולהגיע לאותה תוצאה שבנסיבות העניין לא היה מקום לבטל את המכרז ולצאת למכרז חדש אלא היה מקום לבחון את עמידת העותרת בתנאי הסף ובמידה והיא עומדת בהם להכריז עליה כזוכה ולא לפסול את הצעתה עקב החזרת הערבות הבנקאית.
התוצאה בהתחשב בכל האמור לעיל אני סבור כי החלטת ועדת המכרזים כי יש לצאת למכרז חדש לאחר פסילת הצעת המשיבה 3 עקב אי המצאת הערבות על-ידי העותרת הינה החלטה לא סבירה, לא מידתית ולא ראויה בנסיבות העניין ויש לבטלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים אריאל נפסק כדקלמן:

בהליך משפטי קודם שהתקיים בביהמ"ש, נקבע כי הזוכה במיכרז – אלקובי – לא עמד בתנאי הסף וביהמ"ש הורה על ביטול המיכרז בשל פגם שהתגלה בו. בעירעור שהוגש על פסה"ד הנ"ל אל ביהמ"ש המחוזי בירושלים הסכימו הצדדים כי פסה"ד יבוטל בהתייחס לביטול המיכרז.
היועץ המקצועי של ועדת המכרזים המליץ על זכייתו במיכרז ולאור המלצה זו וועדת המכרזים בחרה באלקובי כזוכה.
טענה נוספת הנה חוסר תום לב. הנתבעת טוענת כי התובעת הגישה לועדת המכרזים תצהיר כוזב ומסמכים שנוסחו באופן מטעה וכוזב במטרה ברורה להטעות את ועדת המכרזים.
...
שאלת הוצאות ההליך כאשר תובע מגיש תביעה ובסופו של יום תביעתו נדחית – מן הראוי כי יחויב בהוצאות בגין ההליך לטובת הנתבע אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. תק' 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת כדלקמן: "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור". בנסיבות שפורטו בפני בהליך זה אני סבור כי קיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב את התובעת בהוצאות ההליך.
התנהלות זו נוגעת בשאלה האם ועדת המכרזים אכן הפעילה שיקול דעת סביר בהחלטותיה?? אמנם שאלה זו אינה חלק מהמסגרת הדיונית שבהליך זה לאור השתק הפלוגתא לאחר פסה"ד בה"פ אך אני סבור כי עליה להיות חלק מהשיקולים אותם על ביהמ"ש לבחון כאשר הוא בא לפסוק את הוצאות ההליך.
אני סבור כי התנהלות זו אינה ראויה ועל כן אני סבור כי קיימים טעמים מיוחדים כבדי משקל שלא לחייב את התובעת בהוצאות ההליך למרות דחיית תביעתה במסגרת בה הוגשה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאמור, גם לאחר שיראב הפניתה תשומת ליבה של ועדת המכרזים לתצהיר הכוזב החליטה ועדת המכרזים לאשר את זכיית רגא, לא לפני שקבלה הסברים מרגא כשלטענתה הטעות נעשתה בתום לב. לביסוס טענת תום הלב טענה רגא כי מעצם העובדה שהציפה על פני הדברים, באמצעות שאלת הבהרה שהפנתה אל ועדת המכרזים בעיניין הדרישה לתצהיר זה, ניתן היה להסיק, על נקלה, כי לרגא אינטרס לבטל דרישה זו בשל תביעות תלויות ועומדות.
(ראו עניין אסום) מקום שבו נפל פגם העשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במיכרז, תפסל בדרך כלל ההצעה הפגומה ואין בהפחתת הניקוד שניתן לרגא בגין התצהיר, כפי שנעשה בדיעבד, כדי לרפא הפגם.
...
(ראו עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (ניתן ביום 6.01.10)) על הצורך בשמירה על עיקרון השוויון בדיני המכרזים המחייב לנקוט בגישה קפדנית ודקדקנית עמד כב' השופט רובינשטיין בעע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 16.1.2007) (להלן: "עניין אחים כאלדי") באומרו: "לתורת המכרזים יפה גישת בית שמאי. אין מנוס. שמירה קפדנית ודקדקנית על כללים ברורים ואחידים היא ערובה לקיום העקרונות המהותיים של שוויון והגינות המכרז, להגברת אמון הציבור בשיטת המכרזים, למאמץ לנעילת דלתי השחיתות ולשינוי היחס המקל ראש, לעתים, בדרישות המכרז מצד חלק מהמציעים. גישה אחרת אולי תועיל לקופת הציבור במקרים מסוימים לטווח קצר, אך יפגע בה קלקול המידות בטווח הארוך, ועמו כל החלאים הכרוכים בכך" (שם, פיסקה י"ד; ראו גם עע"ם 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים-עיריית עפולה, פיסקה 12 ([פורסם בנבו], 18.1.2009)).
בהינתן כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הכשרת התצהיר הכוזב מהווה פגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת ועל כן אין להכשיר ההצעה של רגא הנגועה בפגם מהותי, גם אם היא ההצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל לא נותר לי אלא לדחות את טענות יראב באשר לאופן ניקוד ההצעות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

] בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"מ 60324-01-22 (השופטת הבכירה ר' ברקאי), מיום 20.3.2022, בגדריו התקבלה עתירת המשיבה 1 (להלן: המשיבה) לבטל את זכייתה של המבקשת במיכרז פומבי למתן שירותי פינוי וסלוק אשפה ופסולת משטחה של המשיבה 2, עריית רמת גן (להלן: הערייה).
הערייה מצטרפת לבקשה לעיכוב ביצוע וסומכת את ידיה על הנימוקים שנכללו בה. לטענתה, מדובר בעירעור שסכוייו להיתקבל גבוהים, בהיתחשב בכך שועדת המכרזים בחנה את הנושא לעומקו והשתכנעה כי לא מדובר בתצהיר כוזב כי אם בטעות טכנית שמקורה בתום לב. בית המשפט המחוזי בחר להתערב במסקנתה המנומקת של ועדת המכרזים ולהמיר את שיקול דעתה בשקול דעתו, וזאת חרף הפסיקה המושרשת שאינה מאפשרת לו לעשות כן, ועל אף לשונו המתעתעת של התצהיר שגרמה למבקשת לטעות באופן מילויו.
...
נקבע כי בנסיבות אלה, ניסיונה של ועדת המכרזים לרפא את הפגם על דרך של הפחתת נקודות למבקשת, לא די בו. טעות מסוג זה שאירעה בעניינה של המבקשת מהווה פגיעה בעיקרון השוויון ובכללי התחרות ההוגנת, שיש לבררה כבר בנקודת ההתחלה של המכרז, כך שמדובר, כאמור, בפגם מהותי שאין לאפשר את תיקונו בדיעבד.
ברם, סבורני כי שונים הם פני הדברים במקרה שלפנינו.
לכך יש להוסיף כי המשיבה לא הוכיחה, ולוּ בקירוב, כי עיכוב פסק הדין עד להכרעה בערעור יסב לה נזקים כלשהם; כי כלל לא ברור האם קיימת אפשרות שלפיה המשיבה היא זו שתוכרז בסופו של יום כזוכה במכרז, בין היתר לנוכח גובה הניקוד שהוענק לה על ידי ועדת המכרזים (ובהינתן שטענותיה בסוגיית אופן חישוב הניקוד נדחו בבית המשפט המחוזי); וכי ספק אם ישנה מציעה אחרת שערוכה למלא את מקומה של המבקשת לאלתר, ככל שבקשתה לעיכוב ביצוע הייתה נדחית.
סוף דבר אני מורה, אפוא, על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בערעור דנן.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העותרת פנתה שוב בכתב אל בית החולים בימים 20.5.22 ו-23.5.22 בדרישה לבטל את זכיית נטלי במיכרז, אך דרישתה נדחתה במכתב מיום 26.5.22.
תמצית טענות העותרת לטענת העותרת, המשיבה אינה עומדת בתנאי המיכרז שנקבעו בנוגע לסלים 3 ו-4 בדבר החזקה באישור להפעלת אמבולנס מסוג אט"ן, כפי שנקבע בסעיפים 5, 9, 12, 13 ו-15 לתנאי המיכרז; המשיבה צרפה תצהיר כוזב בנוגע לאמבולנסים שהיא מחזיקה, משום שהוצהר בו כי היא מחזיקה באמבולנס מסוג אט"ן, למרות שבפועל היא מחזיקה אישור להפעלת אמבולנסים מסוג נט"ן; המתוה שנקבע להפעלת אט"ן שונה מהמתווה לצורך הפעלת נט"ן; אין בתנאי המיכרז רמז לדרישה של אמבולנס מסוג נט"ן. העותרת ממשיכה וטוענת כי, הדרישה לאמבולנס מסוג אט"ן נולדה כדי לאפשר למגן דוד אדום (להלן: מד"א), שמחזיק רק באישור להפעלת אט"ן, להישתתף במיכרז.
...
כאמור, סבורני כי הדברים ברורים מלשון מסמכי המכרז, אך גם אם הם כרוכים בעיני מאן דהו במאמץ פרשני כלשהו, הרי כפי שצוין לעיל, הפרשנות התכליתית המקיימת את מטרת המכרז וכוונת בעל המכרז, מובילה למסקנה כי האמבולנסים שברשות העותרת בהחלט עונים על דרישת המכרז.
סוף דבר העתירה נדחית.
אני מחייב את העותרת לשלם למשיבים 1 ו-2 הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, ולמשיבה 3 הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ אף היא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו