מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול זכות החזקה במקרקעין ללא תמורה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעים 1 ו-3 השיבו ביום 2.7.20, לבקשה לצוו זמני וטענו שהזכויות בקרקע לא נרכשו ממשפחת נחלה, אלא נרשמו על שם סבו של התובע ומורישם של הנתבעים לאחר הליך הסדר מקרקעין.
הוא טען להסכם ירושה, אך לא הציג אותו, ולגבי הזכויות בחלק שהיה רשום על שם סבו, קיבל את זכויותיו במכר ללא תמורה ולא בירושה.
בכתב התביעה המתוקן הוספו טענות לזכות שביושר, השתק שביושר, רישיון מכללא שניתן על ידי הנתבעים או מי מהם להחזיק ולנהוג כבעלים במקרקעין מעל 50 שנה, שאינו ניתן לביטול, ויתור על זכות להחזיק במקרקעין ורכישת זכויות במקרקעין מכוח היתיישנות שהושלמה בשנת 1969, לפני כניסת חוק המקרקעין לתוקפו.
...
על כן, דין הבקשה להידחות.
היתר זה לתיקון כתב התביעה מותנה בכך שהתובע ישלם לנתבעים 1 ו-3 הוצאות משפט ללא קשר לתוצאות בסך 3,510 ₪, וימציא ראיה על כך לבית המשפט עד יום 11.1.21.
אם התובע לא יגיש לבית המשפט עד המועד האמור ראיה על תשלום סכום ההוצאות, אין לו היתר להגיש כתב תביעה מתוקן לפי החלטה זו, והבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כפי שעולה מן הדברים שנאמרו ונכתבו, העוררת לא טענה בצורה מפורשת שבמקרה הנידון, כי אין לראות בהחזרת החזקה במקרקעין משום עסקה במקרקעין, היא גם לא טוענת שלא שונה יעוד הקרקע שמחזיקה בה בשכירות, וגם לא כפרה בזכות הרשות לבטל את זכות השכירות והחזרת החזקה במקרקעין לרמ''י, היא גם אינם מערערת על סמכות רמ''י לסיים את חוזה השכירות , כפי שנקבע בחוזה השכירות עצמו.
למען האמת, החוק איננו נוקט כלל במונח "עסקה", אשר אמנם שגור הוא בפיהם של העוסקים בעסקי נדל"ן ומקרקעין, ואולם המונח המשפטי עליו מתבסס החוק הנו המונח "מכירה". מכירה מוגדרת בסעיף 1 לחוק, בין היתר, כך: "הענקתה של זכות במקרקעין, העברתה, או ויתור עליה..." וכל זאת בין אם המכירה נעשתה בתמורה ובין אם ללא תמורה.
...
עם זאת, מקובלות עליי גם המלצותיה של כב' יו"ר הוועדה המופנות למשיב, בכל הנוגע לניכוי נוסף של הוצאות מסוימות, כמפורט שם. סבורני כי שוגה חבר הוועדה הנכבד, עו"ד א. הללי, באם אכן מחזיק הוא עדיין בעמדתו כי אין לפנינו "עסקה" במקרקעין.
סעיף זה קובע כי "חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן- תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן- תנאי מפסיק)". סבורני כי מאחר ובעת שינוי ייעודם של המקרקעין נשוא החוזה, זכאי היה המחכיר להביא לסיומו של החוזה ולדרוש את השבת מלוא זכויותיו של החוכר במקרקעין, לידי המחכיר, הרי שמדובר כאן בחוזה על תנאי, הכולל תנאי מפסיק.
סופו של דבר, אף אני סבור כי יש לדחות את הערר, וכי על המשיב לקבל על עצמו את המלצותיה של כב' יו"ר הוועדה, כמפורט בפסק דינה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אף אם יוכח שהתובעים החזיקו בחלקה תקופה ממושכת ללא מחאה מצד הנתבעת, מדובר במקרקעי ציבור שהתובעים החזיקו ללא תמורה, ועל פי הדין ניתן לבטל את ההרשאה להחזיק בהם בכל עת. גם אם יוכיחו התובעים רשות לשהות בחלקה, הדבר אינו מקנה להם זכות קניין או זכות שביושר כלשהיא, ואינו מונע פינוי או סילוק ידם מהמקרקעין.
...
התובע לא הוכיח אף לכאורה פיתוח והשבחה של המקרקעין, ועל כן אף אילו היתה לו זכות לפיצוי עקב פינויו מהמקרקעין, דין תביעתו לפיצוי להידחות בשל אי הוכחתה (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, לה(2) 800 (1981)).
סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים לקבוע כי התובע זכאי להירשם כבעלים של חלקה 112 בגוש 10369, וכי יש לבטל את רישומה של הנתבעת 2 כבעלים של המקרקעין.
על פי תקנה 512 יש להביא בחשבון את התנהלות הצדדים בפסיקת הוצאות משפט, ועל כן, לאור דרך הטיעון של הנתבעת בסיכומיה, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך דין, בסכום מופחת של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

טענות התובע התובע טען, כי בשנת 2017 ניתנה לתובע ולבת זוגתו לשעבר רשות להחזיק ביחידת הדיור אשר בבעלותו של הנתבע ללא כל תמורה וללא הגבלת זמן.
הפסיקה הבחינה בין רישיון שניתן בתמורה לבין רישיון שניתן ללא תמורה, כאשר נקבע, כי כאשר לא ניתנה תמורה מדובר ברישיון אשר ניתן לביטול בכל עת (ראו, ע"א 602/84 ריבוא נ' גל, פ"ד לט(3) 693; ע"א 126/83 אלעלמי נ' אל-חטיב, פ"ד מ(1) 397, 409).
זכאות התובע לפיצויים בגין ביטול הרישיון החבות בפצוי של בר הרשות במקרה של ביטול וסלוק מהמקרקעין אינה מובנת מאליה.
...
לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הרובץ על כתפו ולא עלה בידו להוכיח ביצוע עבודות שיפוצים והשבחות לדירה או את שיעור אותן עבודות.
בשים לב למסקנה אליה הגעתי כמפורט לעיל, מצאתי שאין הכרח לבחון ולדון בטענת הנתבע לקיזוז כאמור.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה כתב "אציין שאני בעל זכויות במקרקעין, נשוא התביעה ומחזיק בהם מאז שנת 1980 ואני מבקש לאפשר לי להיתגונן עם עורך דין כמו שצריך". ארכה לא ניתנה אלא נכתב בהחלטה מיום 28.12.21: "יש לצרף את עמדת הצד שכנגד". משלא הוגש כתב הגנה, הוגשה ביום 6.1.22 בקשה למתן פסק דין נגד המבקש – הנתבע 4 ופסק דין בהיעדר הגנה ניתן ביום 9.1.22.
מטיעוניו עולה כי לכל היותר ניתנה לו רשות מכללא להחזיק במקרקעין, ללא תמורה.
אם היתה לו רשות לעשות שימוש במקרקעין כנטען על ידו, הרי זכות המשיבים לבטל רשות בלתי הדירה.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) כיוון שההחלטה ניתנה לאחר פסק דין ואין בנמצא מועד עתידי להגשת ערעור בזכות על ההחלטה, מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.
ב) דין הערעור להידחות, כאמור.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו