ביטול התמחרות כונס נכסים דיני הוצאה לפועל

בענין פלוני בית משפט זה נימנע מלהתערב בכך שהדירה שנמכרה במסגרת פירוק שתוף לא נמכרה בסופו של דבר למי שזכו בהתמחרות, אלא למי שהציעו מאוחר יותר הצעה גבוהה יותר.

לשאלת סופיות המכר כלפי הקונה לפי דיני ההוצאה לפועל אין כל נפקות בבחינת שאלת ההתיישנות.

בהודעה שפירסם כונס הנכסים בפנייתו לקבלת הצעות, נכתב באופן מפורש כי "מכירת הזכויות כפופה לאישור רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב"; גם בהסכם המכר גופו, הסכימו הצדדים כי "בכל מקרה אישורו של הסכם זה על-ידי רשם ההוצאה לפועל הנו תנאי יסודי לקיומו". בסעיף 1.3 להסכם המכר נקבע כי "כניסתו של הסכם זה לתוקף מותנית בכך שרכישת הנכס על-ידי הקונה בתנאים שהוצעו על-ידו אושרה על-ידי רשם ההוצאה לפועל." סעיף 1.4 מוסיף וקובע כי "הכונס מתחייב לפנות ללישכת ההוצאה-לפועל בבקשה לאישור הסכם זה לא יאוחר מאשר 7 (שבעה) ימי עסקים ממועד חתימת הקונה על הסכם זה." סעיף 1.5 קובע כי "הצדדים מתחייבים לעשות כמיטב יכולתם על-מנת שיינתן אישור רשם ההוצאה-לפועל, לרבות חתימה על כל מיסמך והתייצבות בפני רשם ההוצאה לפועל, אם יידרש הדבר על-ידו, לשם אישור ההסכם וביצועו." לבסוף, סעיף 1.6 להסכם המכר קובע כי "היה ולא יתקבל אישור למכר, יתבטל הסכם זה בלי שיחשב הדבר כהפרתו ולמי מהצדדים לא תהא כל טענה או זכות לפצוי עקב ביטולו כאמור." הינה כי כן החוזה קובע ברורות ומפורשות, על אף התנאי המתלה שבו כי עד לאישור – אין עסקה.

...

סביר מאד בעיני כי רשם ההוצאה לפועל לא היה נעתר לבקשה של המשיבים, אילו הועלתה כזו לפני אישור המכר (ואנו יודעים כי בפועל לא הועלתה) לפדות את המגרש במחיר גבוה יותר.

ואולם, אין לומר כי ישנה לכאורה וודאות שרשם ההוצאה לפועל לא היה נעתר להצעה גבוהה יותר בצורה משמעותית חרף ההסכם.

על כן מקובלת עליי מסקנת בית המשפט המחוזי בעניין זה. עוולה מתמשכת המערער מסתמך כזכור גם על הלכת בוכריס.

כך, בסיטואציה השכיחה למדי, כאשר מתקבלת הצעת רכישה גבוהה יותר מההצעה שזכתה בהתמחרות, נקבע כי לא בנקל תבוטל ההתמחרות ונידרש יהיה להצביע על יתרון כלכלי משמעותי בהצעה החדשה (רע"א 2049/21 רז פישמן נ' אביב פריצקי בתפקידו כמפרק הזמני של חברת טי. ג'י. אי. השקעות נדל"ן בע"מ, פס 32-33 (נבו 04.05.2021); ברדה, פס' 11; ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, פ"ד נה (4) 410, 427-428 (2001) (להלן: "לוי נגד ברכה"); ראה גם החלטתי בעיניין חדלת (ת"א) 43652-09-20 עו"ד אופיר נאור נאמן אי די בי פתוח בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ, פס' 13 וההפניות שם (נבו 21.12.2020) (להלן: "הרמטיק")).

לא אחת נסמכו בתי המשפט של פשיטת רגל על דיני ההוצאה לפועל כמערכת משלימה שניתן לשאוב ממנה השראה, ואף לאמץ מתוכה עקרונות היפים גם להליכי פשיטת הרגל (ראה לוי נגד ברכה, עמ' 424-426; (ת"א) 2196/08 פשר (ת"א) 2196-08 סנדרס נ' כונס הנכסים הרישמי, פס' 14 (נבו 25.02.2016)).

הצוו עליו הוריתי לעניין עיכוב הכספים בתיק ההוצאה לפועל – מבוטל.

...

בנסיבות אלה המלצתי לנאמן שלא לעמוד על הבקשה לביטול המכר, אלא להסתפק בדרישה כספית לקבלת תמורת המכר לטובת נושיו של החייב, במקום שהכספים יועברו לקופת הפירוק של רוביקון, ודומה היה אותה שעה שהנאמן אכן קיבל המלצה זו. לפיכך, בתום דיון ממושך ניתנה החלטתי בגדרה ציינתי את הצהרתו של כונס הנכסים כי לא יחלק את יתרת תמורת מימוש הנכס עד להודעה חדשה.

נקבע שם כי המשכון השני בטל אך ורק כלפי הנושה בעל המשכון המוקדם, אך לא בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב שם (ראה גם החלטתי בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 6438-11-17 עו"ד מור נרדיה, כונס נכסים לאכיפת שעבודים קבועים על נכסי מיצויוסי בדרך שלך בע"מ נ' יהודה אריה פרלמן (נבו 13.03.2018)).

סיכום נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

כונס הנכסים יעדכן את רשם ההוצאה לפועל בדבר החלטתי זו ויפעל בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

כפועל יוצא של ההתמחרות הוכרזה הרוכשת כזוכה בהתמחרות, לפיה יימכר הנכס בכללותו בתמורה לסך 10 מיליון ₪ בתוספת מע"מ. בחודש פברואר 2011, אישר רשם ההוצאה לפועל את מכירת הנכס לרוכשת בסכום זה. המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו [רע"צ (הרצליה) 53575-02-11].

וכך שנה בית המשפט העליון באחת הפרשות שבאו לפניו: "על חוזה המכר בין רוכש לכונס הנכסים חלים דיני החוזים ואין ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על שינוי הוראות חוזה זה בהיעדר הסכמת הצדדים. לא זאת, אף זאת, ככל שיש בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל משום שינוי הוראותיו של חוזה בר תוקף, הרי ששינוי זה נעשה בחריגה מסמכות ומשכך בטל הוא (וראו: דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, בעמ' 508)." [רע"א 8268/07 עו"ד מ' קידר, כונס במינוי כב' ראש הוצל"פ על זכויות החייבים בנכס נ' צ'נירו, (פורסם בנבו) (28.08.2008).

...

נחה דעתי כי בנסיבות הקיימות מדובר בתוצאה סבירה, שעמדה לביקורת ואין מקום להתערב בה. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נידחות.

סוף דבר – התובענה נדחית.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את המבקשת בשכר טרחת ב"כ המשיבים 1 ו-2 בסך 10,000 ₪ וסכום זהה לזכות המשיבה 3.

מדיווח הכונסות לבית המשפט לעינייני מישפחה, כאמור בדוח משלים ובקשה לשכ"ט, עולה כי לאחר פירסום הנכס הייתה פגישה ביום 10.7.18 להצגת הבית לקונים וביום 8.8.18 נערכה היתמחרות בעקבותיה הבעל השווה את המחיר ואף אושר המכר לבעל.

ראה רע"א 8268/07 עו"ד מ' קידר, כונס במינוי כב' ראש הוצל"פ על זכויות החייבים בנכס נ' צ'נירו שלמה, 28.08.2008: "ויודגש, על חוזה המכר בין רוכש לכונס הנכסים חלים דיני החוזים ואין ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על שינוי הוראות חוזה זה בהיעדר הסכמת הצדדים. לא זאת, אף זאת, ככל שיש בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל משום שינוי הוראותיו של חוזה בר תוקף, הרי ששינוי זה נעשה בחריגה מסמכות ומשכך בטל הוא (וראו: דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, בעמ' 508)". במקרה נדון הבהיר ב"כ התובעת כי אין לו כל טענה כנגד כונסות הנכסים, ולכן לא ברור כיצד סבור כי יש עילת תביעה בגין הפרת הסכם כלפי הנתבעת.

...

סוף דבר התובעת רכשה דירה אשר השיתוף בה פורק ונמכרה בהליך כינוס נכסים בבית המשפט לענייני משפחה.

על כן, התביעה נדחית.

לאור דחיית התביעה נדחית ההודעה לצד שלישי.

בהקשר זה אפנה לספרו של אליעזר וולובסקי- "כונס נכסים בדיני החברות" מהדורה שנייה (2004) בעמ' 254 פיסקה 166: "איסור לבעל תפקיד לרכוש לעצמו"- בת"א 430/51 בר שירה נ' ורניקוב, נקבע ע"י הש' י' קיסטר כי אם יש צורך במכירה הרי חובתו של הנאמן להשיג המחיר הגבוה ביותר בזמן שהוא כקונה מעוניין לקנות בזול.

בהקשר זה אציין שבנק לאומי נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד היורשים והם היו מעוניינים למכור את הדירות על מנת לפרוע את חובותיהם לבנק ולמצער להפחית את סכום החוב לבנק (סעיפים 5 ו- 24 לתצהיר היורש דוד כהן).

מצופה היה בנסיבות דנן, שתתנהל היתמחרות בין המתעניינים השונים, קרי, בין הגב' לזר לבין בתו של המפרק, אך משום מה, היורשים זנחו את המו"מ עם גב' לזר ובחרו למכור את הדירה לבתו של המפרק.

סוף דבר לאור כל האמור, נקבע בזאת כדלקמן: הסכם המכר מיום 22.6.14 שבין בתו של המפרק, הגב' ענת גרינברג לבין יורשי המנוח אברהם כהן ז"ל, שלפיו רכשה הגב' גרינברג את זכויות היורשים בדירה מס' 5 בת 4 חדרים בקומה ג' בבנין ברחוב רש"י 5 בראשון לציון, (חלקה 144 בגוש 3930), שנבנתה לפי הסכם הקומבינאציה שבין החברה שבפרוק לבין המנוח, בטל ומבוטל.

...

בנסיבות אלה, ושעה שעסקינן בעיקר בעבודה טכנית שנותרה לסיום הפירוק, סבורני שיש להותיר את המפרק בתפקידו זה. לא למותר לציין שאין בקופת הפירוק כספים כדי לממן שכר לבעל תפקיד חדש.

סבורני שאחד המקרים שבהם על בית המשפט להתערב הוא זה שלפניי שבהם נודע לבית המשפט על התנהלות לא תקינה בהליך חדלות פירעון שאין בית המשפט יכול להתעלם הימנה, כמובן לאחר שנתן הזדמנות בידי המעורבים בדבר להציג את עמדתם וליתן להם את יומם.

לא התעלמתי מהודעת עו"ד הניג, בשם כל הצדדים להסכם המכר, לרבות בשם בתו של המפרק שלפיה הם לא מוצאים פסול בעסקה ותוך שהם מצביעים על כך שחלק ניכר מהעסקה כבר בוצע, אך לא ראיתי בכך טעם להגיע למסקנה אחרת.

עמדתם זו של כל הצדדים לעסקה אינה מקובלת עלי והתהיות התהומיות באשר לכשרות וכשירות העסקה ושעליהן הצבעתי לעיל, נוגעות להם במישרין, כאשר הצדדים לעסקה לא סיפקו הסברים מניחים את הדעת לכל אלה.

סוף דבר לאור כל האמור, נקבע בזאת כדלקמן: הסכם המכר מיום 22.6.14 שבין בתו של המפרק, הגב' ענת גרינברג לבין יורשי המנוח אברהם כהן ז"ל, שלפיו רכשה הגב' גרינברג את זכויות היורשים בדירה מס' 5 בת 4 חדרים בקומה ג' בבנין ברחוב רש"י 5 בראשון לציון, (חלקה 144 בגוש 3930), שנבנתה לפי הסכם הקומבינציה שבין החברה שבפירוק לבין המנוח, בטל ומבוטל.

אני מורה לצדדים לדווח לרשויות המס על ביטול העסקה על יסוד החלטתי זו, תוך 30 יום מהיום ולהמציא למפרק עותקים מהדיווחים.

על רשם המקרקעין לרשום הערה בפנקס רישום המקרקעין על זכויות המוכרים-היורשים, באשר לחלקה 144 בגוש 3930, לפי החלטתי זו, כך שכל עסקה בזכויותיהם במקרקעין דנן, טעונה אישור בית המשפט.