הטיעון המשפטי על פי התביעה
התובעת טוענת בתביעתה זו , כי בסרוב להשיב לידיה את יתרת הכספים ששולמה לידיה, נסמך הנתבע על תניית התקנון המצוי אצל על פיו- זכאות לביטול הישתתפות תלמיד בקורס, כנגד החזר כספי מלא, מותנית בהודעה על ביטול הקורס לכל היותר 14 ימים ממועד ההרשמה ולפחות 14 ימי עסקים לפני תחילת הקורס ולאחר מכן בשקול דעת הנתבע, הנו תניה בלתי סבירה שיש בה שלילה או הגבלת זכות העומדת לתובעת.
...
טענות הנתבעת על פי ההגנה
לעמדת הנתבע דין תביעה זו להידחות, וזאת כיוון שבין הצדדים נכרת חוזה מחייב במסגרתו התחייב הנתבע לספק לתובעת קורס קונדיטוריה מורחב אשר שיעוריו מתקיימים אחת לשבוע, בימי שישי, למשך שנה.
על כן ובהתאם מקובלת עלי טענת הנתבע כי תמחור הקורס אינו מאפשר פריטת השיעורים וחלוקתם בהתאם לשלבי ההתקדמות כפי שהתובעת מבקשת לעשות בתביעה זו, ולמעשה השבת כספים רעיונית , לפי תמחור עלות הקורס על בסיס מספר השיעורים של כל הקורס.
בעניין זה אני סבור כי הנתבע עמד בחובתו זו בעצם הצעתו לתובעת להשיב לידיה סך של 5,200 ₪, כפי שצוין על ידו בכתב ההגנה ובתצהיר עדותו הראשית, ולחילופין, שמירת מקומה של התובעת בקורס הבא.
במקרה זה, כאמור, משהנתבע הציע לתובעת החזר כספי חלופי על סך של 5,200 ₪, מצטרף החזר זה לסך של 6,440 ₪ שהתובעת הודתה בתביעתה (סעיף 30 לכתב התביעה) כי הוא שווה למספר השיעורים בהם היא השתתפה בצירוף סט הבגדים והכלים אותם היא קיבלה מהנתבע בתחילת הקורס, ועל כן ובהכרח עומד סך ההחזר הרעיוני כולו על למעלה מ-11,000 ₪ ודי בו לצורך העניין בכדי לטעת איזון ראוי ונכון בין הצדדים במסגרת תביעה זו.
סוף דבר –
אני מורה בזאת כי הנתבע ישיב לתובעת סך של 5,200 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.
