מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול הרשעת עבריין בתיק סיוע לשוד

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין שקומו של מי שעבר עבירה, אפנה לדברים יפים שכתב כבוד הנשיא ד"ר רון שפירא, מבית המשפט המחוזי בחיפה, בקבלו עירעורו של נאשם כך: "... תיקון 113 לחוק העונשין נתן משקל לסכויי השקום כרכיב שיש בו כדי להוות עילה לחריגה ממיתחם עונש הולם, כפי שקבע בית המשפט במקרה הנתון. עיקרון זה ושקום העבריין כחלק מיעדי ההליך הפלילי צריך לבוא לידי ביטוי, בהתאמה המתחייבת, גם בעת בה נשקלת האפשרות להמנע מהרשעה.
· עניין פורטל: שם קיבל בית המשפט העליון את ערעור המערער וביטל את הרשעתו, בגין עבירה של סיוע לשוד.
כך בית המשפט העליון: "לא בלי היתלבטות החלטנו לקבל את העירעור. ברי כי אין לנהוג כל עיקר יד קלה בבטול הרשעה, שהיא "דרך המלך" ההכרחית במרבית התיקים.
...
גם אם נכונה טענת התביעה, ולא מצאתי – בנסיבות הענין – להעמיק בכך, אני סבור, כאמור לעיל, כי האינטרס הציבורי יצא נשכר מהמשך תיפקודו התקין והתורם של צולר בחברה, מבלי שידבק בו רבב או כתם פלילי.
אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, מן הנסיבות שפורטו לעיל ולאור המלצת תסקירו היסודי והמשכנע של שירות המבחן, אני מורה על ביטול הרשעתו של צולר.
כעונש חינוכי, ועל מנת שצולר ישלם את חובו לחברה, אני מורה כי יוטל עליו צו של 180 שעות של"צ (תחת 140 השעות שהמליץ שירות המבחן).

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

ארבעת הערעורים נוגעים לארוע עברייני אחד שעניינו שוד בחבורה, ועל כן נדונו לפנינו בחדא מחתא.
על כרים וענאן הוטלו – כל אחד מהם – שישה חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות; שנים עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים; צו מבחן למשך שמונה עשר חודשים; ופצוי כל אחד מהמתלוננים בסך 3,000 ש"ח. הערעורים בע"פ 1257/14 וע"פ 1985/14 בערעורו של כרים (ע"פ 1257/14) נטען, כי נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות מצדיקות את ביטול הרשעתו, ועל כך נסב העירעור.
בתסקיר צוין, כי לסמיר ניפתח תיק בשנת 2008 בגין הישתתפות והתקהלות אסורה, בו נדון לשל"צ ללא הרשעה.
חוששנו כי לא נוכל להעתר למשאלה זו. אכן, לפי כתב האישום המתוקן, כרים וענאן – הגם שהורשעו בסיוע לשוד – לא נטלו חלק אקטיבי בתקיפתם של המתלוננים.
...
לא ראינו מקום – כאמור – להיעתר לטענות אלה.
על רקע האמור, במכלול לא ראינו להתערב בעונשו של מוחמד.
עם זאת, מצאנו לנכון לשנות מקביעתו של בית המשפט המחוזי בעניינו של סמיר בנושא אחד, ולהורות – לא בלי התלבטות – כי מעונש המאסר שהוטל עליו יופחתו ימי מעצרו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

חוסאם והאדם האחר יצאו מהמכונית בריצה לעבר המתלונן שבשלב זה ניכנס לרכבו, היכו את המתלונן במכות אגרוף בפניו וחטפו מהמושב האחורי שני תיקים שהכילו 3000 $, מספר שטרות כסף אזרי וגיאורגי, כרטיס אשראי ומסמכים אישיים.
חוות דעת פסיכיאטרית משפטית שנערכה על ידי ד"ר אלה בלאו, מומחית בפסיכיאטריה (נ/1) – בשל צינעת הפרט אין מקום לפרט את העולה מחוות הדעת מעבר להמלצה הסופית – אי הרשעתה לאור מצבה הנפשי והעובדה שסובלת מהפרעה פוסט טראומטית כרונית קשה, על רקע ריבוי פגיעות מיניות חוזרות בילדותה, הפרעה שהפכה אותה טרף קל לעבריינים.
לאור האמור, ולאור העובדה שאין זה מתפקידה או ממומחיותה של הפסיכיאטרית, מבקשת המאשימה להיתעלם מהלצתה לביטול הרשעת הנאשמת.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 5944/13 סלמאן נ' מדינת ישראל (18.2.14), דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם אשר הורשע בבצוע עבירת סיוע לשוד.
...
מנגד, סבורני כי ניתן להסתפק בעונש של עבודות שירות שלא לתקופה המרבית, וזאת כדי לאפשר לנאשמת להמשיך בהליך השיקומי במסגרת צו מבחן ולהשלים את תקופת הסטאז' בתכנית המנטורינג, כמו גם בטיפול נפשי.
לפיכך, ובאיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשמת עונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות לתקופה שאינה המרבית, לצד עונש צופה פני עתיד, צו מבחן ופיצוי למתלונן.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בעניינים שכאלה יפה קביעתו המחייבת של בית-המשפט העליון בע"פ 5821/13 פלוני נגד מדינת ישראל (22.12.13): "באשר לטענת המערער שהרשעה תיפגע באפשרות גיוסו לצבא, כלל הוא כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו על ידי שילטונות צה"ל. בין היתר נשקלים – מכלול נתוניו האישיים של המועמד, משך הזמן שעבר בין מועד ביצוע העבירות למועד קבלת ההחלטה, חומרתן של העבירות בהתייחס לנורמות חברתיות ולסכנה הנשקפת ממי שהורשע בהן במהלך השרות לחיילים ולחיילות המשרתים עימו, משך התקופה בה התבצעו העבירות, האם ההליך הסתיים בהרשעה או לאו ושיקולים צבאיים מובהקים שאינם בתחום המומחיות של בית המשפט. מכך אנו למדים כי שאלת הרשעה או העדרה הנה רק אחד השיקולים שהמערכת הצבאית לוקחת בחשבון ואין המדובר בשקול יחיד (ע"פ 5025/06 מדינת ישראל נ' פלוני, [פורסם בנבו] (15.03.07); ע"פ 170/09 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (04.11.09)). מכל מקום, הבחינה תהא תוך היתחשבות בצורכי הצבא ולא ניתן לומר קטגורית שהרשעה תיפסול מידית מועמד מלשרת בצבא. יתרה מכך, אל לנו להפוך את היוצרות. הגם שבית משפט רשאי לקחת בחשבון את השלכות פסיקותיו אין זה ראוי כי יתאים את העונש כדי לכוון את הצבא בהחלטותיו הפנימיות בעינייני גיוס. לא פעם הצבא מעוניין להחליט בנידון לאחר שקבל את הכרעת בית המשפט. תפקידו של בית המשפט להטיל את העונש הראוי כפי ששלטונות צה"ל אחראים להליכי הגיוס. גורם גורם בתחומו....". בחנתי את פסקי-הדין הבאים שבמסגרתם בוטלו הרשעות של צעירים אשר ביצעו עבריינות שונה: ע"פ 4466/13 פורטל נגד מדינת ישראל (22.5.14): אי הרשעה בעבירה של סיוע לאחר מעשה לעבירת שוד – הסעת השודדים ממקום ביצוע השוד תמורת 100 ₪, צעיר, קושי במציאת עבודה.
רע"פ 8215/16 אברהם יצחק נגד מדינת ישראל (29.3.17): אי הרשעה בעבירה של סיוע לאחר מעשה אגב תיק רצח, צעיר, נעדר עבר פלילי, נוכח קביעת בית המשפט העליון כי להרשעת המערער "עשויה להיות השפעה שלילית...על עתידו המקצועי ועל סכוייו להיקלט בעבודה, לפחות במיגזר הצבורי..." (פסקה 14).
...
החלטתי להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה ולגזור עליו את העונשים הבאים מן הנימוקים הבאים: הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.
ואולם, בעניין זה יפה קביעתו של בית-המשפט העליון, הגם שנמסרה בהקשר אחר, בע"פ 324/19 פלוני נגד מדינת ישראל (8.5.19): "בית-המשפט המחוזי הביא בחשבון בעת גזירת העונש גם את היות המערער קטין, ולצד זאת ציין, ודבריו מקובלים עליי – כי קטינות אינה מעניקה חסינות מפני ענישה ראויה, ובכלל זה הטלת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת ביתר שאת כאשר מדובר בקטינים על סף בגירות...אוסיף עוד כי בית-משפט זה קבע, אמנם, כי יש ליתן מעמד בכורה לשיקולי שיקום בענישתו של קטין, ובתוך כך לסיכויי שיקומו כפי שעולים מהמלצות הגורמים המקצועיים...ואולם, שיקולים אלו עשויים להידחות מפני שיקולי גמול או הרתעה, וזאת בשים לב לחומרת העבירות ולנסיבות ביצוען". הנאשם הודה, לא ניהל משפט, הביע צער וחרטה על המעשה.
עוד נמסרה המלצת מפקדו הישיר (במ/1) המלמדת כי הנאשם היה חייל אחראי, ממושמע, חברותי, תורם לכלל, ללא בעיות משמעת, "מודל לחיקוי בפלוגה", אשר קיבל "מצטיין פלוגתי מתוך 130 טירונים". שירות המבחן התבקש לברר מהי העמדה המוסמכת של שלטונות צה"ל בכל הקשור להשבתו של הנאשם למסלול השירות הצבאי ונמסר כי התכנסה בעניינו ועדה, אשר לא מסרה החלטה חד-משמעית, וכי "לא ניתן לקבל תשובה חד משמעית מגורמי הצבא אודות מצבו של יון ובכלל זה תשובה באשר למשמעות ההרשעה הפורמאלית על המשך שירותו הצבאי". אני סבור כי שלטונות הצבא בהחלט יכולים לשקול את השבתו של הנאשם לשירות צבאי, בלא קשר לשאלה הפורמאלית (מבחינתם) של הרשעה או ביטולה, שהרי כתב-האישום מונח בפניהם, עובדותיו ידועות, הנאשם הודה שביצע את המעשה האלים, ואם הוא מתאים לשוב לשירות צבאי, מה רבותא יש להרשעה הפורמאלית.
המסקנה המתקבלת ממכלול השיקולים דלעיל היא כי אמנם יש לחרוג ממתחם הענישה לקולה, באופן שלא יציב בפני הנאשם מכשלה בלתי אפשרית לשוב ולשרת בצבא (בדמות מאסר בפועל או בדרך של עבודות שירות) אך מנגד אין לאפשר הקלה כה משמעותית, עד כדי ביטול הרשעתו, תוך העברת מסר של הקלת ראש בעבירות אלימות.
אשר על כן: הרשעתו של הנאשם תעמוד על כנה ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

ב"כ הנאשם ביקש לבטל את ההרשעה בטענה שמדובר בבחור צעיר, כל החיים לפניו והרשעה תסב לו נזק, האירועים היתרחשו לפני שלוש שנים, מאז לא ניפתחו כנגדו תיקים נוספים, הוא עבר שקום פלאים, הביע חרטה ומעוניין להתגייס לצה"ל. לטענתו צריכים לומר לרשויות צה"ל כי המצב הנפשי השתנה ולבקש שיעלו את הפרופיל, אך אם יש הרשעה פלילית של מאסר על תנאי זה לא יהווה מדד.
בעיניין הנזק הקונקרטי הפנה ב"כ הנאשם בטיעוניו לע"פ 4466/13 פורטל נ' מדינת ישראל (נבו 22.5.2014) (להלן: עניין פורטל) במסגרתו הוחלט לבטל את הרשעת הנאשם, בגיר-צעיר, שהורשע בסיוע לעבירת שוד לאחר מעשה וטען כי יש להקיש משם לענייננו.
קביעת מיתחמי העונש ההולם לצורך קביעת מיתחם העונש ההולם נקבע בסעיף 40יג(א) לחוק כי יש לבחון תחילה האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות ארוע עברייני אחד, או שמא יש לראות בכל אחד מן האישומים כארוע נפרד בעל מפתח ענישה נפרד.
...
בכך יש כדי לשרת את האינטרס הציבורי הרחב, ששיקום הנאשם הוא חלק ממנו, ועל כן אני קובעת כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם שקבעתי.
נוכח כל האמור לעיל אני  גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים מהיום, בהם הנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע בכתב האישום המתוקן ויורשע בגינן בתקופת התנאי או לאחריה.
אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירות לפי הסעיפים בהם הורשע למשך 3 שנים החל מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו