כתב אישום ורקע
הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון העסקה שלא כדין, לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, והסעת שלושה תושבים זרים או יותר שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
על הנאשם – צעיר בן 24, ללא עבר פלילי, שלו המלצה חיובית מאת שירות המבחן – נגזרו 4 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 3,500 ₪, צו מבחן למשך שנה, 5 חודשי פסילת רישיון על-תנאי למשך שנתיים, והתחייבות בסך 2,000 ₪, תוך דחיית עתירתו לביטול ההרשעה בדין.
בהיתחשב במכלול המפורט לעיל, בהיתחשב בכך שמדובר בהסעת חמישה נוסעים תושבי חוץ, ובניסיון להעסיקם בנגוד לחוק, מצאתי כי מיתחם הענישה מחייב מאסר בפועל, ולו בעבודות שרות.
...
ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, ואילו ב"כ הנאשם טען בפניי בעל-פה.
טיעוני ב"כ המאשימה
ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר בפועל הניתנים לריצוי בעבודות שרות, ועד 20 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים, וביקשה להטיל על הנאשם עונש ברף העליון של המתחם לו טענה, בצירוף פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, חילוט רכבו של הנאשם (בקשה שצומצמה בהמשך עקב מסקנה כי מדובר ברכב שאינו בבעלות הנאשם), מאסר על-תנאי ארוך ומרתיע, פסילת רישיון נהיגה על תנאי, התחייבות וקנס.
מסקנות מתסקיר שרות המבחן מביאות למסקנה כי מצד הנאשם סיכון עתידי לבצע עבירות על חוק הכניסה לישראל, ומדובר בנתון מרכזי לחומרא.
הנימוקים שהוזכרו מקימים הכרח להטיל קנס, אשר יהיה מתון, בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, ויוטל לצד התחייבות כספית גבוהה באשר לרכיב פסילת הרישיון שהתבקש בטיעוני המאשימה, החלטתי לבוא בעניין זה לטובת הנאשם, המתגורר באזור כפרי, ויהיה מחוייב להתייצב עבודות שרות יומיות, ולהסתפק בהטלת פסילה על-תנאי, אשר תרתיע את הנאשם מפני ביצוע מעשים דומים בעתיד.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:
שמונה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות במועצה מקומית כפר קרע, וזאת החל מיום 6.6.23.