מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול הרשעת גבר בגין תקיפת אשתו

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

נטען שהמערער השקיע את כל כספו ומרצו להקמת "בית חלומות" לרעייתו – המתלוננת, אך עם המעבר לבית החדש, הגישה רעייתו את תלונתה הראשונה כנגדו, לאחר 18 שנות נישואין ללא כל יסוד ובתיווך אחיה (המתלונן ב-ת"פ 11471-10-10 שהתנהל בפני כב' השופט ו. חאמד).
עוד נטען בעירעור, שבת.פ. 11472-10-10 זיכה כב' השופט ו. חאמד את המערער מעבירה של תקיפת בת זוגו והרשיעו בגין תקיפת אחיה (תקיפה הגורמת חבלה של ממש), אולם לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, בוטלה באותו תיק הרשעתו של המערער, כדי שלא לפגוע בעתידו של המערער והוטל עליו לפצות את המתלונן ב-2,000 ₪.
ברע"פ 8279/08 חיג'אזי נ' מדינת ישראל (מיום 5.10.08) נקבע: "כפי שציינו בצדק הערכאות שקדמו לי, תופעת האלימות בתוך המשפחה היא תופעה חמורה, ובמיוחד כאשר מדובר בגברים המכים את בנות זוגן, החשופות לאלימות נפשעת בביתן הן, דוקא מצד אלו הקרובים להם ביותר...". באותו מקרה עמדה בפני בית המשפט המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של שירות למען הציבור, אך בסופו של יום, ונוכח הספק במחויבותו של הנאשם להליך הטיפולי, נדון הנאשם באותו מקרה לשנת מאסר בפועל, וכמו בעניינינו, הרשעתו הייתה בעבירה של תקיפה סתם של בת זוג, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בצרוף סעיף 382(ב)(1) של חוק העונשין.
...
לעיצומו של עניין, סבורים אנו ששני התנאים הנדרשים להימנעות מהרשעה לפי ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, לא נתקיימו.
בראש ובראשונה סבורים אנו, שלגבי עבירה זו של הרמת יד על בת זוג לא ניתן לומר כי: "סוג העבירה המאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל" (שם, בעמ' 342).
נוכח כל המפורט לעיל, שוכנענו שאין כל הצדקה להתערבותנו, לא בהכרעת הדין המנומקת של בית משפט קמא ולא בגזר הדין, ולפיכך אנו דוחים את הערעור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות לערער, תוך שנקבע כי עונשו של המבקש נמצא על הצד המקל ביחס לחומרת מעשיו; רע"פ 6037/15 צדקה נ' מדינת ישראל (7.9.2015) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים ובתקיפה סתם בן זוג בכך שסטר לאישתו והוא נידון לחמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.
בית המשפט השלום קבע מיתחם עונש הולם שנע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש מאסר בן ארבעה חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים; לרשימה זו אצרף את פסקי הדין אליהם הפנה בא כוח הנאשם: ת.פ 51687-02-14 מדינת ישראל נ' פלוני (6.7.2015) אך פסק הדין אינו תומך בעתירת ההגנה לביטול ההרשעה; ת.פ 57928-02-14 מדינת ישראל נ' דרעי (26.12.2016) - פסק הדין אינו תומך בעתירת ההגנה בו נקבע מיתחם ענישה שמתחיל במספר חודשי מאסר בעבודות שירות וממילא הוא עוסק במקרה חריג בו הוארך מאסר מותנה; ת.פ 2196-11-11 מדינת ישראל נ' ספיאשווילי (23.2.2015); ת.פ 4987-03-19 מדינת ישראל נ' אברהם (12.7.2020).
קשה להלום מצב בו בפגישה רומנטית ראשונה מוצאת עצמה אשה מותקפת על ידי גבר רק משום שביקשה לסיים את המפגש תוך היתעלמות מוחלטת מכוונותיה ורצונותיה.
...
לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע מתחם העונש ההולם כנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.
תוצאה אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת הממונה מיום 23.3.2022; הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 23.5.22 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

פסיקת בית המשפט העליון עמדה על החומרה היתרה הגלומה בעבירות אלימות במשפחה, המחייבת ענישה מחמירה המעבירה מסר ברור של הוקעה והרתעה שמטרתה למגר תופעה פסולה ומכוערת זו. יפים לענייננו הדברים שנאמרו מפי כב' השופטת ג' כנפי-שטיינץ בע"פ 3633/21 פלוני נ' מדינת ישראל (9.11.2022): "כבר למדנו שאלימות נגד בנות זוג היא תופעה רחבת הקף, חוצת תרבויות ומגזרים, הדורשת התגייסות, גם של בתי המשפט, לשם מיגורה. עבירות מעין אלה, המבוצעות במרחב הפרטי המשפחתי, במקום בו אדם אמור להרגיש בטוח ומוגן ביותר, פוגעות באופן עמוק בתחושת הבטחון ובתחושת הערך העצמי של נשים (ראו: ע"פ 6968/16 גרני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (22.5.2018); ע"פ 305/12 מדינת ישראל נ' זליג, פסקה 9 (24.6.2013)). אלימות המופעלת מצד גברים כלפי בנות-זוגם, פוגענית גם מנקודת מבט רחבה יותר, במובן זה שהיא מבטאת תפיסה שגויה ומסוכנת שלפיה האיסור הפלילי והחברתי על נקיטת אלימות מתרופף ונחלש בתחומי המרחב הפרטי הזוגי. בית משפט זה נידרש לתרום את חלקו בהתמודדות עם תופעה זו על ידי הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על כל מעשה אלימות המבוצע במרחב המשפחתי [...]". מדיניות הענישה בעבירות אלימות כלפי בנות זוג ברף בינוני כבעניינינו, נסובה דרך כלל על עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, כפי שניתן ללמוד לענייננו בשינויים המחויבים לקולה וחומרה, כדלקמן: ברע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021), נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה של ממש כלפי בת זוגו, בכך שהיכה אותה באמצעות נעל בית.
ברע"פ 4052/21 פלוני נ' מדינת ישראל (15.6.2021), נדון נאשם שהורשע בתקיפת אישתו סמוך למסגד וגרם חבלה בעינה, על רקע חשדו כי היא בוגדת בו. נקבע מיתחם הנע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשים.
בהמשך לאמור, רדף אחרי אישתו ואיים עליה עם סכין שיירצח אותה ויחתוך את לשונה, זרק לעברה את הסכין, אך זו לא פגעה בה. בהיעדר עבר פלילי, גזר בית משפט השלום ברחובות על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נילוות, לאחר דחיית בקשתו לביטול ההרשעה לאור עסוקו כמהנדס ונסיבותיו האישיות והרפואיות וחוסר לקיחת האחריות.
...
ואולם, אני סבורה שהותרת הרשעת הנאשם על כנה מתבקשת לנוכח חומרת המעשים שביצע, ההסלמה שלהם, וביצועם בכיכר העיר, ללא כל מורא, כמו גם בשל תוצאותיהם ופוטנציאל הסיכון שלהם.
לאחר שעיינתי בפסיקה הנוהגת, בשים לב לחומרת העבירות שביצע הנאשם כלפי המתלוננת בנסיבותיהן, מצאתי לנכון לאמץ את מתחם העונש לו עתרה המאשימה, ואני קובעת כי זה חל ממספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשים.
אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך חודשיים, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בת זוג – עבירה על פי סעיף 382 (ג) בחוק העונשין.
הענישה הנוהגת על גברים אלימים המורשעים בעבירות אלימות פיזית ו/או מילולית, כלפי בני משפחתם, נגזרת מנסיבות ביצוע העבירות ותוצאותיהן.
המדובר במי שתקף את אישתו תחילה בבית הוריו באמצעות ידיו על ראשה ובידיה ובהמשך בביתם הכה אותה באמצעות מקל של מטאטא, הפילה לרצפה ובעודה שרועה על הריצפה בעט בה בחזקה והכה בה באמצעות ידיו.
בית המשפט השלום קבע מיתחם עונש הנע בין 6 ועד 24 חודשי מאסר בפועל, ומטעמי שקום ופגיעה קונקרטית בעבודת הנאשם ביטל את ההרשעה והטיל עליו של"צ וענישה נלווית.
...
סוף דבר מכלל הנסיבות המתוארות לעיל, נלמד כי אין ענייננו בנאשם בעל דפוסי התנהגות אלימים מושרשים.
נלמד כי הנאשם הוא איש משפחה אשר כשל באופן חד פעמי, לקח אחריות מלאה והביע חרטה כנה על מעשיו, היה נתון 3 חודשים במעצר לראשונה בחייו, ובהמשך היה נתון בתנאים מגבילים משמעותיים תקופה ארוכה, במהלכה התגייס להליך טיפולי החל לרכוש כלים שיהיה בהם לסייע לו בהתמודדות במצבי לחץ ועם בני משפחתו והוא נכון להמשיך בהליך זה. לאור הצטברות הנסיבות המתוארות, סבורני כי גם עיקרון ההלימה יכול שיסבול חריגה ממתחם העונש והקלה בעונשו של הנאשם.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 26.3.23.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2004 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכתב האישום, שני אישומים בגין תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, ובאישום השני עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל. הנאשם הועמד לדין בתיק זה מלכתחילה, בגין ארבעה אישומים בהם יוחסו לו עבירות אינוס, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים כלפי אישתו.
התסקיר המשלים הוגש ביום 3.6.04, ממנו עולה כי הנאשם "השתלב בתהליך טיפולי קבוצתי לגברים דוברי רוסית עם התנהגות אלימה כלפי בנות זוגם". תחילה היה פאסיבי, ובהמשך רכש אמון, ושיתף את אנשי הקבוצה בנושאים אישיים איתם התמודד.
סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 דן בביטול הרשעה וקובע: "הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור". גם סעיף 1(2) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, וסעיף 71א(ב) לחוק העונשין, מסמיכים את בית המשפט ליתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, תוך המנעות מהרשעה.
במקרה דנן, הנאשם הורשע בעבירות חמורות ביותר, שעניינן אלימות בתוך המשפחה-תקיפה בנסיבות מחמירות של אישתו ואיומים, שלדאבוננו הפכו להיות נפוצות ביותר במחוזותינו, ושומה על בית המשפט להגן על גופן וכבודן של נשים, אשר לא תמיד עומד להן כוחן להגן על עצמן, מפני בני זוג אלימים ופוגעניים, ולהרתיע לא רק את הנאשם אלא גם עבריינים פוטנציאליים, מלבצע עבירות דומות.
...
מסקנתי הינה, כי הסדר הטיעון דנן – בהתחשב במסקנתי כי יש לראות את התסקיר המשלים הנוסף כתסקיר חיובי העונה על הציפיות בשעת קשירת הסדר הטיעון – אינו חריג באופן שיש להתערב בו ולהרשיע את הנאשם.
לאור כל האמור, אם דעתי היתה נשמעת יש לבטל את ההרשעה ולהורות כפי שהומלץ על ידי שרות המבחן, על העמדתו של הנאשם למבחן טהור.
ברכה אופיר תום, שופטת אב"ד אשר על כן ועל דעת רוב חברי ההרכב אנו גוזרים על הנאשם את העונשים כמפורט בחוות דעתה של כב' השופטת מרים סוקולוב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו