ביטול הרשעה של תקיפה במועדון לילה

המשיב הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של תקיפת קטין ופציעה בנסיבות מחמירות, לאחר שנקבע כי במהלך הלילה, בין ה-6 ל-7 באוקטובר 2009, בקבוץ הגושרים, בעקבות היתפרעות נערים סמוך לביתו, במהלכה גם נופץ בקבוק בירה על קיר הבית, יצא המשיב ותקף את הקטינים שהתפרעו.

המשיב ומשפחתו מתגוררים בקבוץ לא רחוק ממועדון בו מבלים צעירים.

(לעניין העדפת סכויי השקום על פני מיצוי הדין במקרים המתאימים, ראה ע"פ 4466/13 פורטל נ. מדינת ישראל (22.5.14) וע"פ 111/14 פלוני נ. מדינת ישראל, בו בוטלה הרשעה בשל היצטברות של נסיבות מיוחדות).

...

יכול ולו ישבנו אנו כערכאה ראשונה לא היינו נמנעים מהרשעתו של המשיב, יחד עם זאת, לא שוכנענו כי אי- ההרשעה במקרה זה, מביא לסטייה של ממש ממדיניות הענישה הנהוגה אשר מצדיקה התערבותנו (ראה רע"פ 1721/12 איראשי נ' מדינת ישראל, (30/03/2014)).

לאור המפורט לעיל, והואיל ואף אנו סבורים כי העבירות שביצע המשיב, בנסיבותיהן וחרף חומרתן, מאפשרות הימנעות מהרשעה, לא ראינו לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

אי לכך, אנו דוחים את הערעור.

כתב האישום והכרעת הדין הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – לפי סעיף 382 לחוק העונשין, התשל"ג-1973, תקיפה סתם, לפי סעיף 380 לחוק, וכן עבירת איומים, על פי סעיף 192 לחוק.

ת"פ 6658-04-14(טבריה) מ"י נ' אביהו טולדנו (מיום 22/5/16, הוגש ע"י ב"כ הנאשם) עונש של של"צ ללא הרשעה ופצוי הוטל על צעיר, חייל צהל, ללא עבר פלילי , אשר תקף, על רקע תיגרה, מתלונן במועדון לילה וגרם לו לשבר בלסת.

רע"פ 3589/14 שרון לוזון נ' מ"י ( 10/6/14 - הוגש ע"י הנאשם ) – נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם ללא עבר פלילי, שבקש לבטל הרשעתו בגין תקיפה במהלך כנס במוסד לימודי, על רקע פוליטיקה מקומית.

...

יצויין כי פנייה כתובה מטעם אשת הנאשם הוגשה, בניגוד לנוהל, בכך שהמסמך הונח על שולחן השופט באולם המעצרים, בעת היותי תורנית, כשיצאתי מהאולם (ראה החלטתי מיום 11/6/19).

נוכח טענות הנאשם לגבי מצב כלכלי קשה, החלטתי שלא להטיל על הנאשם ענישה כספית של רכיבי קנס ופיצוי, ולהטיל עליו מאסר בפועל, מאסר על-תנאי והתחייבות.

סוף דבר נוכח המפורט לעיל אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: א. 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח, בניכוי ימי מעצרו.

בית המשפט (כב' השופטת נ' חקלאי) מצא לכבד את הסכמות הצדדים, הורה על ביטול הרשעתו של הנאשם 2, והשית עליו ביום 03.07.2017 ענישה בדמות צו של"צ והתחייבות.

בעצם ביצוע העבירות בשני התיקים, פגע הנאשם בסטאנדארט היתנהגות שנועד להגן על תחושת הבטחון, שלמות הגוף והכבוד של כל פרט בציבור מפני תופעת האלימות, לרבות זו הכרוכה בשימוש בנשק חם או קר. בפרט יצוין, כי את שני מעשי התקיפה ביצע הנאשם כנגד מבלים במועדון לילה.

אשר לעובדה ששותפו של הנאשם בתיק התקיפה סיים את ההליך ללא הרשעה, אציין כי במקרה הנידון יש מקום לאבחן בין הנאשמים, וזאת בשים לב לעובדה שהנאשם שבפניי הורשע, בנוסף לעבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש על ידי שניים או יותר, גם בעבירה של פציעה; בעוד שכתב האישום נגד שותפו תוקן, באופן בו הוא הודה והורשע בעבירה של תקיפה סתם בלבד.

...

לכל אלה אף יש להוסיף ולהזכיר כי הנאשם הביע מוטיבציה, ונמצא מתאים לכך, להשתתף בהליך גישור שבין פוגע לנפגע; והביע אכזבה משהוברר לו כי הדבר לא יתאפשר, מסיבות שאינן תלויות בו. הנה כי כן, בשים לב להליך הטיפולי הארוך שעבר הנאשם; להערכתו של שירות המבחן, לפיה מהנאשם נשקף סיכון ברמה נמוכה להישנות התנהגות אלימה; לעובדה כי מאז ביצוע העבירות שבגינן הוא נותן את הדין כיום, במשך כשלוש שנים, הוא לא הסתבך עוד בפלילים; ולחרטה והצער שהביע – שוכנעתי כי לכל הפחות קיים סיכוי ממשי כי הנאשם ישתקם באופן מלא, ומכאן שמתקיימים בעניינו הליכי שיקום שיהיה בהם כדי להצדיק גזירת עונשו תוך סטייה ממתחמי הענישה שקבעתי.

כידוע, הגם שהכלל הוא ניכוי של ימי המעצר מעונש המאסר שנגזר, אין לנאשם זכות קנויה לכך, ושאלת הניכוי מהווה למעשה שיקול משיקולי הענישה, בעוד שהשתת עונש שהוא מקל מלכתחילה, יכולה להביא את בית המשפט למסקנה לפיה אין מקום לנכות את ימי המעצר (רע"פ 7584/14 פלוני נ' מדינת ישראל, (02.12.2014); ע"פ 3924/17 גיל אלבז נ' מדינת ישראל, (27.07.2017)).

מכל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשים מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות.

ראו למשל: עפ"ג (מחוזי ב"ש) 66903-07-20 טאופיק אבו מדיעם נ' מדינת ישראל ( 30.12.2020)‏‏ - קיבל בית המשפט המחוזי בדעת רוב את ערעור הנאשם והורה על ביטול הרשעתו בעבירה של תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן שם במסגרת בילוי לילי במועדון, הצמיד הנאשם חפץ, הדומה לאקדח למצחו של המתלונן.

...

נוכח זאת פסק בית המשפט כך: "אף אם מעשה המערער נכנס לתוך תחום האיסורים הפליליים, סבורני כי בחינת רף החומרה בו בוצע המעשה, על מאפייניו, מציב אותו במקום בו אין סוג העבירה לכשעצמו מחייב הטבעת כתם פלילי בל יימחה על מצחו של המערער (השוו: ע"פ (מחוזי חיפה) 15379-09-19 בנעיון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]. באותה פרשה נקבע כי ניתן לבטל הרשעת המערער, שהורשע על פי הודאתו בעבירה של פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, עת נגח בראשו של עובד סניף "רמי לוי" וכתוצאה מן התקיפה נגרם לעובד חתך במצחו; כן ראו האסמכתאות שצוטטו על ידי ביהמ"ש באותה פרשה בסעיפים כ"ח-ל"א לפסק הדין.

באותם מקרים נעתר כב' ביהמ"ש העליון לביטול הרשעת הנאשמים, הגם שמדובר היה בעבירות מגוונות, שחומרתן אינה מועטה: סיוע לאחר מעשה לשניים ששדדו נהג מונית, בכוונה למלטם מעונש; עבירה של החזקת אגרופן ברכב; עבירה של סיוע לסרסרות למעשי זנות; עבירות של הפרת אמונים, התחזות כעובד ציבור ופגיעה בפרטיות).

סוף דבר אני מחליטה כדלקמן: אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם לצד הקביעה כי ביצע עובדות המקימות עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

35.4 עפ"ג 59725-07-19 שבלין נ' מחלקה לחקירות שוטרים (12.9.2019) – במקרה זה יצאו הנאשמים ממועדון לאחר בילוי לילי.

לאורו של ההליך השיקומי, בית המשפט הורה על ביטול הרשעת הנאשם, והטיל צו של"צ בהקף של 350 שעות, צו מבחן של שירות המבחן למשך שנה, ופצוי בסך 3,000 ₪ למתלונן.

35.9 עפ"ג (מרכז-לוד) 7869-01-21 פיסרסקי נ' מדינת ישראל (30.5.2021) - הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שעקב סיכסוך על השמוש בדרך, יצא הנאשם לעבר המתלונן שישב ברכב אחר והיכה אותו באגרוף.

...

נטען, כי העבירה מושא כתב האישום בוצעה, לאחר שאברהם ואחרים שנכחו במקום, שהינם עבריינים מורשעים, הגיעו לביתו של הנאשם, גרמו לשחר שבר בארובת העין, ודקרו ופצעו את הנאשם באשכים שעה שהיה שרוע על הרצפה והתגונן.

סוף דבר: אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 12.02.23.