מצאתי לפיכך כי ריבוי העבירות, חומרתן, המסלימה לשיא בעבירת הזיוף, המשכותן על פני זמן משמעותי, והפגיעה המשמעותית בערכים חברתיים שונים – כל אלה שוללים ביטול הרשעה במקרה זה.
פגיעה קונקרטית בנאשם – קביעתי, לפיה ביטול ההרשעה אינו נכון במקרה זה, לא הייתה משתנה, גם אילו היה מוכח נזק ממשי לנאשם בגין הרשעתו.
ראו לדוגמא את האמור בע"פ 4980/07 אלון כהן נגד מדינת ישראל (4.11.10):
"אף אילו היה המערער מבצע עבירה אחת של זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במירמה – כפי שהודה שעשה בקשר עם הנטען בכתב האישום הנוסף – די היה בכך כדי להצדיק את השמתו מאחורי סורג ובריח. במקרה דנן, ריבוי עבירות מסוג זה, מצדיק השתה של עונש מאסר משמעותי.."
רע"פ 262/14 מוחמד נאשף נגד מדינת ישראל (22.01.14), המבקש, בעל עבר פלילי רלוואנטי, הודה והורשע בעבירות של קבלת דבר במירמה, זיוף על מנת לקבל דבר במירמה ושימוש במסמך מזויף.
...
עו"ד דנה שביט:
הנאשם התקבל בסופו של דבר ללימודי הדרכת טיולים.
לגבי קיצור יום העבודה - אני סבורה שהנסיבות כאן אינן חריגות מנסיבותיו של כל נאשם אחר ואני מתנגדת לכך.
באשר לבקשתו של הנאשם לקיצור שעות עבודה – איני רואה הצדקה להיעתר לבקשה זו, משלא מצאתי נסיבות חריגות, ולנוכח העונש הקצר שהוטל, והבקשה בעניין זה נדחית.