מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול הרשעה לעבירת איומים

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

יצוין, כי לאחר שהוגשה בקשת המבקש לצרוף תיקים, הרשעתו בעבירת האיומים בוטלה, אך ביום 1.6.2023, בית משפט השלום בראשון לציון שב והורה על הרשעתו בה ועל צירוף התיקים.
...
על רקע האמור, בהתחשב במעשים שבהם הורשע, במכלול הנסיבות שאופפות אותם, ובכך שהמבקש מסרב ליטול אחריות על מעשיו – העונש שהוטל עליו הולם את חומרת מעשיו ובדין לא ראו הערכאות קמא לקבוע עונש מקל מזה.
הבקשה דנן אינה מגלה עילה כלשהי המצדיקה סטייה ממסקנה זו, בפרט בהינתן הכלל לפיו ערכאת ערעור ב"גלגול שלישי" בוחנת בראש ובראשונה אם התוצאה העונשית הסופית שנגזרה על המבקש הולמת את חומרת מעשיו (רע"פ 6188/23 צפרירי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (27.8.2023)).
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לתמיכה בטענותיה הציגה הסנגורית מספר החלטות:            ע"פ 42146-02-15 (חי') בכר נ' מדינת ישראל (6.5.2016): בדעת רוב בוטלה הרשעת המערער, בגין מספר עבירות איומים כנגד גרושתו והיזק לרכוש.
...
מכל האמור לעיל, יש לקבוע כי מיקום הנאשם הוא בתחתית המתחם; ועל כך לא חלקה גם המאשימה, אף כי, וכאמור לעיל, לעמדתה המתחם מתחיל במאסר מותנה, בצירוף שירות  לתועלת הציבור.
אני סבורה, לאחר מספר רב של דיונים בהם התרשמתי באופן בלתי-אמצעי מהנאשם, וראו גם האמור בפסקה 10 להכרעת הדין בנוגע להתפרצותו במהלך דיון וההערות שהפנה כלפי בית המשפט, כי בעניינו נדרשים גבולות משמעותיים, לא רק התחייבות כספית צופה פני עתיד, על מנת להרתיעו מביצוע עבירות דומות.
סוף דבר הרשעת הנאשם תוותר על כנה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

סוף דבר: יש לדעתי לבטל את הרשעתו של חנן בעבירות האיומים ואת המאסר על תנאי של 5 חודשים למשך שנתיים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירת איומים שהוטל עליו בגין הרשעתו בעבירות אלה, ובכפוף לכך לדחות את העירעור על שאר מרכיבי הכרעת הדין וגזר הדין.
...
אף על פי כן, בחינת עדויותיהם (עמ' 61-6 ו- 89-67 לפרוטוקול בית משפט קמא מיום 19.2.2013 ועמ' 121-92 לפרוטוקול בית משפט קמא מיום 13.3.2013) מובילה למסקנה כי קיימת אי בהירות באשר לנסיבות תחילתו של האירוע האלים וסדר ההתרחשויות בו. כך, יעקב העיד כי סמוך לשעה 18:00, בעודו צופה בטלוויזיה בביתו, הגיע אליו אילון המבוהל (יעקב לא הבחין בשלב זה כי אילון מדמם בראשו), ואמר לו כי חנן נכנס לשטחם ורוצה לפרק את החתונה.
התוצאה היא אפוא שיש להותיר על כנה את הרשעת שני המערערים בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ולעומת זאת יש לזכות את חנן, מחמת הספק, מעבירות האיומים בהן הורשע.
סוף דבר: יש לדעתי לבטל את הרשעתו של חנן בעבירות האיומים ואת המאסר על תנאי של 5 חודשים למשך שנתיים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירת איומים שהוטל עליו בגין הרשעתו בעבירות אלה, ובכפוף לכך לדחות את הערעור על שאר מרכיבי הכרעת הדין וגזר הדין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל הרשעתו של הנאשם בבצוע עבירת האיומים, אך ברוב קולות קבע כי יש להותיר את עונש המאסר על כנו בשל היותו סביר.
...
לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מעשיה של הנאשמת במסגרת תיק זה נע בין מספר חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.
סוף דבר, לאחר ששקלתי את הנסיבות לקולה ולחומרה במקרה דנן, כמפורט לעיל, ובעיקר נוכח נסיבות חייה המורכבות של הנאשמת והרקע לביצוע העבירות עליה נותנת את הדין, על אף שהנאשמת לא עברה כל הליך שיקומי ואף לא הוגש תסקיר בעניינה - באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל עליה ענישה ברף התחתון של המתחמים, תוך חפיפה מסוימת בין העונשים.
בשים לב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת, ובשים לב אף לעמדת המאשימה בעניין זה – מצאתי כי יש מקום להימנע מהטלת כל רכיב כלכלי בעניינה של הנאשמת במסגרת תיקים אלה, וזאת על אף הנזק שנגרם לנפגעי העבירות והמשמעות הגמולית וההרתעתית שנלווית להטלת רכיב ענישה מסוג זה. סוף דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל מהם ינוכו ימי מעצרה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

ת"פ (י-ם) 33542-06-16 מדינת ישראל נ' פלוני (13.2.19), אליו הפנה ב"כ הנאשם- בוטלה הרשעה באיומים ותקיפת בת זוג, משום שהרשעה תיפגע בזכאותו לקבלת ויזה לארה"ב. ת"פ 42130-10-12 מדינת ישראל נ' נוה (20.4.15), אליו הפנה ב"כ הנאשם- הגם שהנאשם ניהל הוכחות עד תום, לא לקח אחריות על מעשיו אף בפני השרות, והתקשה לגלות אמפטיה כלפי המתלונן - בוטלה הרשעה בעבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
...
לצד זאת ניתן לטעמי להיעזר באמות המידה ואבני הבוחן שנקבעו בתיקון 113 ל-חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ובכלל זה הערכים החברתיים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה והפסיקה הנוהגת, כדי לקבוע אם מתקיים התנאי השני, קרי האם סוג העבירה, בנסיבות ביצועה, ושיקולי ענישה אחרים מאפשרים ביטול ההרשעה - ואפנה תחילה לבחינה זו. סוג העבירה, נסיבות ביצועה ושיקולי ענישה אחרים, לרבות הפסיקה הנוהגת מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות הם שמירה על הקניין, תחושת הביטחון ושלוות הנפש וכי מידת הפגיעה בערכים החברתיים לא מבוטלת.
הגם שמקובלת עלי טענת המאשימה, כי ההיזק לרכוש בוצע זמן לא רב לאחר שאיים על המתלונן וכי יש להתחשב לחומרה בכך שמדובר בעבירה מתוכננת, נסיבות האירוע הן לא מהחמורות, בהינתן שלא נגרמו נזקי גוף, כפי שאירע במקרים אחרים שנדונו בפסיקה.
  גם ב-ענין אבו מדיעם קבע כב' הש' דנינו, כי ניתן לבחון פגיעה בשיקום "בפריזמה מרוככת יותר" וכי די בקיומה של "הסתברות קרובה למדי" שנאשם "ייתקל בקושי ממשי" להתקבל לעבודה או לקבל רישיון "על רקע הרשעתו. למצער, ניתן לומר כי להרשעתו תהא 'השפעה שלילית' על עתידו המקצועי ועל סיכוייו להיקלט בעבודה, לפחות במגזר הציבורי" כדי להוביל למסקנה שניתן לסיים את התיק בביטול הרשעה, וכלשונו - "עת משתכנע בית המשפט כי סוג העבירה אינו מחייב את הרשעת הנאשם, יש בכוחו לבחון את הפגיעה בשיקומו של הנאשם בפריזמה מרוככת יותר, במובן זה שגם אם לא מוכח נזק קונקרטי או אף מידת וודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי, אלא אך 'השפעה שלילית להרשעתו של המערער על עתידו המקצועי ועל סיכוייו להיקלט בעבודה, לפחות במגזר הציבורי'..., הרי העולה מהמקובץ יניב מסקנה כי בנסיבות מקרה נתון, על מאפייניו, יהא בכוחו של בית המשפט לשקול את ביטול ההרשעה".    סוף דבר עולה מן המקובץ כי עלה בידי ההגנה להראות שבעניינו של הנאשם שבפניי מתקיימים שני התנאים שנקבעו ב-הלכת כתב.
מהמקובץ עולה כי בענייננו מתקיימת קביעת כב' הש' דנינו ב-ענין אבו מדיעם לגבי קיומה של "מקבילית כוחות" בין שני התנאים שנקבעו ב-הלכת כתב,  "במובן זה שככל שמעשה העבירה... קל יותר, אפשר כי בית המשפט ייטה להסתפק בהוכחת פגיעה כללית יותר". גם ב-ענין קיזר קבע כב' הש' ברסלר-גונן כי ניתן להיעזר ב"מקבילית הכוחות" וכי "ככל שעצמת הפגיעה בערכים המוגנים פחותה, כי אז יקל יותר להניח תשתית להראות כי הפגיעה כתוצאה מההרשעה אינה מדתית ופחות יידרש העושה להצביע על נזקים קונקרטיים ויכול וניתן יהיה להסתפק בהוכחת פגיעה כללית יותר". מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי האיזון בין האינטרס הציבורי בהרתעה היחיד והרבים, כמו גם הוקעת עבירות החזקת הסכין, האיומים וההיזק לרכוש במזיד - לבין אינטרס הנאשם, נוכח הנסיבות הייחודיות של הנאשם, תרומתו לחברה הן בשירות הצבאי והן בעבודתו באבטחה, החשש שהרשעה תפגע בעבודתו, בהתחשב בעברו הנקי, בשירותו הצבאי, בקיום אורח חיים תקין ויצרני, ומעל הכל - ההודאה והבעת החרטה על מעשיו - מצאתי שיש להורות על ביטול הרשעת הנאשם.
אשר על כן אני קובעת כדלקמן:   אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם, בהתאם לסעיף 192א ל-חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו