מיתחם ענישה:
נוכח עיקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, לאור מיהותו של הנאשם, העובדה שהורשע בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 - לא עבירה מתחום האלמ"ב וטיב האלימות המתוארת, אני קובע כי מיתחם הענישה נע בין חודש עד 12 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית.
שקולי ענישה ושאלת ביטול ההרשעה:
הנאשם ביצע עבירת אלימות חמורה, שאין להקל בה ראש, עת אחז בראשה של המתלוננת, הפיל אותה ארצה, הצמיד את מרפקו לצווארה, הכה אותה בפניה באמצעות ידיו, לא שעה לבקשתה לחדול, עד אשר נמלטה מפניו בעודה מדממת.
...
מתחם ענישה:
נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, לאור מיהותו של הנאשם, העובדה שהורשע בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 - לא עבירה מתחום האלמ"ב וטיב האלימות המתוארת, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין חודש עד 12 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית.
ברע"פ 923/19 פלונית נגד מדינת ישראל (2.4.19) קבע בית-המשפט העליון בעניינה של עורכת-דין, שוטרת, שביצעה עבירות של מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי חקירה במהלך שירותה כשוטרת: "...יתירה מכך, אני סבור כי גם אם עלולה להיפגע יכולתה של המבקשת לשמש עורכת-דין, יש להותיר את הדיון בדבר בידי הגורם המוסמך. הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שכן משנמצא כי נאשם ביצע עבירה פלילית שעלולה להשפיע על כשירותו לעסוק במקצוע מסוים, מן הראוי כי הנאשם יבחן על ידי הגורמים המוסכמים לכך...הדברים נכונים ביתר שאת, במקרה שלפנינו בו המבקשת רוצה להמשיך לעסוק בעריכת דין לאחר מעשיה החמורים". ברע"פ 2167/15 שלמה מזרחי נגד מדינת ישראל (10.5.15) הותיר בית-המשפט העליון את ההרשעה על כנה, בעניינו של נאשם אשר ביצע עבירות זיוף, אדם נורמטיבי, בין השאר בעל תואר במשפטים, אשר טען כי אם יורשע ייגרם לו נזק, בין השאר "בתחום עריכת הדין והן בתחום הייעוץ וההדרכה בנושאי בטיחות", אף ששירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה.
מסקנה:
מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי יש להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, אולם מכלול השיקולים המקלים שפורטו לעיל, ובעיקר תרומתו של הנאשם לחברה, מחייב במקרה יוצא דופן זה, הטלת ענישה מקלה ביותר תוך חריגה ממתחם הענישה.
אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
צו מבחן למשך 12 חודשים.
