מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול הרשעה למבצע עבירת אלמ"ב חמורה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

אם בחירה באי הרשעה הנה חריג, הרי בחירה באי הרשעה כאשר בוצעה עבירת אלמ"ב שקולה לריבועו של אותו חריג כלומר  - חריג שבחריג.
(ראה מה שכתבה חברתי כב' השופטת דנה כהן-לקח תפ 44307-02-14 ) אי הרשעה – מן הכלל אל הפרט : אל מול העבירה החמורה שבוצעה שקלתי את השיקולים הבאים : גילו הצעיר של הנאשם וחוסר בשלותו.
  אשר על כן מורה בית המשפט כי: ביטול הרשעה · הכרעת הדין מיום 09/10/2016 תבוטל ותומר בקביעה בדבר ביצוע העבירות.
...
התוצאה היא  שמקרהו של הנאשם בא בגדרם של המקרים החריגים ויוצאי הדופן בהם ימנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם .
הנסיבות המקלות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה: בית המשפט מצא כי מתוך הרשימה הקבועה בחוק רלוונטיות לעניינו הנסיבות הבאות: הנזק שנגרם מביצוע העבירות: בית המשפט שקל את הנזק הנפשי שנגרם למתלוננת, הגם שהנזק הגופני איננו מן הגבוהים הרי אירוע של אלימות ואיומים בין בני זוג מקום שבו הציפיה הינה הפוכה עלול לגרום נזק נפשי משמעותי ויש להביאו בחשבון.
  הנסיבות המקלות והמחמירות שאינן קשורות בביצוע העבירה: בית המשפט מצא כי מתוך הרשימה הקבועה בחוק רלוונטיות לעניינו הנסיבות הבאות : (4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, הנאשם מסר בדיקת שתן נקייה משרידי סם. עוד עלה מההליך הטיפולי כי לנאשם צורך טפולי בתחום האלמ"ב ובנוסף עלו דפוסים תוקפניים יותר עקב הפסקת השמוש בקאנביס.
דיון והכרעה: שאלת ביטול ההרשעה: כידוע, הכלל הוא כי מבצע העבירה יורשע במיוחס לו, ורק במקרים חריגים במיוחד, בהם אין יחס סביר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו להמנע מהרשעת הנאשם.
...
על רקע כל האמור, לקולא ולחומרה, ועל אף הכמות וסוג הסם, ועל רקע ההסכמות הדיוניות, מקובלת עליי טענת ההגנה לפיה: "אין מדובר בסוג עבירה אשר אינה מאפשרת [כשלעצמה] הימנעות מהרשעה...". ואכן ניתן לאתר פסקי דין והליכים שהסתיימו בלא הרשעה גם כאשר מדובר בהחזקה או בגידול של סמים בכמויות משמעותיות: בע"פ 53504-01-11 אדם אלון נגד מדינת ישראל (2011), קיבל בית המשפט המחוזי (מרכז) ערעורו של נאשם שהורשע בעבירה של החזקת 8.22 ק"ג סמים מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית ברכבו בצוותא חדא עם אחר.
אני מרשיע, אפוא, את הנאשם בעבירות שיוחסו בכתב האישום, קרי בעבירה של גידול סמים והחזקת סמים לצריכה עצמית.
לאור כלל האמור לעיל סבורני כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ ועד לעשרה חודשי מאסר בפועל.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה בשאלת ההרשעה המנעות מהרשעה- הדין הכללי ועבירות האלמ"ב מושכלות ראשונים הם, כי המנעות מהרשעה או ביטולה אפשריים בהצטבר שנים אלה: האחד- כי סוג העבירה ונסיבות ביצועה מאפשרים זאת בנסיבות המקרה, מבלי לפגוע מהותית בשיקולי הענישה האחרים; והאחר- כי יש בהרשעה כדי לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, קרי- הוכחת נזק קונקריטי העלול להגרם מן ההרשעה [ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3) 337].
...
ערעורו נדחה, בין היתר, אגב קביעה לפיה ההרשעה כשלעצמה אינה חורצת את גורל שאלת הפיטורין.
העולה מן המקובץ הוא, כי אין כל הצדקה להורות על ביטול הרשעת הנאשם, שעל כן בקשתו זו נדחית.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מיתחם ענישה: נוכח עיקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, לאור מיהותו של הנאשם, העובדה שהורשע בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 - לא עבירה מתחום האלמ"ב וטיב האלימות המתוארת, אני קובע כי מיתחם הענישה נע בין חודש עד 12 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית.
שקולי ענישה ושאלת ביטול ההרשעה: הנאשם ביצע עבירת אלימות חמורה, שאין להקל בה ראש, עת אחז בראשה של המתלוננת, הפיל אותה ארצה, הצמיד את מרפקו לצווארה, הכה אותה בפניה באמצעות ידיו, לא שעה לבקשתה לחדול, עד אשר נמלטה מפניו בעודה מדממת.
...
מתחם ענישה: נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, לאור מיהותו של הנאשם, העובדה שהורשע בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 - לא עבירה מתחום האלמ"ב וטיב האלימות המתוארת, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין חודש עד 12 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית.
ברע"פ 923/19 פלונית נגד מדינת ישראל (2.4.19) קבע בית-המשפט העליון בעניינה של עורכת-דין, שוטרת, שביצעה עבירות של מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי חקירה במהלך שירותה כשוטרת: "...יתירה מכך, אני סבור כי גם אם עלולה להיפגע יכולתה של המבקשת לשמש עורכת-דין, יש להותיר את הדיון בדבר בידי הגורם המוסמך. הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שכן משנמצא כי נאשם ביצע עבירה פלילית שעלולה להשפיע על כשירותו לעסוק במקצוע מסוים, מן הראוי כי הנאשם יבחן על ידי הגורמים המוסכמים לכך...הדברים נכונים ביתר שאת, במקרה שלפנינו בו המבקשת רוצה להמשיך לעסוק בעריכת דין לאחר מעשיה החמורים". ברע"פ 2167/15 שלמה מזרחי נגד מדינת ישראל (10.5.15) הותיר בית-המשפט העליון את ההרשעה על כנה, בעניינו של נאשם אשר ביצע עבירות זיוף, אדם נורמטיבי, בין השאר בעל תואר במשפטים, אשר טען כי אם יורשע ייגרם לו נזק, בין השאר "בתחום עריכת הדין והן בתחום הייעוץ וההדרכה בנושאי בטיחות", אף ששירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה.
מסקנה: מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי יש להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, אולם מכלול השיקולים המקלים שפורטו לעיל, ובעיקר תרומתו של הנאשם לחברה, מחייב במקרה יוצא דופן זה, הטלת ענישה מקלה ביותר תוך חריגה ממתחם הענישה.
אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו מבחן למשך 12 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2012 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת מציין קצין המבחן כי בשיחה שערך עם המתלוננת היא טענה שלאורך שנות נשואיה לנאשם הוא פגע בה מספר פעמים פיזית ונהג לאיים עליה, והיא הביעה את חששה כי הוא "... עשוי לפגוע בה גם בעתיד, על רקע קונפליקטים סביב הסכמי המשמורת על ילדתם המשותפת". קצין המבחן מביע, בתסקיר השני, את הערכתו כי "קיימת חשיבות רבה להמשך שלובו (של הנאשם – מ.א) בהליך טפולי שקומי בו החל וזאת על מנת לצמצם את הסבירות לחזרה על היתנהגות אלימה מצדו בעתיד". לכן ממליץ קצין המבחן להעמיד את הנאשם בפקוח של שירות המבחן למשך 18 חודשים, זאת כדי שבמסגרת צו המבחן הוא "... ימשיך בטיפול במרכז לטפול ומניעת אלימות במשפחה בנהריה. במסגרת הטיפול יבחן את דרכי היתנהגותו והתמודדותו במצבים שונים בחייו ויעסוק ברכישת כלים אדפטיביים, להתמודדות במצבי לחץ ומשבר". בהתייחס לשאלת ההרשעה נימנע קצין המבחן מהמלצה לבטל את ההרשעה, זאת "... נוכח חומרת העבירות בגינן מובא לדין". בישיבת יום 6/5/12 טענו הצדדים הן לעניין ביטול ההרשעה והן לעניין העונש.
זאת משום, שלטענתו, "מדובר בעבירה מהרף התחתון של חומרת העבירות באלמ"ב". עוד הפנה לכך שהנאשם הודה, הביע חרטה וצער על היתנהגותו ואין לו הרשעות קודמות.
  להבהרת מכלול השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להחליט אם מן הראוי להרשיע נאשם שביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, או שמא ראוי להמנע מהרשעתו והאיזון הנידרש בין השיקולים , יפים דברי כב ' השופטת הגב' א. פרוקצ'יה בע.פ. 2669/00, מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בפד"י כרך נד' חלק שלישי, עמ' 685), לפיהם,   "... משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה ומתי יחיל את החריג בדבר המנעות מהרשעה, נידרש איזון שיקולים המעמיד את האנטרס הצבורי אל מול נסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם. בראייה כוללת, נשקל מן הצד האחד הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך, בין היתר , את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול צבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר, והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.  
...
סבורני שהאינטרס הציבורי מחייב את הרשעת הנאשם במקרה כמו זה שבפניי.
אשר על כן, הבקשה לביטול ההרשעה נדחית.
אציין כי בנסיבות המקרה ולאור האמור בתסקירים היה מקום להטיל על הנאשם גם צו מבחן, זאת על מנת שימשיך בהליך הטיפולי אותו החל, הליך שאם יופסק בשלב זה עלול לגרום לכך שהנאשם יחזור על התנהגות דומה בעתיד, אולם לאור סירובו – סירוב המלמד, אולי, על כך שהסכמתו לעמוד בפיקוח של שירות המבחן אם לא יורשע היתה הסכמה מהפה ולחוץ, כדי לא להיות מורשע – אינני מטיל עליו צו מבחן.
<#5#> החלטה אני מורה להחזיר את הדרכון לנאשם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו