ביטול הרשעה במסירת מידע כוזב

באשר לעבירת שבוש מהליכי משפט, ראינו לעיל, כי בתי המשפט נימנעו מהרשעת נאשמים גם בעבירות אלה, ובנסיבות חמורות מהמקרה של אמיר; בתי המשפט הורו על ביטול או המנעות מהרשעה גם בקשר לנאשמים אשר מסרו באופן פוזיטיבי מידע כוזב למישטרה, וניסו להביא עדים למסור עדות שקר במישטרה ולהטעות את רשויות האכיפה.

...

אולם כל הנסיבות שפורטו למעלה, במצטבר, יחד עם הנזק הקונקרטי שהוכח בעניינו – מחייבים את המסקנה שיש לבטל את הרשעתו; הנזק הקונקרטי הוכח כדבעי, לטעמי, באמצעות מסמכי ההגנה, ובעיקר משני מכתבים, שם נכתב באופן מפורש וחד משמעי – כי ההליך הפלילי הנוכחי פגע, ועוד עלול בהחלט לפגוע, במשלח ידו של אמיר, עליו הוא אמון מגיל צעיר.

לאור האמור לעיל, כאשר שוכנעתי כי העבירה אותה עבר אמיר אינה מעידה עליו כלל, והיא חריגה בנוף חייו; הוא מצטער עליה ומביע חרטה מלאה וכנה; הוא הודה במיוחס לו מבלי "לשחק משחקים", ונטל אחריות על מעשיו, וחסך זמן שיפוטי; והפגיעה הקונקרטית במשלח ידוף פרנסתו, הוויתו ממש – היא קשה ביותר, ועלולה לפגוע במשפחתו לאורך זמן עד כי ספק אם תוכל לקום על רגליה ולחזור למצב הקודם, הרי שלטעמי ביטול הרשעתו של אמיר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.

אשר על כן, אני קובע כי אמיר ביצע את העבירות בהן הודה, ואשר יוחסו לו בהכרעת הדין, אולם הנני מורה על ביטול הרשעתו בדין, כפי הראוי ובהתאם להמלצת שירות המבחן.

החוקים המסמיכים את בית המשפט להמנע מהרשעתו של נאשם בדין לא פירטו מה הם התנאים להמנעות מהרשעה או ביטולה, והלכה פסוקה נדרשה לעניין זה. נפסק כי שניים הם התנאים המצטברים אשר בהתקיימותם רשאי בית המשפט להורות על ביטול הרשעה: התנאי הראשון הוא כי על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; התנאי השני הוא כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, נב(3) 337, 342 (להלן: הילכת כתב)).

מסירת מידע כוזב במסגרת מסמכים אלה עלולה לשבש את תיפקודה התקין של מערכת המשפט, אולם אף חמור מכך, יש בה כדי להוביל להרשעתו של אדם על לא עוול בכפו, ומכך יש להמנע בכל מחיר.

...

ומן הכלל אל הפרט לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, אני סבורה, לא בלי לבטים, כי אין מקום להורות על ביטול ההרשעה בנסיבות המקרה דנן, כמפורט להלן.

במסגרת האיזון הנדרש ושקלול הנתונים במקבילית הכוחות שתוארה לעיל, אני סבורה כי יש לתת משקל נכבד לשיקולים בדבר שמירה על טוהר ההליך הפלילי וחקר האמת כמפורט לעיל.

העונש המתאים בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנוהגת, אני סבורה כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין צו שירות לתועלת הציבור לבין מספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות.

בהינתן האמור, אני סבורה כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין העונש ולהשית על הנאשם צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור.

בחודש דצמבר 2015 הודיע הבנק הפועלים לחברת ה.ג.א על סגירת חשבון הבנק מאחר ואינה עומדת בתנאי ההסכם כשנכתב בהודעה "הנכם נוהגים לבצע פעילות שלא ע"י המורשה בחשבון. כמו כן, אופי הפעילות בחשבון אינו תואם את הצהרותיכם בפתיחת החשבון". במעשיו המתוארים באישום השני ואף על יסוד המעשים המפורטים באישום הראשון, סייע הנאשם ביחד עם הגר לחברת ה.ג.א ולאמסטט לפתוח במירמה ולהפעיל את חשבון הבנק של חברת ה.ג.א, וכן סייע ביחד עם הגר לאמסטט ולחברת ה.ג.א במסירת מידע כוזב לבנק במטרה שלא יהיה דיווח על פי החוק.

נקבע כי אמנם ביצעה עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד (גם בה הורשעה בבית משפט השלום) אך הוחלט לבטל הרשעתה לאור נסיבות הרישום הכוזב העולות מפסק הדין בעירעור (ובכללן הזיכוי מהעבירה הנוספת) ונסיבותיה האישיות.

...

משכך, מסקנתי היא כי עניינו של הנאשם אינו עומד בתנאים הנדרשים לביטול הרשעה, ואין המדובר בנסיבות כה חריגות המצדיקות את ביטולה.

אשר על כן – הבקשה לביטול ההרשעה נדחית.

לאחר שקילת כלל המפורט לעיל, ותוך מתן משקל מתאים לקולא לנסיבות הקונקרטיות בעניינו של הנאשם ובכלל זאת גם למצבו הכלכלי, מבלי להתעלם מחשיבות ההרתעה ובכללה הרתעת הרבים, ובשים לב לכך שלדעת שירות המבחן ההליך היווה גורם מרתיע עבור הנאשם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות בבית החולים לב השרון, לב השרון פרדסיה.

הוסף, כי חרף ההזדמנויות רבות שניתנו לנאשם, הוא סרב לשתף פעולה עם שרות המבחן ועל כן לא ניתן להעתר לבקשתו לביטול ההרשעה.

בעיניין זה הפנה הסניגור לתיק מספר 23456-07-17 במסגרתו הועלתה טענת של סעד מן הצדק בגין ארוע דומה, ובית המשפט קבע בהחלטתו כי לא היה מקום להגיש אישום בגין עבירת של הפרעה לשוטר אלא מסירת מידע כוזב בהתאם לפקודת התעבורה.

סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים שפורטו בפסה"ד. הראציונאל העומד בבסיס הוראות סעיף 71א לחוק הוא חינוכי בעקרו: השרות לציבור יקנה לעבריין ערכי עבודה ומוסר, ולפיכך בעל פוטנציאל לשקמו (הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, דין וחשבון, אוגוסט 2015).

...

הוסף, כי חרף ההזדמנויות רבות שניתנו לנאשם, הוא סירב לשתף פעולה עם שרות המבחן ועל כן לא ניתן להיעתר לבקשתו לביטול ההרשעה.

נוכח זאת, סבורני כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם בתחום הנמוך יחסית של מתחם הענישה- ממאסר מותנה ועד לתקופת מאסר קצרה למשך חודשים ספורים לצד ענישה נלווית.

אשר לתנאי בדבר הפגיעה החמורה בשיקומה או בעתידה של הנאשמת, פגיעה שעלולה להגרם מעצם הרשעתה בדין, נפסק שעל בית-המשפט להשתכנע, כי: "הפגיעה בנאשם הכרוכה בהרשעה אינה שקולה כנגד מידת הפגיעה באנטרס הצבורי בשל ביטול ההרשעה" (ע"פ 3554/16 יעקובוביץ נגד מדינת ישראל (11.06.2017).

בכל הנוגע לעבירה של מסירת מידע כוזב -הרי שהערך המוגן שניפגע הוא שילטון החוק, גילוי האמת ופגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

מאסר בן 4 חודשים שאותו לא תישא הנאשמת אלא אם תעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירה של מסירת ידיעה כוזבת ותורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים במקרה דנא, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשים כולם נע בין מאסר על תנאי לצד עונש מוחשי כגון קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה ברף התחתון של המתחם, ועד למספר חודשי מאסר בעבודות שירות, וזאת לצד קנס והתחייבות להימנע מעבירה ברף העליון.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, קרי, לגזור על הנאשמת מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך שלוש שנים, וזאת לצד עונש מוחשי מסוג קנס בסך של 1,200 ₪, וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירת אלימות ועבירה של מסירת ידיעה כוזבת.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים כדלקמן: מאסר בן 4 חודשים שאותו לא תישא הנאשמת אלא אם תעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות ותורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.