ביטול הרשעה בהחזקת נשק לא חוקית

ב"כ המאשימה ציין את הצורך בענישה מרתיעה וממשית כלפי מבצעי עבירות נשק, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אשר הדגיש לא פעם את הצורך במאבק בתופעה של החזקת נשק לא חוקי.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה הזכיר כי מדובר אמנם במי שלקח אחריות על מעשיו, אך לחובתו עבר פלילי לא מבוטל הכולל 3 הרשעות קודמות בשלל עבירות, וביניהן החזקת כלי פריצה, גניבת רכב, סיכון חיי אדם בכלי תחבורה, תקיפת שוטר ועוד.

בית המשפט העליון עמד על הצורך בענישה מרתיעה בעבירות נשק וקבע כי העונש שהוטל על הנאשם הוא מקל, אך דחה את ערעור המדינה שכן לא סבר כי מידת החריגה מרף הענישה הראוי מצדיקה היתערבות במקרה זה. בע"פ 1826/19 אבו עיסא נ' מ"י (11.7.19), הורשע המערער בעבירה של החזקת נשק, בכך שהחזיק בנשק מאולתר אוטומאטי, והעבירו לאדם אחר על מנת שיחזיק בו באופן זמני.

...

מנגד, אין מנוס מלציין את עברו הפלילי המכביד של הנאשם.

בנסיבות אלה אני סבור כי יש למקם את עונשו של הנאשם מעט מתחת למרכזם של מתחמי הענישה השונים שקבעתי, ובשים לב למעורבותו העמוקה בעולם הנשק, כפי שהיא באה לידי ביטוי באישומים השונים שבכתב האישום המתוקן, לעברו הפלילי המכביד ולהכרח להעניק בעבירות מעין אלה משקל בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה על פני השיקולים האישיים והמשפחתיים של הנאשם, יש להטיל עליו פעם נוספת עונש מאסר ממושך, לצד מאסרים מותנים וקנס כספי הולם, המתחשב ביכולותיו הכלכליות.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 45 חודשים מיום המעצר – 25.2.21.

לאחר שנאשם 2 נישאל על ידי השוטר אם הוא נושא דבר מה לא חוקי, הוציא נאשם 2 מתחתוניו רימון הלם סינוור M7290.

בא כוח הנאשם טען תחילה, כי מתקיימים במקרה הנידון התנאים לביטול הרשעתו של הנאשם ומכאן שיש לבטל את הרשעתו.

על מדיניות הענישה המקובלת ביחס לעבירה של החזקת נשק מסוג רימון הלם ניתן ללמוד ממדיניות הפסיקה שלהלן: · עפ"ג (ב"ש) 20599-04-17 מירילשוילי נ' מדינת ישראל (27.9.17) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת חלק של נשק או תחמושת ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית.

בחלק מהמקרים הורשע הנאשם אך בהחזקה של חלק נשק ולא בעבירה מושא כתב האישום שלפניי.

...

לא הונחה בפניי תשתית בדבר מניעה כלשהי החלה על בעליו של חברת שיש המורשע בפלילים לעבוד בתחום השיש וסביר כי ניתן ליצור התקשרויות אחרות בתחום.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 6 חודשים שיבוצע בדרך של עבודות שירות.

ההגנה, אשר היתנגדה לנטען על ידי המאשימה, ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן בעיניינו, ועתרה לבטל את הרשעת הנאשם ולהמנע מלהרשיעו; לתמיכה בעתירתה הפניתה לפסקי דין כדלהלן:   בע"פ 9090/00 שניידרמן נ' מדינת ישראל (22/2/01), מפי כב' הש' שטרסברג – כהן, נדון עניינם של המערער ואחר, שהורשעו על יסוד הודייתם, בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע והחזקת נשק, לאחר שחברו זה לזה על מנת לבצע שוד בקיוסקים בבאר שבע, הצטיידו ברימון, בסכינים, באלה ובכובעי גרב, הסתובבו בעיר העתיקה במטרה לחפש יעד לבצוע המתוכנן, ונעצרו כשהם עומדים בתחנה המרכזית.

בבחינת השיקולים הנוגעים לאנטרס הצבורי יש ליתן דגש לחומרת העבירה ונסיבותיה ולאפקט הצבורי של ההרשעה, לרבות הצורך בהרתעת היחיד והרבים; החזקה שלא כדין של נשק בכלל ותת מקלע מסוג קרלו ומחסנית בפרט היא עבירה חמורה, חותרת תחת אושיות הסדר הצבורי, ופוטנציאל הסיכון מביצועה רב. המנעות מהרשעה במקרה הנידון, עלולה להתפרש כהקלת ראש בעבירה שביצע הנאשם, ותפגע באנטרס הצבורי ובצורך לעקור מן השורש את התופעה הנרחבת של החזקת נשק לא חוקי, שהפכה למרבה הצער ל"מכת מדינה" של ממש.

...

לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן המצדיק סטייה מן הכלל של הרשעה בדין.

העונש המתאים לנאשם על אף כל האמור לעיל, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים לחומרה ולקולה, אינני רואה למצות את הדין עם הנאשם.

סוף דבר על כן, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני רואה לגזור על הנאשם עונשים כדלהלן: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה בין התאריכים 26/5/20 – 5/7/20.

על יסוד נתונים אלו, ונוכח האפשרות לפגיעה בעיסוקו כקבלן שיפוצים עצמאי, המליץ לשקול את ביטול הרשעתו.

תמצית הטיעונים לעונש ב"כ המאשימה, עו"ד שירי, עמדה בטיעוניה על חומרת עבירות הנשק, הערכים המוגנים שנפגעו ופוטנציאל הנזק שעלול היה להגרם מהחזקת נשק בלתי חוקי.

עמד על כך כב' השופט קרא בהחלטתו ברע"פ 6265/20 אלקיען נ' מדינת ישראל (15.9.2020), "עבירה של החזקת נשק, בה הורשע המבקש, הנה עבירה חמורה המצדיקה ענישה במאסר מאחורי סורג ובריח ולא בדרך של עבודות שירות, כאמירה ערכית, וביתר שאת לאור הקלות הבלתי נסבלת של השגת נשק והחזקתו, על כל הכרוך בשימוש בו". בע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה (14.4.2022) הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירת החזקת נשק בצוותא עם אחר – אקדח "גלוק", מחסנית, כדורים ורימון הלם אותם החזיק בביתו לתקופה קצרה.

...

לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, נתתי משקל לתיקוני כתב האישום, לרף פגיעתו בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם ענישה כולל הנע בין 16-32 חודשי מאסר בפועל.

לאחר שבחנתי את עתירת ההגנה החלופית להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות מצאתי שלא לקבלה.

לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 9.2.22 עד 14.4.22.

ראו גם עפ"ג 2024-04-21 מדינת ישראל נ' מנדורי: "בית המשפט העליון נקט בשנים האחרונות מגמה מוצהרת של החמרה בענישה בעבירות נשק, ועמד על כך פעמים רבות בשורה ארוכה של פסקי דין. כך גם בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים עליהם נימנה בית משפט זה; כל זאת על מנת למגר את התופעה הקשה והחמורה של שימוש בנשק, כאמצעי לפיתרון סכסוכים או לשם ביצוע עבירות אלימות קשות. מאבק זה אמור לבוא לידי ביטוי בהטלת ענישה מחמירה הכוללת מאסר של ממש לתקופות ממושכות גם על אלה המחזיקים נשק באופן לא חוקי, ולא רק על מבצעי עבירות בנשק ברף גבוה יותר של חומרה." ראו עוד ברע"פ 3619/21 אבו הלאל נ' מדינת ישראל: "אנו עדים פעם אחר פעם לשכיחותן של עבירות הנשק בקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. החזקת נשק חם בידי מי שאינו מורשה לכך עלול להוביל לתוצאות הרות אסון, אשר יגבו מחירים כבדים בנפש ולפיכך הסיכון הפוטנציאלי הגלום בעבירת החזקת נשק הוא רב. על כן, העובדה כי לא נגרמה פגיעה בחיי אדם, אין בה כשלעצמה כדי להמעיט מהחומרה הטמונה בהחזקת נשק שלא כדין ומהסיכון שנוצר לבטחון הציבור. משכך, ראוי להטיל ענישה מוחשית אשר יש בה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים (רע"פ 5613/20 אלהוזייל נ' מדינת ישראל; רע"פ 4065/18 איאסו נ' מדינת ישראל)". המחוקק הורה, כי העקרון המנחה בענישה הנו "הלימה". "הלימה" זו שתי משמעויות לה: האחת, שיקול הגמול ולפיו העבריין ייענש בהתאמה למידת הרוע במעשיו.

התופעה הנרחבת הנפרסת בפני בתי המשפט מדי יום ביומו, כוללת גם מקרים רבים של צעירים, נורמאטיביים בדרך כלל באורחות חייהם, ללא הרשעות קודמות, המחזיקים ומסתירים כלי נשק בלתי חוקיים לבקשת בני מישפחה, חברים או קרובים אחרים.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם וציין, כי המיתחם שנקבע מקל באופן בלתי מבוטל בהיתחשב בנסיבות העבירה.

...

המסקנה המתחייבת מכך היא, שעל בתי המשפט לתרום את תרומתם בהחמרה בענישה בפועל, הן בהעדפת שיקולי הגמול וההרתעה על פני נתוניו של היחיד והן באמירה צלולה, ברורה ואף רועמת – כי החזקת נשק היא מעשה שלא יעשה ידי אדם מן היישוב.

בין אם מדובר בניצול מכוון של בני המשפחה או בני הקהילה הנורמטיביים בהחזקת כלי הנשק הבלתי חוקיים – מתוך תקווה להקטנת הסיכון לתפיסת כלי הנשק או מתוך ציפייה כי לא ייענשו בחומרה ובין אם מדובר בליקוי ערכי המוביל גם אנשים 'נורמטיביים' באורחות חייהם להזדהות עם מציאות חברתית-תרבותית המקדמת פתרון סכסוכים באלימות –המסקנה המתחייבת היא שקיים אינטרס ציבורי מוגבר ומיוחד בהחמרה בענישה משיקולי הרתעת הרבים שישפיע השפעה מעשית על נכונותם של צעירים 'נורמטיביים' לבצע עבירות נשק.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה, על פי רישומי שב"ס. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים.