עוד יש לציין שניסיונות שונים שנעשו בשנים האחרונות על מנת להגמיש את הכללים שנקבעו בפסיקה לצורך המנעות מהרשעה, לקעקע את ההלכה הקיימת ואף להוביל לביטולה כליל, נדחו פעם אחר פעם על ידי בית המשפט העליון [רע"פ 6403/18 הרוש נ' מדינת ישראל, בפיסקה 9 (28.11.2018); רע"פ 6819/19 סרוסי נ' מדינת ישראל, בפיסקה 13 (28.10.2019); רע"פ 2327/19 אדוארדו נ' מדינת ישראל, בפיסקה 11 (19.5.2019); רע"פ 1240/19 לוי נ' מדינת ישראל בפיסקה 8 (24.3.2019); רע"פ 2937/20 וואלפא נ' מדינת ישראל (19.5.2020)].
ברע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.2013), אושר עונש של 12 חודשי מאסר וענישה נלווית שהושתו על נאשם נעדר עבר פלילי שהורשע, על יסוד הודאתו, בגידול שתילי קנביס (ללא שצוין מספר) במשקל של כ-10 ק"ג ממניע כלכלי, ובהחזקת אביזרים ששמשו אותו לגידול הסמים.
ברע"פ 174/21 יהושע נ' מדינת ישראל (4.3.2021) נדון עניינו של נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן וכן בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהקים מעבדה לגידול קנביס בגדרה נתפסו בחזקתו 420 מכלים שהכילו סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של כ-38 ק"ג. בית משפט השלום השית על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים.
...
אשר על כן, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, משקלו של הסם מחד גיסא ומספר השתילים מאידך גיסא, האביזרים הרבים שנתפסו בדירה, כעולה מהצילומים הרבים, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה שלפניי נע בין 7 ל-18 חודשי מאסר בפועל.
לאור האמור, לאחר שנתתי דעתי להודאת הנאשם, המבטאת קבלת אחריות מצדו על מעשיו, וכן לנסיבותיו האישיות, לעברו הנקי, להליך הטיפולי אותו החל לעבור, ולעובדה שהוא עתיד לרצות עונש מאסר ראשון, הגעתי לכלל מסקנה כי על אף שאין מקום לסטות ממתחם העונש ההולם, ראוי למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון שלו.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
7 חודשי מאסר בפועל בניכוי הימים בהם היה נתון במעצר בין התאריכים 17.6.2020 – 18.6.2020.