מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול הקמת מנכ"ל ברשות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

על פי לשונן, המדובר במסמך שכולל תנאים וכללים, "במגמה להסדיר את נושא העסקת עובדים בכירים בתפקידים שאינם סטאטוטוריים, בחוזה שכר הנגזר משכר מנכ"ל ברשות המקומית". בגדריו קיימת היתייחסות לחמש קטגוריות של עובדים: "עובדים בכירים (בתפקידים שאינם סטאטוטוריים) מקבילי או כפיפי סטאטוטוריים"; "עובדים בכירים אחרים (סגני מינהלי אגפים ומנהלי מחלקות)"; "מומחים"; "עוזר אישי לראש הרשות"; ו"נהג לראש רשות מקומית".
הואיל וכך, ונוכח משך המיגבלה שהוטלה (שנתיים), ולאור מסקנתנו שתוצג בפרק הבא לפיה אין לתובע זכות קנויה לחזור למישרה – אנו סבורים כי לכל הפחות מצב עניינים זה מקים למעסיקה כוח לבטל את החוזה.
] בנסיבות אלו שקולה טענתו דנא של משרד הפנים, לטענת רשות כי היא פטורה מקיום שימוע, משום שהיא אך "מיישמת את הדין". כמו כן, בהקשר זה נבקש להעמיד דברים על דיוקם, ונציין כי בנגוד לעולה ממכתבה של עו"ד אמיר מיום 04.04.17, הנחיות היישום אינן עוסקות רק בבטול חוזה הבכירים, אלא גם נקבע בהן כי יש לשלם לתובע שכר בהתאם לתפקיד אותו הוא ממלא בפועל בערייה, וכן נקבעו בהן דברים, באופן יזום, באשר לאפשרותו העתידית של התובע לחזור למישרה.
...
יתר הסעדים להם עתר (כמפורט בסעיף 56 לכתב התביעה) מכוונים לביטול החלטות הנתבעות בעניינו, ולכך כאמור לא נוכל להיעתר.
אחרית דבר התביעה נדחית ברובה המכריע.
אנו מורים לעיריית צפת לשקול ניוד התובע למשרת מנהל אגף משאבי אנוש, בהתאם להנחיות בנושא ניוד עובדים ברשויות המקומיות, שהוצאו על ידי משרד הפנים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אמנם הראיות הגולמיות, שתוכנן פורט בהחלטה, לא הוצגו לעיון מנכ"ל הרשות בעת מתן החלטתו; ואולם, אין בכך משום פגם מנהלי המקים עילה לביטול החלטתו, זאת הואיל ופירוט הראיות המינהליות הובא בהרחבה בגדרה של ההחלטה, שעה שאין מחלוקת שהפירוט בהחלטה בעיניין זה, משקף בצורה מלאה ומדויקת את תוכן כל התשתית הראייתית שנאספה, אשר אף צורפה לכתב-התשובה ונסקרה לעיל.
...
בתשובת העותרים, מיום 11.5.18, להשלמת הטיעון מטעם המשיב, ציינו העותרים, בין-השאר, כי המסקנה הנלמדת מהודעת המשיב היא, שמנכ"ל הרשות לא ראה את מלוא החומר הגולמי, אלא קיבל לידיו טיוטה מוכנה של החלטה שעליה רק חתם, ובכך – לשיטתם – נפל פגם בהליך המינהלי.
ט(3) א ו-ב – כי בהעסקה זו יחולו תנאים נוספים כדלהלן: "א. היתר להעסקת שף זר בשכר מומחים יינתן אך ורק למסעדות המוכיחות שהן מסעדות המגישות אוכל על טהרת תפריט אתני אסיאתי. המבקש יתבקש להצהיר על כך בבקשתו וכן לצרף תפריטים עדכניים של המסעדה, ככלל, החלטה בבקשה תתקבל רק לאחר משלוח ביקורת למסעדה לברר את סוג המסעדה ותנאיה; (ב) ניתן היתר להעסקת שף מומחה בשכר במסעדה אתנית אסיאתית וחל שינוי באוכל המוגש במסעדה ובתפריט כך שהמסעדה כבר אינה מגישה אוכל על טהרת תפריט אתני אסיאתי, תוקף ההיתר יפוג מיידית ועל המסעדה להפסיק להעסיק את השפים הזרים, תוך מתן הודעה בכתב על השינוי למנהל ההיתרים...". מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא קמה עילה להתערב בהחלטת רשות האוכלוסין, לבטל את ההיתרים להעסקת שפים זרים שבידי העותרים, ולסרב לבקשה שתוגש מטעם המסעדות או הבעלים, או מי מטעמם, להעסיק שפים זרים מומחים בעתיד למשך תקופה של שלוש שנים.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביטול ההחלטה המפלה אינו מקים למערערת "זכות שהדין אינו מאפשר להעניק לה". היינו אין מקום לתקן עוולה בעוולה אחרת (ראו: בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר מו(1) 191 (1991); תע"א (י-ם) 1874/09 אתי ברדוגו נ' רשות השידור, 31.7.2013).
לפי הסכמי העבודה עם הרשות, תפקידה של המערערת, תחילה ככתבנית קרקטר ולאחר מכן כמפעילת מחשב גרפי, הוגדר כתפקיד בדרוג משולב/המח"ר. בסעיף 16א להסכם הקבוצי המיוחד מיום 30.12.2010 (נספח ט"ו להסכם), נקבע כי עובד המעוניין לעבור לדרוג עיתונאים צריך לפנות לועדת המעקב בהישתתפות יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ומנכ"ל הרשות, שהחלטתה תהיה סופית ומחייבת.
...
לכן, המערערת אינה זכאית להפרשי שכר עבור שינוי בדירוג ובדרגה ובעניין זה ערעורה נדחה.
הערעור ברכיב זה גם כן נדחה אפוא.
התוצאה היא אפוא שהערעור נדחה על כל חלקיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באחת מדובר רק בבקשה לגילוי מסמכים בה ביקשה המבקשת לעיין בתחשיבים ובשניה מדובר בסיטואציה בה בוטלה הודעת החיוב משום שנפלו פגמים מהותיים בהודעת החיוב הספציפית שנשלחה לעותרת ונקבע כי על הרשות לערוך אותה מחדש [ת.א. (מחוזי מרכז) 24564-06-10 דן חברה ציבורית בע"מ נ' עריית פתח תקווה (2.5.2012) ועת"מ (מחוזי חיפה) 7020-08-09 קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל נ' עריית חדרה (10.8.2011), בהתאמה].
ביטול החיוב באגרות משום שהתעריפים לא עודכנו כנדרש בחוזר המנכ"ל אינני מקבל את טענת התובעת לפיה עצם העובדה שתעריפי האגרות הקבועים בחוק העזר מים ובחוק העזר תעול לא עודכנו במשך שנים רבות, היא כשלעצמה, במנותק משאלת סבירות התעריפים, מקימה עילה לביטול דרישות החיוב באגרות מכוח חוקי עזר אלו.
...
מטעם זה בלבד, אינני מקבל את טענת הקיזוז של העיריה בעניין היטל הסלילה עבור קפלן 28, אולם זאת מבלי לדחות את טענות העיריה לגופן, ומבלי שדחיית טענת הקיזוז בתיק זה תקים השתק עילה כנגדה.
סוף דבר לפני סיום אציין כי הסכומים שנפסקו לטובת התובעת שוערכו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.
לאור כל האמור לעיל, התוצאה הינה כלהלן: הנתבעת 1, העיריה, תשלם לתובעת סך של 37,275 ₪ כערכם היום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בד בבד, אישור השר להעברת המקרקעין, ואישור ההסכם על ידי מועצות הרשויות והועדות המקומיות לתיכנון ובניה, הוגדרו כתנאים מתלים; הובהר כי ההסכם ימומש "בכפוף ולאחר" אישור התוכנית; והצדדים התחייבו לקדם את יישומו "בנפש חפצה ובמרץ". לאחר פנייתן של הרשויות בנושא, הקים מנכ"ל משרד הפנים ועדת חקירה, אך בעודה יושבת על המדוכה, הודיעה עריית יהוד על ביטול ההסכם.
...
בנסיבות אלה, הגישה המועצה האזורית המרצת פתיחה בה ביקשה "להצהיר כי ההסכם [...] תקף ומחייב את הצדדים לו", ולהוציא צו עשה "המורה [לעיריית יהוד] לקיים את ההסכם". בפסק דינו, נעתר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ה"פ 30792-11-15; השופטת ח' קיציס) לבקשה.
מועצת סביון הציגה עמדה דומה – למעט ביחס לקביעה הנוגעת לחלקות שבתחום שיפוטה – ואילו המועצה האזורית סמכה את ידיה על פסק הדין, וסברה שיש לדחות את הערעור.
נוכח התמונה שהצטיירה, הוחלט – לאחר דיון נוסף בערעור (המשנה לנשיאה נ' הנדל, והשופטים י' עמית ו-י' אלרון) – כי "אין מקום להכריע את הערעור בשלב זה, בו הנושא מצוי בבדיקה בידי הגורמים השונים במשרד הפנים. דומה כי תוצאות ההליכים במשרד הפנים עשויות לשנות את יריעת המחלוקת או אף לייתר את ההכרעה בערעור. יובהר כי אין מניעה שהצדדים יפנו לשר לפי סעיף 9א לפקודה ולחוזה שנכרת ביניהם, שתוקפו אושר בפסק הדין קמא. כמובן, אין בכך להביע כל עמדה בדבר אופן הפעולה של השר, לרבות השיקולים שעליו לשקול והדרך הראויה לבחון את הסוגיה, בראי שני המסלולים האפשריים". בסופו של דבר – ולאחר דיון נוסף שהתקיים בתיק, בהרכב הנוכחי – נמסר, ביום 12.4.2022, כי שרת הפנים החליטה, ביום 13.9.2021, "על חלוקת ההכנסות מהיטלי השבחה" מהאזור הרלוונטי; כי שר האוצר ומשרד המשפטים אישרו את טיוטת צו החלוקה; וכי "בימים הקרובים" השרה צפויה לחתום על הצו, שיתפרסם לאחר מכן ברשומות.
אשר על כן, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו