ביטול הענקה בפשיטת רגל וחיוב צד ג' להשבת שווי נכס

כללי האם במסגרת ביטול הענקה אסורה בהליכי פשיטת רגל ניתן לחייב צד ג' שקבל את הנכס ממקבל ההענקה להשיב לנאמן את שוויו של הנכס ? זו אחת הסוגיות מושא פסק הדין.

...

נתתי דעתי ליתר טענותיו של **** ולא ראיתי בהן כדי לשנות את המסקנה: ב"כ **** טוען שהיה על הנאמן לבקש את פשיטת הרגל של עיזבון האם ורק לאחר מכן לבקש את ביטול ההענקה ממנו ל****, אך לא ראיתי לקבל את הטענה.

סוף דבר ממכלול הטעמים דלעיל דין הבקשה להתקבל.

אני מחייב את המשיב לשלם לנאמן את הסך 2,415,195 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 11.8.1999 ועד ליום התשלום בפועל.

הבקשה, בתמצית מונחת בפניי בקשה למתן הוראות (בקשה מס' 5) אשר הוגשה על ידי המנהל המיוחד, עו"ד אביעד בללתי (להלן: "המנהל המיוחד"), במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול העברת זכויות החייב במיגרש הידוע כגוש 6743 חלקה 11 (להלן: "הנכס") לידי מר עזרן ומר כהן, המשיבים 2 ו-3 שבכותרת (להלן: "המשיבים", "עזרן" ו"כהן" בהתאמה), וזאת בהיותה, כנטען בבקשה, הענקה פסולה במובנה על פי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ – 1980 (להלן: "הפקודה").

טענות הצדדים, בתמצית לשיטת המנהל המיוחד, הסכם המכר נחתם בה בעת החייב היה נתון בחובות כבדים ובמצב של חידלות פרעון; המנהל המיוחד גורס כי עזרן היה מודע למצבו הקשה של החייב, וראו הפרוט בסעיפים 35-48 לסיכומיו; המנהל המיוחד טוען כי היתקיימו כל היסודות הנדרשים בסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל, ואילו למשיבים לא עומדת הגנה מכוח סעיף 96 (ג) לפקודה, שכן לא ניתנה תמורה בת ערך ולא עומדת להם הגנת תום הלב.

יש לציין כי המשיבים נתנו משקל רב לכך שבסיכומיו המנהל המיוחד היתייחס לשווי הנטען של הנכס בכללותו, בהתעלמו מכך לחייב יש רק מחצית מהזכויות; ומכאן – שעבור חלקו של החייב ממילא שולמה התמורה ההולמת.

על כך השיב המנהל המיוחד בסיכומי התגובה מטעמו כי המשיבים מנסים לעשות "הפרד ומשול" בין חלקו של החייב לבין חלקה של רעייתו; וכי בחינה של הענקה פסולה אין לבחון רק במספרים אבסולוטיים אלא יש לבחון את טיב העסקה שנעשתה וסבירותה.

מפנה אני לע"א 8175/19 שלומי שלמה נ' ליאור מזור, עו"ד – הנאמן על נכסי החייב ואח' ( 24.5.20) [פורסם במאגרים] (להלן:" פס"ד שלומי שלמה") : "לאחר שעיינו בטיעוני באי כוח הצדדים, ושמענו את טיעוני המנהל המיוחד בעל-פה, הבענו לפניהם את עמדתנו, המאמצת את עמדת הכונס הרישמי, לפיה פרעון חוב, דהיינו פעולה שיש בה כדי להביא לסילוק הנשייה באופן מלא או חלקי, איננה באה בגדר "הענקה" הנבחנת במסגרת סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל.

...

מסקנה זו נובעת מכך שפקודת פשיטת רגל קובעת הסדר מיוחד לעניין העדפת נושים, שהמקרה הגרעיני בו הוא מיועד לטפל הוא פירעון חוב לאחד הנושים באופן המקנה לו יתרון על פני הנושים האחרים (סעיף 98 לפקודת פשיטת רגל, שעניינו ביטול העדפות מרמה.

כפי שכבר ציינתי לעיל, במקרה שלפנינו הדברים מקבלים משנה תוקף, שכן הגעתי לכלל מסקנה שחלקו של החייב במגרש זכה לתמורה הולמת; לא בוצעה כל "הענקה" מנכסי החייב; לא נגרעו זכויותיו במגרש; לא נפגעו הזכויות האחרות של נושי החייב – שכן אלו היו יכולים להיפרע לכל היותר ממחצית מהמגרש.

משכך, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת המנהל המיוחד לנכסי החייב למתן הוראות בדבר ביטול הענקה של מחצית הזכויות בנכס המצוי ברח' ניסים אלוני 5, תל אביב, הידוע גם כגוש 6108 חלקה 721 (להלן – "הנכס"; "הדירה") שבבעלות החייב לידי המשיבה 3 (להלן-"המשיבה"), בהיותה הענקה פסולה בהתאם לסעיף 96 (ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן – "הפקודה").

עם זאת, למעלה מן הצורך אדרש לכך וכן, לצורך בחינת שאלת גובה ההשבה לקופת הכנוס, מחמת ביטול ההענקה (שעה שאושר המכר של הנכס, לצד ג').

כב' השופטת פורקצ'יה קבעה בפרשת סדן (פסקה 15) כי: "תכלית שביסוד הערכת שווי נכס לצורך השבתו עקב ביטול הענקה פסולה בפשיטת רגל היא ביטולה של הגריעה ממצבת נכסי פושט הרגל עקב ההענקה. לצורך השגתה נתון בידי בית-המשפט שיקול-דעת להורות על השבת נכס ההענקה בעין או על שווה ערכו בדרך שתחזיר את מצבת נכסי פושט הרגל לקדמותה, כאילו לא נעשתה ההענקה. מקום שנכס ההענקה מצוי בידי מקבל ההענקה בעין יש להחזירו, ולעניין זה אינני נידרשת לשאלה אם ניתן להורות במסגרת זו גם על תשלומי איזון לצורך גישור על פערי עלייה או ירידה בערך הנכס ממועד ההענקה ועד להשבתו. אשר להשבת שווה ערך כספי של הנכס המוענק – אותו יש לחשב בדרך-כלל על-פי מועד ההענקה בשיערוך מתאים". לפיכך, המועד הקובע לצורך קביעת גובה ההשבה הוא מועד ההענקה.

...

סוף דבר, אני קובעת כי דין עסקת המכר של הנכס להתבטל, בהיותה הענקה פסולה.

היות והנכס נמכר לצד ג' ובהתחשב בגובה התמורה החוזית ששולמה בפועל עבור הנכס (כולל סילוק המשכנתא) ובהתאם להלכה פסוקה, בעניין שיעור הגריעה מקופת הכינוס מחמת ההענקה, אני מורה למשיבה להשיב לקופת הכינוס סך של 227,125 ₪.

משהופקדו בנאמנות בידי המנהל המיוחד הכספים מהמכר לצד ג', אני מורה לו להעביר לקופת הכינוס את הסכום בו חויבה המשיבה והיתרה, תוחזר לה על ידו.

עוד מבקשת הנאמנת כי מאחר והנכס נמכר על ידי המשיבה לצד ג', תחויב המשיבה להעביר לקופת הפש"ר מחצית מהתמורה אשר התקבלה ממכירת הנכס בנכוי מחצית המשכנתא ששולמה על ידה, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום קבלת התמורה ועד לבצוע התשלום בפועל וזאת לאחר שימונה שמאי מקרקעין לצורך הערכת שווי זכויותיו של החייב בנכס.

טענות הצדדים בתמצית הנאמנת טוענת כי לאור העובדה שהליכי פשיטת הרגל החלו ביום בו נחתמה התראת פשיטת הרגל, קרי ביום 01/02/11, ומשום שההענקה נעשתה לשיטתה ביום החתימה על הסכם הגירושין, קרי ביום 25/04/10, הרי שמדובר בהענקה כאמור בסעיף 96(א) לפקודה המאפשר את ביטולה של ההענקה ללא תלות בשאלת יכולת הפרעון של החייב במועד ביצוע ההענקה.

במקרה כזה מורה הפסיקה כי במסגרת ביטול ההענקה תושב תמורתו של הנכס או נכס חלופי שנקנה בתמורה זו ואף ניתן לחייב את מקבל ההענקה בהשבה כספית של שווי הנכס (ראה: עניין לוין; עניין סדן; פש"ר (חי') 599/03 וולך נ' וולך (פירסום נבו) 01/08/06; פש"ר 2686/07 ברנוביץ' נ' ברנוביץ' דינים מחוזי 2012 (141) 250; פש"ר 1254/00 רוהר נ' מתוק דינים מחוזי 2003(27) 738; לוין וגרוניס בעמ'334).

עמדה זו עולה בקנה אחד עם תכלית ההשבה בבטול ההענקה כאמור בפסק הדין בעיניין סדן: "תכלית ההשבה בבטול הענקה פסולה בפשיטת רגל נגזרת בעיקרה מהמטרה למנוע פגיעה בנושים עקב גריעת הנכס המוענק ממסת נכסי פושט רגל בעת היותו חדל-פרעון. תכלית השבת הנכס היא החזרת מצבת נכסי פושט הרגל לקדמותה. הדעת נותנת כי נוכח תכלית זו יוערך שווי הנכס המוענק לצורך השבתו לקופת פושט הרגל על-פי ערכו בעת ההענקה גם אם אפשר שבמהלך הזמן מעת ההענקה ועד למועד ההשבה שוויו השתנה – בין על דרך השבחתו ובין על דרך ירידה בשוויו....... מדברים אלה ניתן להסיק ולומר: התכלית שביסוד הערכת שווי נכס לצורך השבתו עקב ביטול הענקה פסולה בפשיטת רגל היא ביטולה של הגריעה ממצבת נכסי פושט הרגל עקב ההענקה. לצורך השגתה נתון בידי בית-המשפט שיקול-דעת להורות על השבת נכס ההענקה בעין או על שווה ערכו בדרך שתחזיר את מצבת נכסי פושט הרגל לקדמותה, כאילו לא נעשתה ההענקה. מקום שנכס ההענקה מצוי בידי מקבל ההענקה בעין יש להחזירו, ולעניין זה אינני נידרשת לשאלה אם ניתן להורות במסגרת זו גם על תשלומי איזון לצורך גישור על פערי עלייה או ירידה בערך הנכס ממועד ההענקה ועד להשבתו. אשר להשבת שווה ערך כספי של הנכס המוענק – אותו יש לחשב בדרך-כלל על-פי מועד ההענקה בשיערוך מתאים" (ראה עמ' 713 לפסק הדין).

...

בשולי הדברים אציין כי אינני מקבלת את טענת הנאמנת בסוגיית הדיירות המוגנת, לפיה אין תחולה לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, זאת בשל האמור בסעיף 40א לחוק המקרקעין ומאחר והחייב והמשיבה ביקשו להתגרש ולפרק את השיתוף ביניהם לרבות בדירתם המשותפת.

על כן סבורני כי אין במקרה הנדון בפנינו אין תחולה לאמור בסעיף 40א' לחוק המקרקעין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את בקשת הנאמנת ומורה על ביטול הענקת זכויות החייב בנכס למשיבה.

כך קבעתי, בסעיף 8 שם: "ביום 28.6.2021 היתקיים דיון הוכחות. טרם קיום החקירות, ניסיונות הידברות של הצדדים לא צלחו. לאחר מכן פנה ב"כ החייבת בהצעה מעשית, לפיה ימונה מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת הסכומים שהועברו בין הצדדים, כאשר אם יתגלה שקיימת יתרה בחשבונות המשיבות ללא הסבר, ממצא זה יהיה מוסכם החייבת. הנאמן סרב לכך, ולו מן הטעם שהמועד להגשת ראיות חלף. בתוך כך, החל הליך ההוכחות במסגרתו נחקרו רו"ח רז דביר (שכאמור ביקר ואישר את דו"ח הנאמן), החייבת, המשיבה 1 – הגב' עינב דעי, וכן בעלה של החייבת מר יעקב משיח, אשר הוחלט על חקירתו בהסכמתו בו ביום, על אף שלא הוגש תצהיר מטעמו". לאחר שבחנתי את הדברים בראיה חוזרת, מצאתי כי יש מקום לעיין שוב בהצעת החייבת למינוי מומחה מטעם בית המשפט ולהעתר לה. מצאתי בסעיף 12 להחלטה מיום 22.3.2022, כי: "קיימת למעשה 'הודאה' מטעם החייבת ויעקב וכן המשיבות בטענת הנאמן לפיה הועברו מחשבונות החייבת ובעלה סכומים כנטען לחשבונות המשיבות. כאמור, טענת ההגנה של החייבת והמשיבות היא שאין לפנינו הענקה כלל, שכן אותם סכומים הוחזרו לידי החייבת ובעלה. מכאן עולה, כי הבקשה תקום ותיפול למעשה על ההכרעה בטענת החייבת והמשיבות כי הסכומים שהועברו לידי המשיבות, הושבו לחייבת ובעלה.

בע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410 (2001) פירטה והבהירה כב' השופטת פרוקצ'יה (בהסכמת כב' הנשיא דאז ברק וכב' השופט זמיר) אודות תפקידו של הנאמן בהליכי חידלות פרעון, בהיותו בעל תפקיד מטעם בית המשפט אשר מוקנות לו סמכויות ושיקול דעת רחב מתוקף תפקידו והוא נתון לפיקוחו של בית המשפט: "בהליכי פשיטת רגל, כמו גם בהליכי פירוק חברות, הפקיד המחוקק את מלאכת הניהול והביצוע של ההליכים בידי בעלי תפקיד שמונו לכך על-ידי בית-המשפט, ולצורך כך הוקנו להם כוחות וסמכויות נרחבים בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידם. בהליכים אלה ניתנה לבית-המשפט סמכות פקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידם של נושאי תפקיד אלה, ובתוך כך סמכות לאשר הסכמים שנקשרו על-ידיהם עם צדדים שלישיים או לדחותם. בית-המשפט אינו מעורב באופן ישיר בביצועו של התפקיד, אלא עניינו בבחינת תקינותן וסבירותן של הפעולות המתבצעות על-ידי נושא התפקיד..." משניתן צו לפשיטת רגל, בא הנאמן בנעלי החייב ואילו נכסי החייב מוקנים לנאמן, למעט החריגים שנקבעו בדין.

הענקה הנה פעולת העברה נכסים לצד ג' ע"י החייב, המתבצעת מבלי שניתנה תמורה בגין הנכס אשר הועבר, או כאשר התמורה שקבל נמוכה משמעותית משווי הנכס.

כפי שראינו, הדין קובע כי כאשר מדובר בהענקה שבוצעה עד שנתיים לפני כניסת החייבת להליך פשיטת רגל, הרי היא מתבטלת באופן אוטומאטי.

...

סיכום: מן המקובץ לעיל, מתקבלת הבקשה למתן הוראות.

אני קובעת כי החייבת ביצעה הענקה אסורה לידי המשיבה 2 רונעוז סוכנות ביטוח (1986) בע"מ באמצעות המשיבה 1 דעי עינב, של סכום השווה ל- 738,500 ₪ נכון לשנת 2017.

אני קובעת כי בשכר טירחת מומחה בית המשפט יישאו המשיבות במלואו.