מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול העדפת מרמה בכינוס נכסים עקב אי עמידה בתנאים

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

מנגד, הנאמן הוא שהתנהל שלא בתום לב, בין היתר משום שבחר לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד המערער ביודעו כי הכרזתו פושט רגל תישלול ממנו את זכותו לעסוק בעריכת דין; משום ששיקולים זרים עמדו ביסוד בקשת פשיטת הרגל; משום שבקש לבטל את ההליך לאחר שכל נכסיו מומשו; ומשום שלא הִתרה בזמן אמת על חוסר שתוף הפעולה מצידו.
עיקרון יסוד בהליכי פשיטת רגל הוא כי על החייב מוטלת החובה לפעול בתום לב. חובה זו "מרחפת" מעל הליך פשיטת הרגל כולו, מתחילתו ועד סופו, והיא אף חוצה את גבולותיו לעבר התקופה שקדמה לו. עמד על כך בית משפט זה בעיניין ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (14.8.2012) (להלן: עניין בלום): "בפסיקתו של בית משפט זה נקבע באופן עיקבי כי חובתו של החייב לנהוג בתום לב מתפרשת על פני התקופה שקדמה להליכי פשיטת הרגל ועל פני התקופה המאוחרת יותר ממועד מתן צו הכנוס ועד להכרזת פשיטת הרגל עצמה. בנקודה זו ראוי לציין כי עקרון תום הלב אינו 'נעצר' במועד ההכרזה על החייב כפושט רגל והוא ממשיך 'לרחף' מעל ראשו של החייב לאורך כל הליך פשיטת הרגל, עד לסיום ההליך בהסדר או הפטר. כך קובעת במפורש [פקודת פשיטת הרגל](http://www.nevo.co.il/law/4668), אשר אינה רואה בהכרזתו של החייב כפושט רגל סוף פסוק ומאפשרת לבטל את הכרזתו זו בכל שלב, אם מוכח שהחייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל [...]. כך גם בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט להעניק לחייב הפטר, כאשר הפקודה קובעת סייגים מפורשים לסמכות זו, אשר המכנה המשותף להם הוא חוסר תום לב מצד החייב [...]. כמו כן מסמיכה הפקודה את בית המשפט להתנות הפטר בתנאים ואף לשנותו או לבטלו בנסיבות מסוימות [...]" (פסקה 19; ראו גם: ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 22 (26.9.2016); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 21 (9.8.2009)).
כידוע, תנאי להגשת בקשת פשיטת רגל על ידי נושה הוא כי "עשה החייב מעשה פשיטת רגל", שהוא אחד מהמעשים הבאים: נתן נכס מנכסיו במירמה; העדיף נושה במירמה; היתחמק מנושיו; עוקלו נכסיו בהוצאה לפועל; הצהיר לפני בית המשפט כי אינו יכול לפרוע את חובותיו; הודיע לנושיו כי הוא מפסיק לפרוע את חובותיו כלפיהם; או לא מילא אחר הדרישות הכלולות בהתראת פשיטת רגל לפי סעיף 4 לפקודה (סעיפים 6-5 לפקודה).
...
(ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).
יוצא אפוא, כי החלטת בית המשפט לעניין תקופת התשלומים בעלת משמעות רבה לנוכח העובדה שהיא זו שקובעת מתי יופטר היחיד מחובותיו וייצא לדרך חדשה.
ביטוי נוסף לחשיבותו של עיקרון תום הלב במסגרת החוק מצוי בסעיף 183 שכותרתו "ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד", המורה כדלקמן: (א) מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, המשיבה ובאי כוחה רימו אותו ודחו אותו בכדי לבצע את ההליכים לתפיסת הרכב.
המשיבה מיתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא עמד בתנאים למתן הסעד הזמני.
לטענת המשיבה המבקש לא עמד בהסכם ההלוואה למימון עסקת רכישת הרכב כאשר לא שילם את התשלומים החודשיים כסדרם במועדים בהם התחייב, ואף ביטל את ההוראה לחיוב חשבון וביום 23.1.2022 נרשמו עיקולים מרשות המיסים מכס ומע"מ על הרכב.
כן אין חולק כי קיים חוב פיגורים בגין שני תשלומים שלא ניפרעו, אשר בעקבות אי פרעונם ניפתח תיק המימוש.
כפי שקבעה כבוד השופטת וילנר, ברע"א 4175/20 עמותת מעלות התורה נ' יוסף רייכמאן (30.7.2020) במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעיניין מעלות התורה, אשר דחה בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא: "מחד גיסא, יש ליתן משקל ממשי לאנטרס הצבורי המובהק הגלום בהליכי מימוש משכנתא מהירים ויעילים. כידוע, ככל שהליכי גבייה ומימוש של שטרות ופסקי דין באמצעות מנגנוני ההוצאה לפועל יתארכו וידרשו מהנושים להשקיע משאבים שונים ללא הצדקה, יהיה בכך כדי לפגוע באופן ממשי בחיי המסחר ובנכונות של גופים שונים לספק אשראי (ראו והשוו: רע"א 973/16 שוכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 3 (23.5.2016)). מאידך גיסא, יש לזכור כי בין תכליות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, עומדת התכלית להגן על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב (במיוחד במקרים שבהם מדובר בדירת מגורים). ואולם, במקרה הנידון המבקשת כלל לא טענה לעניין שקולי מאזן הנוחות כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לפרוע את החוב הנטען וממילא לא צרפה כל ראיות המוכיחות זאת (לעניין תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל ראו: רע"א 5368/01 יהודה נ' עו"ד תשובה, כונס נכסים, פ"ד נח(1) 214 (2003)).
על כן על כן, בבחינת מאזן הנוחות, נוטה הכף להעדפת הזכות הקניינית של המשיבה למימוש הבטוחה שבידה על הנזק הכספי שעשוי להגרם למבקש אותו יהיה ניתן להשיב בסופו של יום.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ועיכוב הליכי מכירת רכב להידחות.
מכל המקובץ לעיל מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מצבת הנשייה לאחר בדיקת תביעות החוב עומדת על סך של 1,172,000 ₪ (יצוין כי הוגשו תביעות חוב בסך של למעלה מ-3 מיליון ₪).
כמו-כן, בהתאם להחלטה מיום 15.3.2021, על החייב להוסיף הפרישי הצמדה וריבית בגין אי-תשלום הסכום שנפסק לפדיון הזכויות בנכס במועד שנקצב לכך.
לאחר שבחנתי את כלל הטענות ועיינתי במסמכים, לא ראיתי להעתר לבקשה זו, ואני מעדיף את עמדתם של הנאמן והכנ"ר שלפיה בכפוף להוספת סכום ראוי לקופה, יש מקום ליתן לחייב הפטר.
העובדה שבית המשפט הכריע, בלשון נחרצת, לטובת גירסתו של המנוח, אינה מלמדת מניה וביה כי מדובר בחוב שיצירתו טבולה עמוק במעשה מירמה.
יש לזכור גם כי כבוד השופט ישעיה הורה בפסק-הדין על ניכוי סכומים לא מבוטלים שהעניק החייב למנוח.
גם פסק-דין זה מטיל צל על היתנהלותו של החייב; עדיין מהדהדות מילותיו של כבוד השופט ויצמן על תעוזתו של החייב בניסיונו לזכות בעזבונו של המנוח "שכל כולו הנו הזכייה הכספית שזכה המנוח בתביעתו כנגד [החייב]". אך גם כאן, לא שוכנעתי כי מדובר במצב דברים המגיע לרף שבו אינטרס השקום מתאיין ונשלל שיקול הדעת של בית המשפט ליתן הפטר מן החובות, בתנאים המתאימים.
ככל שיעשה כן – ולשם כך אני מקציב ששה חודשים – יהא זכאי להפטר מחובותיו בני התביעה אשר נוצרו לפני צו הכנוס, ובכללם החוב לנושה עיזבון אליהו ז"ל. למען הסר ספק, ככל שיאותרו נכסים מוקנים נוספים (כגון כספים לא מוגנים), אלא ימומשו וזאת בנוסף לתכנית הפרעון הנ"ל, עד לסכום תביעות החוב נטו.
...
הוא שנאמר: כל הנחלים מובילים למסקנה אחת – אימוץ עמדתו של ב"כ הכנ"ר שלפיה על החייב להוסיף לקופה סכום של 89,000 ₪.
סוף דבר: החייב הוכרז פושט רגל עוד ביום 27.4.2018.
אני מורה בזאת על מתן הפטר מותנה לחייב, והתנאי הוא שיוסיף לקופה בתוך ששה חודשים סך של 89,000 ₪.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 36827-02-15 נג'אר נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' ת"א 56171-01-23 שם תיק ללא שמות חיסויים בפני כב' השופט יואב פרידמן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: ובעניין: נג'אר עלי להלן: "החייב" אריאל משה להלן: "המבקש" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ענבל בית הלחמי-ריבן להלן: "הנאמנת" החלטה
בהחלטה מיום 14.11.2023 ובהמשך לבקשת החייב, הוריתי אופראטיבית כדלקמן: "... לפיכך אני מורה על ביטול ההתמחרות. ולחלופין תוכל הנאמנת לקיימה בתנאי שתודיע למשתתפים מבעוד מועד כי זכיית הזוכה כפופה לתנאי מתלה של התוצאה הסופית בבקשות, שהכרעה בהן (בהתאם לעניין) עשוי שתתארך – כך למשל אם תיתקבל בקשת החייב ויהא צורך בהכרעה חלוטה במצבת הנשיה המאושרת, ועוד פרק זמן לחייב לגייס הסכום לתשלום. בחלופה השניה על המשתתפים לאשר בכתב כי ידוע להם התנאי המתלה והם מסכימים." ההחלטה ניתנה על רקע שני נתונים: האחד, כי טרם הוגשה תגובה לבקשה לבקשת המבקש מיום 18.7.2023 (צוין כי אם יתברר כי המדובר בבקשת סרק תישקל הטלת הוצאות לדוגמה על המבקש).
לשיטתה הטענות הועלו מן השפה אל החוץ, הטענות הנילוות לפיהן החייב לא יכול היה להעלות הצעה משום שמצבת החובות הסופית טרם התגבשה אין בהן ממש – לשיטת המציעה החייב עצמו מסכל האפשרות להשלים בדיקת תביעת החוב בשל אי המצאת מסמכים, וממילא החייב יכול היה להציע הצעה לפרעון ביחס ליתר תביעות החוב זולת תביעת החוב למס שבח, והוא לא עשה כן. לגבי תביעת החוב של מס שבח נטען כי ממילא המכירה של המניות למציעה כפופה לביטול השומה שעומדת בבסיס תביעת החוב, ואין באי ההכרעה בתביעת החוב כדי למנוע השלמת המכירה של המניות למציעה.
ביום 14.12.2023 הגיש המבקש בקשה נוספת שנחזית להוות תשובה מטעמו לתגובת הנאמנת ותגובה לבקשת החייב ולטיעוני המציעה, הגם שהוכתרה בכותרת "בקשה למתן הוראות ליתן לחייב את יומו לשלם את חובו לקופת הנשייה". לא מצאתי לפרט הטענות שמהוות חזרה על טיעוני המבקש כאשר בסיומן טוען המבקש – אם ירדתי לסוף דעתו, כי יש להעדיף פרעון מלוא החובות על ידי החייב על פני קבלת הצעת המציעה.
אין לאפשר תקיפה עקיפה של פסק הדין שמבוקש לבטל אלא יש להגיש את הבקשה לביטול לבית המשפט שנתן את פסק הדין שנטען שהושג במירמה (ע"א 417/89 סעד חסן אעבריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים פ"ד מה(4) 641, 647): ההחלטות שמבוקש לבטל ניתנו אמנם בהליך כאן, אולם הטענות שבפי המבקש כעת בפירוש לא מקימות טענה של מירמה ביחס לאופן בו הושגו אותן החלטות.
...
אני סבור כי המדובר בניסיון נוסף מצד המבקש להעלות במסגרת ההליך דנן טענות שחורגות ממנו, תוך התעלמות מקביעות שיפוטיות חלוטות קודמות (במסגרת ההליך דנן וגם במסגרת הליכים קודמים שנוהלו) – במטרה להביא לביטול הליך המכירה שכבר אושר.
אין בטענות שהועלו גם כדי להביא למסקנה כי דין פסקי הדין שהמבקש עותר לביטולם – ביטול.
מכאן, שגם דין בקשת המבקש – להידחות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

החייב מוסיף כי הוא נטול נכסים וכי הנו איש עבודה, תם לב, אשר הסתבך כלכלית ולא בשל פעולות מירמה.
המנהל המיוחד מבקש להדגיש כי אינו מקל ראש בהתנהלות החייב אשר לא שילם מס כדין במשך שנים רבות אולם יש לתת משקל לשהוי של רשות המיסים, שמאז שנת 2002, על אף היתנהלות החייב, העדיפה לא להעביר את העניין לחקירות פליליות ועל כן, לדידו של המנהל המיוחד, יש להעדיף כיום את הפן השיקומי ולא את הפן העונשי.
יצוין, כי טענת המירמה רלבאנטית למצב בו ייקבע כי ניתן להכריז על החייב כפושט רגל, וככל שייקבעו תנאים להפטר והחייב יעמוד בתנאים, אזי חוב שנוצר במירמה יוחרג מצו ההפטר וזאת בהתאם להוראות סעיף 69(א)(2) לפקודה.
לבד מהעובדה כי חוב גבוה זה אינו בר הפטר, עניין אשר משמעותו תיבחן בנפרד, הרי שיש לומר כי גם חוב הנובע מאי הגשת דוחות נכויים, משך פרקי זמן כה ארוכים, מהוה חוב שנוצר בחוסר תום לב. לחובתו של החייב עומדת גם העובדה שהחייב לא פעל, משך השנים, בניסיון להסיר את מחדליו או לשלם את חובותיו הגבוהים למס הכנסה ולמעשה החובות הלכו ותפחו עקב אי תשלום ואי קיום חובת הדיווח שהביאו גם להצטברות קנסות וריביות עד אשר הגיעו למימדים עצומים כאמור.
צו כנוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתו של החייב, בטלים; צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 90 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים; שכרו של בעל התפקיד ישולם בהתאם לכתב המינוי והכונס הרישמי זכאי לשכר השגחה; היתרה שתיוותר לאחר תשלום הוצאות ההליך, ככל שתוותר, תחולק לנושים שתביעותיהם אושרו לפי סדרי הקדימה.
...
מסקנה זו ממחישה את העדר התועלת בהליך, שאף אם היה נמצא שניתן להורות על הכרזת החייב, ואף אם היה נמצא שניתן לקבוע תנאים להפטר (ולא כך, כאמור) הרי שבכל מקרה, ההפטר לא היה חל על מרכיב משמעותי מתוך תביעות החוב, ובכל מקרה החייב היה נותר עם חובות בסך של כ- 2,800,000 ₪.
צירוף מכלול הנסיבות מביא למסקנה כי יש לדחות בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ועל כן דין ההליך להתבטל.
נוכח מכלול הטעמים כמפורט לעיל והצטברותם, אני מורה על ביטול ההליכים בתיק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו