ביטול העברת דירה עקב פשיטת רגל

הנאמן ביקש כי רישום זכויות החכירה בדירה יתוקן כך שמחציתן תרשם על שם החייב, תוך ביטול העברת הזכויות למשיבה ובטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת בתם המשותפת, באופן שהרישום בלישכת המקרקעין ישוב להיות כפי שהיה טרם ההענקה הפסולה, וזאת במטרה לממש את זכויות החייב בדירה לטובת נושיו במסגרת הליך פשיטת הרגל בו נקט.

הכונ"ר סבור כי מדובר בהסכם המיטיב מאד עם המשיבה שאין בו חלוקה מאוזנת של משאבי בני הזוג, מה גם שהם לא הניחו תשתית מספיקה לאופן בו חולק הרכוש על מנת שניתן יהיה לקבוע כי התקבלה "תמורה בת ערך" בגין דירת המגורים.

...

ניתן היה לסיים הדיון במסקנה זו ולקבוע כי הוכחו התנאים הנדרשים למניעת ביטול ההענקה, אולם אני רואה להוסיף כי גם אילו הייתי קובעת שמועד ההענקה הוא יום רישום הזכויות, ושבמועד זה היה החייב חדל פרעון, ולכן יש לבטל את ההענקה ולהשיב את מצב הרישום על כנו – כפי שעתר הנאמן, עדין היה עליו להתמודד עם הקושי של "זכויות ביושר" שרכשה המבקשת מכח הסכם הגירושין, ואשר עשויות במקרים המתאימים לגבור על זכויות הנאמן; זכויות המשיבה בדירה - הלכת אהרונוב בסיכומי המשיבה נטען כי חלה עליה הלכת אהרונוב באופן שזכויותיה גוברות על זכויות הנושים, בעוד שהנאמן לא טרח להשיב או להתייחס לטענות אלו, ואילו הכנ"ר בתשובתו טען כי על מנת להחיל את הלכת אהרונוב על המשיבה להוכיח מתן תמורה וזאת לא עלה בידה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי המשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי ביום הקובע – הוא יום חתימת הסכם הגירושין, לא היה החייב חדל פרעון ללא הזכויות בנכס שהעביר למשיבה בהתאם לסעיף 96 (ב) לפקודה, ואף הוכח כי עומדת למשיבה הגנת סעיף 96(ג)(2) – תום לב ותמורה, וכל אלו מוליכים למסקנה כי יש לדחות את בקשת הנאמן לביטול ההענקה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

החייבת העניקה למערערת נכס מקרקעין ובמסגרת תוכנית פרעון אשר אושרה בתיק פשיטת הרגל שלה, בוטלה הענקת זכויות החייבת בנכס למערערת; הנכס נמכר על ידי החייבת; המכר אושר על ידי בית המשפט; מתמורת המכירה היו אמורים להיות משולמים חובותיה של החייבת והיא הייתה אמורה לקבל הפטר; ויתרת התמורה לאחר תשלום החובות הייתה אמורה להיות מועברת למערערת.

בהמשך, שוחחו הצדדים מחוץ לאולם המשפט והגיעו להסכמה כי תבוטל הענקת זכויותיה של החייבת לקטינה בדירה בנבטים, הדירה תמכר במכר עצמי ע"י החייבת, מתמורה המכירה יסולקו החובות שאושרו או יאושרו בהליך פשיטת הרגל, וכנגד זאת תהיה החייבת זכאית להפטר.

...

גם אם המערערת הייתה מחזיקה בחוב בר תביעה, לא היה מקום לקבל את הערעור אמנם, נוכח המסקנה שהחייבת אינה אוחזת בחוב בר תביעה, אין צורך לבדוק את ההלכות בקשר למתן ארכה להגשת תביעת חוב, אך גם אם הייתה נבחנת בקשת המערערת בראי ההלכות הרלוונטיות, לא היה מקום לקבל את הערעור, הן בשל ההלכות הדנות בהארכת מועד להגשת ערעור והן בשל ההלכות הדנות בפיקוח השיפוטי על הכרעות בעל תפקיד: סעיף 71 לפקודה קובע שתביעת חוב יש להגיש תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס וניתן להאריך את המועד רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תוצאה אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם את הוצאות הנאמנות בסכום של 3,000 ₪ ואת הוצאות הכונ"ר בסכום של 2,000 ₪.

בפסק דין מיום 25.6.2017 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' חסדאי) את בקשת הנאמן להורות על ביטול העברת הזכויות של החייב בדירה למערערת ואישר לנאמן לפעול למימוש הדירה.

הנאמן סבור כי ההחלטה אינה בגדר "צו בפשיטת רגל" אלא מדובר בהחלטה אשר דחתה הצעה קונקרטית לפדיון, טרם ניהול היתמחרות והליך מכירה של הדירה, ואין בה כדי לשלול את זכות המערערת לפדיון הדירה ומכאן שמדובר ב"החלטה אחרת".

...

מכאן החלטתי זו, לאחר שהוגשו טענות הצדדים בעניין.

גם כונס הנכסים הרשמי סבור כי ההחלטה נתונה לערעור ברשות, שכן מדובר בהחלטה שניתנה אחרי פסק הדין העיקרי מיום 16.1.2020 וטפלה לנושא המחלוקת העיקרי שהוכרע בו. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, דעתי כדעת המשיבים.

נוכח מסקנתי האמורה, אין מנוס ממחיקת הערעור על הסף.

אציין, כי לא ניתן להיעתר לבקשתה החילופית של המערערת לפיה יש לראות את הערעור כבקשת רשות ערעור (ראו למשל: ע"א 9369/12 איבי נ' צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ (22.7.2014), פסקה 18; ע"א 3428/16 עוז קרמיקה בע"מ נ' אלקוקין (16.10.2017); ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (6.2.2020)).

בהסכם עליו הוחתמו החייב (במקום מחבואו בחו"ל) ואשת החייב, נרשם כי התמורה בסך של 1,100,000 ₪, תשולם בדרך של העברת סך של 500,000 ₪ ישירות לידי המשיב 3 וכן בתשלום סך של 600,000 ₪ לבנק למשכנתאות לטובתו רשומה משכנתא על דירה לצורך סילוק ההלוואה.

תגובת המשיבים 1-2 לבקשה למתן פסק דין משלים בתגובת המשיבים 1-2 לבקשה אותה הכתירו כבקשה לקבלת הבהרות, טענו המשיבים 1-2 כי המנהלת המיוחדת אינה מוסמכת להגיש בקשה למתן סעד הצהרתי בקשר לדירה וכי בית המשפט בהליך פשיטת הרגל אינו מוסמך לידון ולהכריע בסעדים המבוקשים (סעד הצהרתי לבטלות הסכם המכר ובטול הערת האזהרה).

אשר לטענת המשיבים 1-2 להשבה מקופת פשיטת הרגל נוכח בטלות הסכם המכר, הרי שטענה זו כבר נדונה והוכרעה בפסק הדין, שעה שכאמור נקבע כי אם ובמידה והמשיבים 1-2 אכן העבירו מכספם למשיב 3 (והדבר לא הוכח באופן מספק במסגרת בירור הבקשה) הרי שעל המשיב 3 יהיה להשיב למשיבים 1-2 את הכספים שלהם ומכאן שטענת ההשבה שמורה לבירור במערכת היחסים שבין המשיבים 1-2 ובין המשיב 3.

...

הובהר, כי בהיבט הנוגע להעברת זכויות החייב למשיבים 1-2, המסקנה בדבר בטלות היא פשוטה וברורה וזאת כאשר מדובר בהענקה שבוצעה לאחר שהחייב הפך לפושט רגל ובחוסר תום לב מובהק.

במקרה זה, מצא בית המשפט להכריע בסעד אחד מתוך הסעדים שנתבקשו בבקשה, מתוך הנחה כי די בכך כדי להביא לפתרון ולסיום סוגיית מכר הדירה.

המסקנה בדבר בטלות ההסכם נובעת גם מכך שמדובר בחוזה פסול.

החל משנת 2011 היו הנתבע ואשתו בהליכי פשיטת רגל.

הנתבע טוען כי יש להורות על ביטול הרישום מאחר והתובע הפעיל עליו כפיה שיסכים להעברת זכויותיו בדירה; עשק אותו; נטען כי הנתבע במצבו לא יכול היה להיתקשר בהסכם מאחר והוא: "אדם קשה יום ולקווי דעת, בעל "רמה שכלית גבולית", אשר "מתקשה להביע דיעה"" (סעיף 11 לתביעת הנתבע).

טענת הנתבע כי יש להורות לכל הפחות על קזוז כספים ששלמו הוא ובנו בשל ניזקי השריפה שארעה בדירה או להורות על חיובו של התובע בהם - בכתב התביעה עתרו הנתבעים כי התובע ישלם להם מחצית מההוצאות שהוציאו עבור שפוץ, תיקוןן, שימור או השבחת הדירה לרבות בגין השריפה וכן לשלם עבור מחצית מהשבחת הדירה בגין הוצאות שקום ותחזוקה והכל משנת 1996.

...

על כן ובהעדר הגנה ממשית לנתבע אני מורה על פירוק השיתוף בדירה.

סיכומו של דבר ניתנות ההוראות הבאות בתמ"ש 68331-07-20: ניתן צו לפירוק שיתוף לדירה ברח' ------ב---- וזאת באמצעות מכירתה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר.

מזכירות – ת.פ. ליום 12.9.23 בעניין זה. אני קובעת כי הנתבע חייב לתובע סך של 45,400 ₪ בגין דמי השימוש שלא שולמו, אשר ישולמו עם הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת התביעה.