ביטול העברה ללא תמורה בעקבות בקשת פירוק עמותה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 18974-01-18 משרד המשפטים/רשם העמותות נ' בית אולפנה לאימון מורים ואח' לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מספר בקשה:35 בעיניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 בית אולפנה לאימון מורים (אגודה עותמאנית) (בפרוק) האגודה עו"ד עופר שפירא – בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי האגודה ע"י בא-כוחו עו"ד רן דקל המנהל המיוחד קונגרגיישן בני יוסף (לשעבר חתם סופר) ע"י באי-כוחה עוה"ד ירון הרמן ורותם קרוב המבקשת רשם ההקדשות ע"י באת-כוחו עו"ד מריאן לייטס לביא רשם הקדשות כונס הנכסים הרישמי – תל-אביב ע"י בא-כוחו עו"ד תומר אשרי הכונס הרישמי החלטה

בנסיבות העניין בהן נקבע על ידי בית המשפט הנכבד כי לכאורה לא נעשה שימוש בנכס בהתאם למטרות האגודה באופן אשר לא עולה בקנה אחד עם מטרת התרומה ויעודה, הרי שההסכם פקע בשל היותו מותנה בתנאי מפסיק כאמור שהתקיים ו/או שהפרתו מאפשרת לקונגרגיישן לבטלו, באופן המעניק לה את הזכות לידרוש את השבת הנכס.

לצד זאת עתרה המבקשת לסעדים נוספים וביניהם: להורות כי הנכס שנרכש ונבנה מכספי המבקשת (לטענתה) יועבר למבקשת שתפעילו בהתאם למטרות שלשמם נתרמו הכספים לרכישתו ובנייתו ובכלל זה לקיום והחזקת בתי מדרש ובתי מגורים לתלמידים ומורים; לחלופין, עתרה להורות כי הנכס יועבר ללא תמורה לגוף ללא מטרות רווח, בעל מטרות דומות למטרות האגודה ואשר פועל תחת הנהגה רוחנית ודתית דומה שמוסכמת על המבקשת ואשר זהותו תהיה מקובלת עליה, וכן, להורות כי המועד להגשת המלצות המנהל המיוחד בנוגע לנכס יידחה עד להכרעה בבקשה זו, על מנת שיובאו בפני בית-המשפט כל השיקולים הנדרשים ועל מנת לייעל את הדיון ולייתר הוצאות מיותרות.

במקרה דנן לא מצאתי כי יש בצרוף המבקשת כדי לסייע בהכרעה יעילה ושלמה בהליך דנן, שכן צו הפרוק בעיניינה של האגודה ניתן במסגרת פסק-הדין עוד ביום 10.2.2019 ולאחר שעמדו בפניי כלל טענות הצדדים, ובגדרו הוריתי כי המנהל המיוחד הוא שיפעל להעברת הנכס או ייעד את כספי התמורה לגוף בעל מטרות זהות למטרותיה המקוריות של האגודה, והכל בעצה אחת עם נציגי הכונס הרישמי ורשם ההקדשות (ראו פסקות 101 ו-111 לפסק-הדין).

...

במצב דברים זה, אני סבורה כי המבקשת אינה עומדת בתנאי סעיף 273 שמכוחו רשאית היא להצטרף להליך, קל וחומר אין מקום להתחשב בבקשותיה כלשון הסעיף.

בתוך כך מקובלת עלי עמדת הכונס הרשמי לפיה היה מצופה מהמבקשת לעתור בבקשה להצטרף להליך עוד בטרם ניתן צו הפירוק לאגודה כפי שעשו הרב נפתלי קפלן וחברת ההוצאה לאור שבתאי פרנקל בע"מ (ראו בקשה מס' 9 מיום 2.5.2018), או למצער לבקש להצטרף להליך לאחר שהוגש דוח המנהל המיוחד ביום 17.10.2018 ובו התייחסות למכירת הנכס.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

טענות המערערת לטענת המערערת, הליך זה נולד בעקבות הבקשה שהגיש רשם העמותות, בחודש מרץ 2016, לפירוק עמותת הועד העולמי.

המערערת אף הפניתה להנחיות רשם העמותות הקובעות שעמותה אינה רשאית להעביר נכס מנכסיה ללא קבלת תמורה הולמת או להעמידו לרשות אחרים ללא תמורה או בתמורה מופחתת.

לטענת המערערת, בעת שדחה המנהל המיוחד את התביעה בעיניין זה, הוא היתעלם מהצהרת רשם העמותות בבקשת הפרוק, לפיה הועד העולמי גזלה ונטלה שלא כדין את נכסי המערערת וכי היא פעלה ממשרדים בהם הושקעו כספים רבים תוך עשיית שימוש ברכוש קבוע, ציוד ותשתיות של המערערת וזאת מבלי שניתנה כל תמורה בעדם למערערת.

המנהל המיוחד גם ציין שלא ניתקל בתורמים שהתלוננו כי תרומתם הועברה לועד העולמי ולא למערערת או בבקשות של תורמים לבטל את תרומתם לועד העולמי כדי שיוכלו לתרום למערערת.

שלישית, יתכן שהפסקת התמיכה של הרבנים בעמותת שוועת עניים, ככל שאכן התרחשה, היא תולדה של המהלך המתוכנן של ראשי העמותות ולא סיבה לו. כלומר, יתכן שראשי המערערת, ביקשו מהרבנים להעביר את תמיכתם לעמותת הועד העולמי, בעת שהתחוור להם שרשם העמותות עומד להגיש בקשה לפירוק המערערת וזאת בנגוד לקביעה של המנהל המיוחד, לפיה תהליך הסרת התמיכה של הרבנים, הוא הסיבה למעבר הפעילות בין העמותות.

...

על אף עובדה זו, באתי לכלל מסקנה כי אין להתערב בהכרעת המנהל המיוחד ברכיב תביעה זה. המנהל המיוחד טען כי ניתן להניח כי על פי חוזה השכירות בין המערערת לבין בעל הנכס, ההשקעות במושכר הפכו להיות רכושו של המשכיר, לאחר פינוי המושכר.

לא מצאתי לנכון להתערב בקביעותיו של המנהל המיוחד בעניין זה, במיוחד נוכח כך שהמערערת לא הגישה חוות דעת מטעמה בעניין זה. התביעה שעניינה "גניבת תשומות" ביחס לטענות המערערת בעניין "גניבת תשומות", לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שהמערערת לא הצליחה להרים את נטל הראיה המוטל עליה בעניין זה, למעט ביחס לרכישת מתנות לתורמים, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור מטעם המערערת נדחה ברובו, למעט ביחס לרכישת חלק מן המתנות לתורמים, כמפורט לעיל בפסקה 98.

פסק דין הניתן בעקבות בקשה למתן הוראות, שתכליתה, כי יורה בית המשפט על ביטול העברה ללא תמורה שביצעה העמותה לידי המשיבה 1 של דירת מגורים בת 3 חדרים ברחוב אלקבץ 6 בירושלים – חלקה 27/5 בגוש 30168 ("הדירה").

על יסוד כל האמור נקבע בזה שריקון העמותה דנן מנכסיה, ולאמיתם של דברים מהנכס היחיד שהיה לה, הוא הדירה, באמצעות העברתה ללא כל תמורה, וכל זאת, לאחר קבלת התראה מהרשם לכוונתו לנקוט בהליך לפרוקה, לידי עמותה אחרת שהדמות המרכזית בה הנה בדיוק אותו אדם שקבל את ההחלטה בעמותה המתפרקת, היא בלתי חוקית בעליל.

...

א. דומה, מצדד כל האמור לעיל, ובמובהק, בהערכת המפרק שעל הפרק דירה בה רואה המשיב 3 כדירה שבבעלותו, וגם אם רשומה הייתה הדירה על שם העמותה דנן וגם אם לא הועברה לידיו אלא לנחלת יוסף, עמותה אחרת, שגם בה הוא הדמות המרכזית, לדידו, אין המדובר אלא בדירתו, אף אם ייתכן שהיא אכן משמשת להפעלת ישיבה.

מבלי להאריך בדברים מעבר לצרכיה של החלטה זו, יצוין כי במרוצת השנים זנחה האגודה את המטרות שלשמן הוקמה, וכן לא נרשמה בתור עמותה בהתאם להוראות חוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות).

זאת, בעקבות בקשה שהוגשה על-ידי הרשם, בה נטען כי האגודה אינה פועלת לקידום מטרותיה מזה שנים רבות; כי כל קיומה מתמצה בשימוש פרטי בנכס המקרקעין שלה לטובתם האישית של חבריה ולצורך פעילות עסקית פרטית, חרף פסק הדין של בית משפט זה בע"א 9345/07 הנ"ל; כי האגודה פועלת לשם השגת רווח, בנגוד לחוק האגודות העותומאניות וכן בנגוד להוראה הרלוואנטית בתקנון האגודה; וכי היא משתמשת בכספי התרומות שלה למטרות רווח אישיות.

על רקע האמור, ביקשה המערערת מבית המשפט להורות על צירופה להליך וכן על העברת הנכס לידי המערערת, שתפעילו בהתאם למטרות שלשמן נתרמו הכספים, או לחלופין על העברתו ללא תמורה לגוף ללא מטרות רווח בעל מטרות דומות למטרות האגודה, "ואשר פועל תחת הנהגה רוחנית ודתית דומה שמוסכמת על הקונגרגיישן [המערערת – י.כ.] וזהותו תהא מקובלת על ידי הקונגרגיישן". בית המשפט קמא דחה בקשה זו בהחלטתו מיום 15.3.2020 (להלן: ההחלטה הראשונה), בקבעו כי לא הונחה תשתית עובדתית וראייתית לקיומו של הסכם מתנה כאמור; כי המערערת אינה נושה של האגודה; כי צירופה אינו נידרש לצורך הכרעה יעילה ושלמה בפרוק; וכי בקשתה לוקה בשיהוי משמעותי.

בית המשפט (לגישתו, למעלה מן הצורך) עמד על כך שמקום בו תאגיד ניכנס להליכי פירוק ומתמנה לו בעל תפקיד, כל זכויות הניהול הקודמות של התאגיד בטלות, וכוח הניהול עובר לבעל התפקיד - ובכלל האמור הועברה לבעל התפקיד גם סמכות ההחלטה בדבר זהות הגוף אליו תועבר תמורת מכר הנכס.

...

יובהר, בהתאם לאמור בתגובתו של כונס הנכסים הרשמי, כי העברת כספי המימוש, לעניין החלטתי זו, מתייחסת ליתרת הכספים שיוותרו לאחר התשלומים השונים שיש לבצע קודם להעברת הכספים.

בשים לב לאמור לעיל, הבקשה מתקבלת, באופן חלקי, כדלקמן: · העברת יתרת כספי המימוש לא תבוצע, אלא לאחר שזהות המוסד אליו מבוקש להעביר את הכספים תימסר למערערת.

טוב תעשה המערערת אם תנהג באופן שהוצע לה. סוף דבר: התוצאה היא שהבקשה למתן סעד זמני מתקבלת באופן חלקי, באופן שהובהר לעיל, והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 15.8.2022 מבוטל.

עפ"י חומר הראיות שהובא בפני ביהמ"ש, יש להורות על ביטול העברת המניות ללא תמורה מזיידה למייזליש בחב' בובוב בע"מ, ולהורות על רישום הבעלות במניות נשוא הדיון ע"ש עזבון זיידה במירשם רשם החברות, באשר זיידה הוטעתה, במועד החתימה על שטר העברת המניות, בכך שהוצג לה שאין למניות הנ"ל ערך כלכלי.

· "לאחר שהתגלה לי... כי המניות היו של אבא שלי והיו שוות כסף, פנה בני, דוד זיידה, לבעלה של הנתבעת [בעלה של מייזליש – הרב של קהילת בובוב בבת-ים – י.ג], ועמד על כך כי יושבו לי המניות, והעברת המניות תבוטל. מדובר היה בסמיכות לאחר מועד הגילוי, איזור חגי תשרי בשנת 2018. בקשתו זו לא נענתה" [סעיף 18 לתצהיר העדות הראשית].

· "גם בדיון בבקשת פירוק חב' בובוב, טען ב"כ האחייניות, עו"ד מירון [עמ' 143 שורות 7-8]: בימ"ש מחוזי אישר את פסק הבורר, שאמר שמדובר בנכס שיש לו לא רק היבט צבורי אלא גם ערך כלכלי...". · ב-10.12.18 חתמו האחייניות רבקה אונגר ורחל רובין עם זיידה על הסכם, על פיו אם יושבו המניות לזיידה, תקבל מהן זיידה עבור רכישת מניותיה "שווי פי ארבע מהשווי היחסי... במניות החברה, וזאת לאחר בירור בדבר השווי של המניות" [ראו עמ' 128-130 לתצהיר הנתבעים].

לא דיברנו" [עמ' 76 שורות 28-30]; "ממך היא גם ידעה? ת. לא. ממני לא. ש. אתה לא דיברת איתה? ת. לא. מה פיתאום" [עמ' 76 שורות 10-13] – גרסה זו אינה מהימנה על ביהמ"ש. זיידה העידה בעדותה: "הם פנו אלי ובקשו ממני... הם זקוקים לחתימה שלי בשביל להמשיך להפעיל את העמותה... ש. יכול להיות [מי שפנה אליך – י.ג] שזה אח שלך המנוח [שמואל פרלמן ז"ל – י.ג] ת. לא. ש. ... יכול להיות [מי שפנה אליך – י.ג] שזה אחותך צפורה? ת. לא. [עמ' 23 לפרוטוקול שורות 13-24]; "אמרתי להם... יש פה עניין כספי או משהו [האם יש שווי כספי למניות - י.ג]. ת. אז אמרו לי לא. זה רק עניין פרוצדוראלי... שאנחנו נוכל להפעיל את החברה. ש. את גם לא זוכרת להגיד מי אמר לך את זה. ת. זה היה שמעונוביץ. ש. באותה פגישה שהוא בא אלייך [להחתים על מיסמכי העברת המניות – י.ג]? ת. ... לפני שהוא בא... ואז אני צלצלתי לאחי [לשמואל ז"ל שהיה גם עסקן בבובוב – י.ג]... ושאלתי אותו זה לא פה עניין כספי? אז הוא אמר לא. זה לא עניין כספי... זה רק משהו פרוצדוראלי... אמרתי... אין לי עניין בזה, אז אני אחתום... ש. והוא בא אלי הביתה [שמעונוביץ – י.ג] בדחיפות רבה... והחתים אותי... לא היה שם אף אחד. לא היה עו"ד. לא היה אף אחד [במועד ההחתמה בביתה של זיידה – י.ג.] – עדות זו של זיידה מהימנה על ביהמ"ש.

...

שמאי ביהמ"ש מר שאול רוזנברג העיד בחקירתו: "ש. ... במישור התכנוני אפשר להוסיף 14 דירות? ת. נכון... בחלקות 253-258. ש. שזה 1,820 מ"ר? ת. נכון. ... ש. המסקנה היא, יש עדיין זכויות בניה על גג הבניין לבנות 14 דירות בשטח של 1,820 מ"ר. ת. נכון [עמ' 101 לפרוטוקול שורות 5-20]; "ש. כמה דירות יש סה"כ במתחם הזה? ת. בפועל 106 דירות" [עמ' 103 שורות 2-3]; "ש. ההתלבטות בעניין זכויות הבניה היא של מי הם? ת. נכון. יש ... תחרות על הזכויות הנוספות בין הדיירים של הבניין... לבין, האם הזכויות האלה שייכות לחב' בובוב" [עמ' 104 לפרוטוקול שורות 25-28]; "מדובר על חברה [חב' בובוב – י.ג] עם בנייני שיכון ותיקים מאוד, שבהחלט יכולים להיכנס לתוך הקטע של התחדשות עירונית [עמ' 108 שורות 23-27]; "במקרה שלנו מדובר על זכויות מהוונות? ת. לכאורה כן [זכויות חכירה מהוונות של חב' בובוב – י.ג]" [עמ' 110 לפרוטוקול שורות 31-22]; "אם הייתה תכנית התחדשות עירונית, האם היה מוסיף לה [לחב' בובוב – י.ג] משהו [בתמורה – י.ג] או אותם זכויות של 14 דירות זה מה שהיה נשאר לה? ת. שאלה של משא ומתן [עם היזם – י.ג]? ת. יכול להיות שכן. ש. יכול להיות שגם יוסיף לה [תמורה לחב' בובוב – י.ג]? ת. כן" [עמ' 111 לפרוטוקול שורות 31 עד עמ' 112 לפרוט' שורה 1]; "אם היו רושמים את הדירות הללו בטאבו ע"ש הדיירים, ניתן היה לקדם את הפרויקט [פרויקט פינוי-בינוי – י.ג]? ת. ניתן היה להתחיל בקידום הפרויקט" [עמ' 112 לפרוטוקול שורות 31-33].

סוף דבר להורות על ביטול העברת המניה ו-1/3 המניה מבעלות המנוחה זיידה לבעלות הנתבעת 1 בחב' בובוב בע"מ. החזרת המניות תיעשה כדלקמן: מניה אחת תיגרע מהמניות הרשומות ע"ש הנתבעת 1 ותירשם בבעלות עיזבון רבקה זיידה במרשם רשם החברות.

כן ישלמו הנתבעות לתובעת את החזר התשלום ששילמה לשמאי ביהמ"ש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההחזר בפועל.