ביטול הסכמי קומבינציה על ידי בתי משפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו הפ"ב 68140-07-20 המבר ואח' נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ ואח' תיק חצוני: 10 אוגוסט 2020 לפני כב' השופטת י. שבח, סג"נ מבקשים צבי המבר ואח' ע"י ב"כ עו"ד ליאור רוב משיבים 1. פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ 2. ישעיהו חכשורי ע"י ב"כ עוה"ד יחיאל כשר ועופר שובל החלטה

בהיגד הרלוואנטי, "פרושו, כריתתו, ביצועו, וכל הנובע ממנו" חוסה גם פנייתם של המשיבים לעו"ד ראב"ד, בין בבחינת "ביצועו", בין בבחינת "כל הנובע ממנו"; הפניה למינוי בורר: ביום 06.11.2017 פנו המבקשים ליו"ר לישכת עורכי הדין וטענו כי "בעבר נתגלעו בין מרשנו ובין הקבלן מחלוקות שונות... אשר הוכרעו בבוררויות ובהכרעות משפטיות... לאחר קבלת פסק הבוררות שב והתגלע סיכסוך בין הצדדים שעניינו (אי) בנייתו של הבניין השלישי. בשיאו של סיכסוך זה בוטל הסכם הקומבינאציה על ידי מרשנו... ניהלו ביניהם הצדדים משא ומתן שהסתיים בהסכמה שעוגנה בתוספת... שנחתמה ב-28.2.16... לאחרונה היתגלע סיכסוך בין מרשנו לבין הקבלן, שעניינו התוספת להסכם; מרשנו טוענים כי תוספת זו הופרה על ידי הקבלן באופן שזיכה אותם בביטולה וכך עשו... משכך, ובהתאם לסעיף 27 להסכם הקומבינאציה, מתבקש יו"ר לישכת עורכי הדין, למנות בורר, בעל מומחיות בתחום הבנייה והמקרקעין, לצורך הכרעה במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים". המבקשים הם שעתרו למינוי בורר "במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים" "ובסכסוך בין מרשנו לבין הקבלן, שעניינו התוספת להסכם" – סיכסוך במובנו הכללי והרחב, להבדיל מתביעה ספציפית המתייחסת רק לתוקף הודעת הביטול.

...

ברקע - פסק בורר מיום 04.03.2020 שניתן ע"י עו"ד ראב"ד, בשבתו כבורר בסכסוך שבין הצדדים, בו קבע כי "הודעות הביטול שניתנו ע"י התובעים ניתנו בניגוד לדין, ועל כן בטלות ומבוטלות... התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין... צו המניעה הזמני מבוטל בזאת", ובעקבותיו, בקשת המשיבים מעו"ד ראב"ד להמשיך בתפקידו כבורר ולהורות על עדכון המועד להתחלת הבנייה של הבניין מושא הבוררות.

הנה כי כן, מן האמור לעיל עולה כי לפי כל המסמכים הרלוונטיים המתייחסים לסמכות עו"ד ראב"ד לדון כבורר, גם עתירתם הנוכחית של המשיבים - לצו שיקבע באופן פורמאלי את עדכון המועד להתחלת הבנייה של הבניין מושא הבוררות, מבלי להתייחס לגופה - בסמכות הבורר להכריע בה. בקשת המבקשים נדחית.

משכך, נדחתה תביעתו של המבקש 1 כנגד המשיבה 1, ואילו המרצת הפתיחה שהגישה המשיבה 2 התקבלה וניתן סעד הצהרתי שלפיו אין בביטולו של הסכם הקומבינאציה כדי לשנות מזכויות הבעלות במקרקעין, וכי המבקשים זכאים כל אחד לדירה, על הצמוד לה, בהתאם לחוזי המכר, ולחלק היחסי במקרקעין המשקף את זכותם האמורה.

במסגרת דיון שהתקיים בעירעור האמור, הציע בית המשפט העליון למבקשים לחזור בהם מערעורם, בהתבסס על פרשנות חוזי המכר ונסיבות חיצוניות, אשר מהן ניתן להסיק כי המשיבות מכרו, מטבע הדברים, רק מה שהיה להן, ומעבר לדירה ולשטח הצמוד- לא היה להן.

בהחלטתי מיום 12.1.2021 קבעתי כי לאחר עיון בכתבי הטענות, בהנתן פסק הדין שניתן בין הצדדים ואושר על ידי בית המשפט העליון ובהנתן הצהרת ב"כ המשיבות בפני בית המשפט העליון, דומה כי תובענה זו מתייתרת ועל המשיבות לפעול בהתאם לפסקי הדין שניתנו.

...

המשיבות הצהירו על כוונתן להיכנס למו"מ עם חברה קבלנית לבניית הבניין ולמסור למבקשים את שתי הדירות, כפי התחייבותן בהסכם המכר, ומשכך נדחה הערעור.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש מקום להורות על מחיקת התובענה, מחמת היעדר יריבות שעה שלא ניתן עוד להיעתר לסעד המבוקש במסגרת תובענה זו כלפי המשיבות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, משאין חולק כי אין עוד יריבות בין הצדדים, שכן לא ניתן עוד ליתן הסעד המבוקש כנגד המשיבות, אני מורה על מחיקת התובענה.

זאת ועוד, ביטול הסכם הביטול יחייב את החברה לפצות את הנתבעים בגין נזקים ו/או הפרות הרבות שקדמו להסכם הביטול באופן שישפיע בצורה משמעותית על קופת הנשייה, ובכך יש לחזק המסקנה כי הדבר צריך להבחן על ידי הנאמן וכי סעד זה יכול להנתן רק על ידי בית משפט של חדל"פ, תוך שקילת כלל האינטרסים הנוגעים בדבר.

שאלת בררת הסמכות בין בית משפט של חידלות פרעון לבין בית משפט מחוזי כערכאה רגילה הנה שאלה הנדונה בהליכי חידלות פרעון בהקשר אחר – האם תביעות נגד חברה שבפרוק דינן להתברר בדרך של "בקשה למתן הוראות" בפני בית משפט של חידלות פרעון, או שמא על ידי הגשת תביעה עצמאית בפני בית משפט "רגיל". שאלה זו אינה רלוואנטית לתובענה הנוכחית שכן התביעה הוגשה לבית משפט מוסמך כאשר החברה אינה בעלת דין ושעה שאין מחלוקת כי הנאמן הודיע שאין לו עניין בהסכם הקומבינאציה.

...

אשר לטענה למעשה בית דין טוענים התובעים כי היא דינה להידחות.

הכרעה: כעולה מהמקובץ, בתביעה מבוקשים שני סוגי סעדים; סעדים הצהרתיים/צווי עשה, וסעדים כספיים.

חלף זאת, אני מורה לתובעים לתקן את כתב התביעה, על-ידי צירוף החברה/הנאמן כבעל דין.

בנסיבות, בעלי הקרקע הגישו תובענה לבית המשפט המחוזי, לביטול הסכם הקומבינאציה בהליך המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הליך שמספרו 27532-11-13 (להלן: "התובענה").

כמו כן, סוכם שהטיפול והליווי של הפרויקט מטעם בעלי הקרקע יצא מידיה של התובעת, ויעבור לעו"ד נאמן שימונה על ידי בית משפט, עו"ד יוסף גנות (להלן: "עו"ד גנות").

בהקשר זה יצוין כי בהתאם לסעיף 10 ב. להסדר, הוסכם כי שחר והחברה יצורפו כצד להסדר זה. בפסק הדין המוסכם נפסק כדלקמן (סעיף 10 ט'): "עו"ד אייזן תטפל ברשום הבית המשותף ותהא זכאית לשכר טירחה של חצי אחוז + מע"מ עבור כל דירה מדירות הקבלן בגין רישום הבית המשותף. התשלום בגין דירות הקבלן יבוצע במועד מכירת כל דירה מדירות הקבלן". יודגש, ההסכם נערך בין בעלי הקרקע לבין עצמם, ואושר גם על ידי הנתבעים.

...

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי שני הצדדים תרמו, כל אחד בחלקו, לאי מימושו של ההסדר.

נחה דעתי, כי יש לייחס לתובעת אחריות לקרות התוצאה בשיעור של 60%, ולנתבעים לייחס אחריות בשיעור של 40%.

בהתחשב בסכום התביעה, והסכום שהתקבל בפועל, הנני מחייבת את הנתבעים בהוצאות התובעת בסך של 7,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

הכרעת בית המשפט המחוזי בסוגיה זו, שהיא הסוגיה המרכזית המתעוררת בהליך במחוזי, יש לה במידה רבה השלכה ישירה על ההליך דכאן, שהלוא זכאותם הנטענת של המשיבים לקבלת הסעד הכספי מבוססת על הטענה כי המבקשים הפרו את הסכמי הקומבינאציה וכי בשל כך הם בוטלו כדין על ידי המשיבים.

...

מכוח סמכותי על פי תקנה 41(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני קובע כי מחיקת התביעה כאמור מותנית בתנאים שלהלן: כל ההליכים שהתנהלו בתיק זה, לרבות כתבי הטענות, כתבי בי-הדין, וההחלטות שניתנו במסגרת התיק דנן ויתר החומר שבתיק, יחייבו את הצדדים בהתדיינות החדשה שתוגש בגין אותה עילה.

כמתחייב על פי תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למבקשים הוצאות בקשה זו בסכום כולל של- 2,000 ₪, שישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.