הפרות החייב את הסכם הגירושין התמצו באי תשלום חוב המשכנתא, אי תשלום מזונות, אי קיום הסדרי ראיה ואי סילוק חובות המפורטים בהסכם.
הגם שהמשיבה טוענת להפרת הסכם הגירושין, היא מעולם לא ביקשה לבטלו, כך שהוא עומד בתוקפו.
...
החלטתי זו ניתנת בשאלה האם הזכויות בנחלה הן תפוסות או פנויות, על פי הדין ובראי הסכם הגירושין שבין הצדדים.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את עמדות המנהל המיוחד והחייב, הנתמכות גם על ידי הכנ"ר, באשר לאי תחולת "הלכת כובשי" בענייננו, וזאת מהטעמים הבאים:
הבקשה שבפני אינה לפירוק שיתוף בנחלה, כי אם בקשה למימוש זכויות החייב בנחלה, לאחר שהצדדים כבר הסכימו במסגרת הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין, לפרק את השיתוף בנחלה.
ההלכה המנחה ביחס לתחולת סעיף זה הינה "הלכת פרמינגר", בה צימצם בית המשפט העליון את תחולתו בקובעו:
"ברוח הפרשנות המצמצמת וכעניין של מדיניות, נראה לי כי יש לפרש את סעיף 33 כחל רק על זכות רשומה של בעלות או חכירה לדורות שאינן משתכללות ללא רישום. הרישום הוא קונסטיטוטיבי. אם תמצא לומר שיש לפרש "בעלות" ו"חכירה לדורות" שבסעיף 33(א), ככוללים זכויות בלתי רשומות במקרקעין, נמצאנו מרחיבים את הוראות סעיף 33(א) לחוק, מרוקנים מתוכן את סעיף 86א לפקודה ומצמצמים את תחולתו עד שאין לו כמעט על מה לחול עוד.
סוף דבר
אשר על כל האמור לעיל, אני קובעת כי יש לממש את הנחלה כפנויה.
