ביטול הסכם שכירות עקב צו מניעה לפתיחת גן ילדים

השיקים לא כובדו, מהסיבה - "ניתנה הוראת ביטול", והם הוגשו ע"י התובעת לבצוע בהוצאה לפועל.

ביום 23.7.15 הגישו דיירי הבניין תביעה בתיק 48927-07-15 לצוו מניעה נגד התובעת והנתבעת, במסגרתה ביקשו דיירי הבנין לאסור על הנתבעת לפתוח גן ילדים בנכס ולעשות שימוש בחצר.

התובעת טוענת, כי בהתאם לסעיף 4 להסכם האופציה התחייבה הנתבעת כי אם תקוצר תקופת השכירות בנסיבות הנ"ל - קרי העידר אפשרות לקבל היתר לגן ילדים - השוכרת [הנתבעת] מתחייבת לבצע את כל ההכנות הדרושות לפינוי המושכר ובין היתר להשיב את הנכס המשמש כיום לגן ילדים, למצב כפי שקבלה אותו (משרדי הייטק), עד ליום 31.8.19.

באותו מקרה המושכר כלל לא נימסר לידיה של המשכירה בתום תקופת השכירות ולכן נהגה המשכירה כדין עת סירבה לקבל את המושכר מידיה של השוכרת במצבו דאז.

...

אינני מקבל טענה זו של הנתבעת.

התביעה מתקבלת אפוא חלקית, באופן שהנתבעת חבה מכוח השיקים שהוגשו לביצוע, סכום של 6,599 ₪.

הפועל היוצא הוא, שאני מורה ללשכת ההוצאה לפועל להעמיד את החוב בתיק הוצאה לפועל שמספרו 514705-09-19, ע"ס 6,599 ₪ בערכי קרן, ואת אגרת ההוצאה לפועל ושכר הטרחה בהוצאה לפועל על ערכם באופן יחסי לסכום החוב האמור.

כתב התביעה התובעת הגישה ביום 22.4.18 כתב תביעה בבית משפט השלום בכפר סבא בו ביקשה אכיפת חוזה, סילוק יד, צו עשה, וצו מניעה.

על כן נימנעה מהתובעת האפשרות לפתוח כיתת גן נוספת, זאת למרות שדמי השכירות על פי ההסכם, כללו גם את כיתת הגן הנ"ל. התובעת המשיכה וממשיכה לשלם ליורשי המנוח את מלוא דמי השכירות, על אף שכיתת הגן שנמנעה מהתובעת מהוה רבע מהכנסותיה.

התובעת נושאת בתשלום דמי שכירות בסכום לא מבוטל בסך של 27,000 ₪ כולל מע"מ. תקופת השכירות היא למשך 10 שנים אשר תחילתה ביום 1.9.14 וסופה ביום 31.8.24, כאשר לתובעת מוקנית אופציה להאריך את השכירות לתקופה בת 5 שנים.

הנתבעים מתנים את חתימתם על הבקשה לשימוש חורג בכך שהתובעת תשלם דמי שכירות בסך של 30,000 ₪ לחודש בצרוף מע"מ, וכי התובעת תוותר על חוב שכר לימוד בסך של 292,338 ₪ שאברהם ושי חבים לה עבור ילדיהם ששהו ושוהים בגן הילדים וכן שהתובעת תוותר על דרישתה לתשלום ההוצאות המשפטיות וההנדסיות שנשאה בהן עד כה. התובעת טענה בכתב התביעה כי היא עומדת על קיום תנאי החוזה.

הטענה לזיוף הסכם השכירות כאמור לעיל, שני הצדדים ייחדו חלק גדול מהטענות לעניין טענת הנתבעים שהתובעת זייפה את הסכם שכר הדירה עליו הסתמכה בתביעה למתן צוים נגדם.

...

חיזוק למסקנה לפיה לא היו כרטסות או חשבוניות, הן דווקא אותן חשבוניות שהפיקה התובעת לראשונה בשנת 2018, אך לא מצאה לצרף לראיותיה.

המסקנה היא שהצדדים התקשרו מאז תחילת פעילות הגן לפני כעשרים שנה בעסקאות ברטר שלא הובאו לידיעת רשויות המס.

סוף דבר בימ"ש דוחה התביעה ומחייב התובעת לשלם לנתבעים שכ"ט ב"כ הנתבעים בסך של 40,000 ₪ צמודים בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל וכן החזר ההוצאות בגין חוו"ד של המומחית קדוש ושכר עדים צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

הוגש מטעמן מיסמך אשר כותרתו תביעה אזרחית שמהותה חוזית, כאשר הסעד המתבקש הוגדר כסעד הצהרתי וסעד של אכיפת הסכם, וכאשר למעשה המסמך הפותח הוגדר כך "בקשה דחופה למתן סעד הצהרתי ובקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד". הסעדים שהתבקשו היו הבאים: צו הצהרתי לפיו הסכם השכירות בתוקף; צו אשר יכפה על המערערים לקיים את הוראות הסכם השכירות וימנע לעשות כל פעולה שיש בה כדי למנוע את המשך ביצועו של הסכם השכירות, לרבות חתימה על חוזה מול צד ג' לגבי שכירות, חכירה, העברה או מכר של המושכר; צו אשר מכוחו יתאפשר המשך תשלום דמי השכירות מהמשיבות למערערים; צו שיורה כי אין לתת תוקף לתניות שהמערערים טוענים שנוספו להסכם השכירות, צו מניעה זמני והיתר לפיצול סעדים לצורך תביעה עתידית לקבלת פיצוי עקב הפרת ההסכם מצד המערערים.

עוד נטען כי המשיבות השקיעו ממון רב בהשבחת הנכס והתאמת המושכר לגן ילדים, בהסתמך על הסכם השכירות ארוך הטווח, ובודאי שאין מקום לבטל את ההסכם, עוד טרם חלפה תקופת ההסכם המקורית (ללא האופציות).

...

באלו הנתונים, והיות ואנו נמצאים בפתחו של חודש יולי, וההיערכות לשנת הלימודים הבאה כבר בעיצומה – על מנת שלא לפגוע בשוכרת המשנה (הגם שלא מצאה לנכון לקחת חלק בהליך מטעמיה היא), ועל מנת שלא לפגוע במשיבות (שלא יכולות להיערך בעצמן לשנה הבאה), ואף לא לפגוע במערערים (שלא יוכלו למצוא מי שישכור את הנכס לקראת שנה הבאה) - יש לקבוע כי שוכרת המשנה רשאית להמשיך ולהחזיק במושכר עוד שנה, כלומר – עד יולי 2021 (כך שהלכה למעשה, התוצאה היא ששכירות המשנה תהא לתקופה של שלוש שנים כולל – מיולי 2018 עד יולי 2021) – ככל שהיא מעוניינת לעשות כן. לאחר יולי 2021, החזקה במושכר תשוב לידי המשיבות והן תשובנה להיות השוכרות בפועל של המושכר.

אשר על כן, ובכפוף לאמור מעלה – אציע לקבוע כי הערעור מתקבל בחלקו, וכי בנסיבות – לא יעשה צו להוצאות.

בטינה טאובר, שופטת סיכום – בהתאם לאמור – הערעור מתקבל בחלקו, באופן שהסכם השכירות העיקרי יישאר על כנו אך שוכרת המשנה תוכל להמשיך בשכירות המשנה עד יום 31/7/2020 (כולל).

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 6923-10-18 משיבים לחינוך ורווחה ואח' נ' דגל ראובן פתח תקוה ת"א 52365-08-18 שם תיק ללא שמות חיסויים לפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין תובעות 1. משיבים לחינוך ורווחה 2. חינוך ומסורה נתבעת דגל ראובן פתח תקוה ב"כ תובעת 2 – עו"ד צבי פשדצקי ב"כ הנתבעת – עו"ד בן ציון ליפשיץ פסק דין

במסגרת הסכם שכירות זה הושכרו לעמותת חינוך המקרקעין ששכרה עמותת משיבים למטרת ניהול בית ספר תורני פנמייתי, למעט הקומה הראשונה במבנה המשמש גני ילדים וקומת המרתף המשמשת כבית כנסת.

בתובענה זו עמותת דגל ראובן הגישה נגד חברת דגל ראובן תביעה להורות על ביטול הסכם הקומבינאציה, מחיקת הערות האזהרה שנרשמו מכוחו, וכן ליתן נגד חברת דגל ראובן צו לפינוי הנכס.

ה(6) סוגיית שפוץ המבנים ושינוי הסכם השכירות בין חברת דגל ראובן לבין עמותת משיבים אין מחלוקת לגבי העובדה, לפיה במועדי הסכמי הקומבינאציה והסכם השכירות שנעשה בין חברת דגל ראובן לבין עמותת משיבים, הנכס היה במצב לא תקין ומנע שימוש במבנים למטרתם.

בפסק הדין נקבע כי חברת דגל ראובן לא שילמה את דמי השכירות מהשנה השנייה ואילך, והחזיקה מאז בנכס (עד למועד פסק דיו של בית המשפט המחוזי במשך כ-5 שנים), ללא תשלום דמי שכירות בגין החזקה זו. בית המשפט המחוזי קבע כי בכך חברת דגל ראובן הפרה את הסכם הקומבינאציה וכי גם מטעם זה עמותת דגל ראובן הייתה רשאית לבטלו.

...

המסקנה המתבקשת, בנסיבות המקרה היא שבביצוע השקעותיהן הנטענות,, התובעות לקחו על עצמן סיכונים בניגוד להסכם השכירות, ובכלל זה את הסיכון שלא יותר להן להמשיך להחזיק במקרקעין בתקופה הקבועה בהסכם השכירות לנוכח הפרת הסכם השכירות.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

כמו כן, הובהר ליוסף פרי כי העיריה לא תתיר השכרת המושכר לצורך פתיחת גן ילדים.

יוסף פרי הגיש תלונה במישטרה בגין הסגת גבול והיזק לרכוש, ואף פנה לבית המשפט להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, אשר היתקבל לאחר דיון בבית המשפט.

לאחר החתימה על הסכם השכירות עם יוסף פרי, היתקשרה אל העד במרוצת דצמבר שנת 2020, עובדת מחלקת פקוח והנדסה של עירית הרצליה והודיעה לו כי עליו להפסיק מיד את עבודות הפיתוח שנעשות סביב הבית ולהסיר מיד את השלט שהוצב בחצר הבית המודיע כי בקרוב יפתח גן ילדים.

לא ברור מה עילת הסיכסוך שכן כבר בדצמבר 2020 הוגשה על ידי עריית הרצליה בקשה למתן צו הפסקת עבודות הבנייה במושכר הן כנגד בנה של המשכירה והן כנגד יוסף פרי וצו הפסקת עבודות הבנייה ניתן בהיעדר תגובה מצד מי מהצדדים ביום 23.12.2020.

מאחר והסכם שכירות המשנה אינו בטל מעקרו אין מחלוקת כי הנתבעת חבה דמי שכירות בגין המושכר שכן לא חדלה לרגע מלהחזיק בו ולשכן בו את עובדיה.

...

סוף דבר הוא כי התביעה מתקבלת במלואה והנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת בתיק הוצאה לפועל 501859-12-21 בגין יתרת השקים המפורטים בבקשת הביצוע שטרם נפרעו, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי הנתבעת ובהעדר תשלום.

הנתבעת תשלם בנוסף לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. ניתן היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.