מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול הסכם צו הטרדה מאיימת

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הסכם שכירות זה עורר סיכסוך בין הצדדים אשר הביא, בין היתר, לביטול הסכם השכירות, הגשת בקשה לצוו למניעת הטרדה מאיימת, ולבסוף להגשת התביעה שכאן.
...
אף בטענה זו אין ממש, שכן גם אם טענתו העובדתית הספציפית של המשיב בדבר בעלותו על המחסן הקטן נדחתה, לא היה בכך כדי להביא לדחיית התביעה, לאור המסקנה כי החצר הינה ברובה רכוש משותף של כלל דיירי הבניין.
על כן, המערערת לא הוכיחה, כי הועברו לידיה זכויות בחלק מהחצר, ויש לדחות את הערעור גם בסוגיה זו. המערערת טענה, כי נפלה טעות בחלקים נוספים של פסק הדין כגון בקביעה, כי למשיב זכות לעשרה מ"ר בחצר, אלא שלא טרחה לנמק את טענותיה בעניין זה. משהמדובר בטענות שנטענו בעלמא וללא הסבר, דינן להידחות.
סוף דבר, לו דעתי נשמעת, יש לדחות הערעור, תוך חיוב המערערת בהוצאות משפט בסכום של 10,000 ש"ח להיום.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יוסף פרי הגיש תלונה במישטרה בגין הסגת גבול והיזק לרכוש, ואף פנה לבית המשפט להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, אשר היתקבל לאחר דיון בבית המשפט.
סעיף 30 בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") הוא סעיף החוק היחיד הדן בחוזה שהוא בטל מעקרו ולפיכך, אינו ניתן לאכיפה עת נקבע שם כדלקמן: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל". אף הסכם שכירות המשנה אינו בטל מעקרו וטענת ב"כ הנתבעת כי הוא בלתי חוקי אין לו בסיס.
...
סוף דבר הוא כי התביעה מתקבלת במלואה והנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת בתיק הוצאה לפועל 501859-12-21 בגין יתרת השקים המפורטים בבקשת הביצוע שטרם נפרעו, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי הנתבעת ובהעדר תשלום.
הנתבעת תשלם בנוסף לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. ניתן היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הגשת התביעה החדשה הפתיעה את הנתבעים, שסברו כי ההבנות עם השכנה יסיימו את המחלוקות מולה (הסרת השער החשמלי, הסרת המחסן מפלסטיק ובטול הסכם רכישת זכות המעבר).
האם הופרה חובת הגילוי בעת ביצוע העסקה לאחר החתימה? לאחר הרכישה, ובמועד השפוץ, עוד בטרם ידעו על התביעה הנוספת, נדרשו התובעים להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד השכנה, להזמין שוטרים על מנת לאפשר את המשך עבודות השפוץ.
...
" בסיכומו של התיק נדחתה התביעה ונדונה שאלת ההוצאות של הצדדים, לרבות התובעים והנתבעים לפניי (אשר היו הנתבעים בהליך הקודם) (פסקה 33): "התובעת לא הוכיחה כי מי מהצדדים עיוול כלפיה או הפר עמה הסכם, ואף לא כי מי מהצדדים התעשר שלא כדין על חשבונה, ובנסיבות אלה דין תביעתה להידחות.
לסיכום: בנסיבות אלה, מצאתי כי יש לקבל את התביעה כך שהנתבעים ישלמו לתובעים את הפיצוי כדלקמן: החזר כלל הוצאות המשפט שנגרמו לתובעים בגין ניהול ההליך הקודם עם השכנה במלואן: שכ"ט בסך 23,400 ₪; מינוי מודד מטעמם ומינוי מודד מטעם בית המשפט בסך 2,475 ₪ ו- 5,850 ש"ח. סה"כ 31,725 ₪.
כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים אגרה ראשונה ושניה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה ושכר התייצבות התובע לדיונים בסך 2,000 ₪.
על אף האמור, לא בחרו להיעתר לבקשת התובעים לפעול בזמן אמת אלא ניהלו הליך זה במלואו.

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הנתבעת הפניתה בכתב ההגנה לדיון שנערך בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ביום 04.05.23, במהלכו ביקשה למסור את עשרה השיקים שבידה לתובעת, אולם זו סירבה גם במועד זה לקבלם והדבר תועד באופן ברור בפרוטוקול הדיון.
לאחר אותה גניבה נטענת של המפתח, העבירה התובעת לטענתה את חיוב הארנונה על שם הנתבעת, במקום לדיווח במישטרה על הגניבה ולהודיע לנתבעת על ביטול חוזה השכירות.
...
אקדים סוף דבר לראשיתו ואציין כבר כעת, כי מצאתי לנכון לדחות את התביעה, שכן התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי גרסתה טובה מגרסת הנתבעת.
התוצאה אני דוחה את התביעה לפינוי מושכר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

באשר לטענות בענין היתנהלות הנתבעת – הרי שהיא זו שהגישה תלונה נגד התובעים ואף עתרה שיינתן נגדם צו למניעת הטרדה מאיימת (ניתן צו במעמד צד אחד אולם נבצר מהנתבעת להתייצב לדיון במעמד הצדדים).
כיוון שכך, אין בידי לקבל את הטענה שהיתה לתובעים הזכות לבטל את ההסכם ולעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות המוסכמת מלכתחילה (סוף יולי 2020), והתובעים הם שפעלו באופן חד צדדי וביטלו את ההסכם, שלא בהסכמת הנתבעים, כשהודיעו בינואר 2020 על הכוונה לעזוב את הדירה (מכתב ב"כ התובעים מיום 12.1.20, נספח כ"ב לכתב התביעה שכנגד).
...
כלומר, גם "ברגע האחרון" נותרו התובעים, גם לגרסתם, חודש נוסף בדירה (בחורף) – והדבר מתיישב עם המסקנה שלעיל, כי מצב הדירה לא עלה כדי היותו לא ראוי למגורים.
סיכומו של דבר – התביעה העיקרית, נוכח האמור, נדחית.
סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעים שכנגד סך 18,364 ₪ (בגין חוב דמי השכירות, חוב המסים העירוניים, חשבון הגז והנזקים למושכר).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו