ביטול הסכם פשרה ללא תוקף פס"ד

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית בעל דין המבקש לבטל פסק דין, שנתן תוקף להסכם פשרה, ושניתן בהסכמת הצדדים, יכול לבחור אחת משתי הדרכים: האחת, הגשת ערעור על פסק הדין שניתן בהסכמה, כעל פסק דין רגיל (אם נפל פגם בהליכי משפט לרבות בסדרי הדין).

יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת(כתוארה דאז) א' חיות בע"א 11750/05 יעל שמר נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 15.11.2007): "גישה אחרת, גמישה יותר, שתאפשר ביטול הסכם פשרה כל אימת שמי מהצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים לפיהם טעות בכדאיות העסקה איננה עולה כדי פגם בכריתת החוזה ואינה מזכה את הצד שטעה בביטולו (סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). גישה זו אף חותרת תחת יסודו של מוסד הפשרה. היא מערערת את הודאות והסופיות שהן מסימניו המובהקים של המוסד ועלולה להרתיע מתדיינים מלסיים בדרך זו את המחלוקת שביניהם. בכך יצא נפסד האנטרס הצבורי המחייב לפעול, ככל שהדבר ניתן, לקידום ולעידוד פשרות בהליכים משפטיים." לטענת התובע, שווי פיצוי הפיטורים שקבל היה בחסר, ביחס לפיצויים המוגדלים להם היה זכאי; אולם, גם שיקול מוטעה מבחינה כלכלית או רגשית, איננו מגיע לכדי טעות המזכה בבטול.

...

ונוסיף: מחומר הראיות, העדויות והאסמכתאות שהוצבו בפנינו, מצאנו שאין בענייננו "טעם מיוחד, כבד משקל ומשכנע" המצדיק סטייה מהסכמה אליה הגיעו הצדדים, אשר ניתן לה תוקף של החלטה שיפוטית [ראו: בע"מ 6832/15 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 4.1.2016); רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, נו(1) 577, 586 (24.9.2001)].

העובדה (כטענתו), כי "זכות הציבור לדעת אודות חשיפת השחיתות" לכאורה בנתבעת כמו גם ייצוגו של התובע(ולטעמנו, בנסיבות שניגלו בפנינו למידת מעורבותו של התובע בכל ענין – אף לולא היה מיוצג) , אינה מצדיקה קביעה אחרת.

נוכח כל האמור לעיל דין התביעה להדחות.

הצדדים הגיעו להסכם פשרה, ללא המפרק ,שקבל תוקף של פס"ד ביום 4.4.12, ולפיו בין היתר, נציג בנק לאומי למשכנתאות ימונה ככונס נכסים למכירת מיגרש של לווה בהרחבה , כמו המערער, ומנגד יופטר מחבותו לבנק.

במסגרת טענות להפטר מחבות בשל עובדות שהתעוררו לאחר מתן פסק הדין ובתחומה של בקשה לפי סעיף 19 יכול החייב להעלות טענה של שינוי נסיבות מהותי, שאז בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי פסק הדין אכן לא יבוצע בגלל שינוי הנסיבות שחל לאחר נתינתו בלא שהוראתו מורה על בטלות פסק הדין, אלא רק על אי ביצועו מהנימוק האמור.

...

דומה שהחלטת הרשמת בהיותה ברורה ומפורטת לא סטתה מההלכה הפסוקה ולכן הניסיון להרחיב את סמכותה על מנת שהמערער יוכל להעלות טענות מהאוב , דינן להידחות.

ראשית, מבחינה דיונית דין הסתמכות המערער על התצהיר הנ"ל , שנמשך ,להידחות שעה שהמערער לא ביקש להעיד את המפרק מטעמו בדיון בבקשה בטענת פרעתי לפני הרשמת .

לסיכום לאור האמור הערעור נדחה.

כך, עיון בתוספות (3 במספר) שנערכו לאחר אישור הסכם הפשרה נשוא בקשת הבצוע מלמד כי הצדדים ביקשו להבהיר כי תוספות אלו אינן מבטלות את הוראות פסה"ד לרבות לעניין הפצוי המוסכם, ואדגים את הדברים בשלושה אלו – בכל אחת ואחת מהתוספות הובהר כי הסכמות הצדדים במסגרת כל תוספת נערכות "תוך הסכמה כי הן אינן גורעות מאומה מהוראות ההסכם, זולת אם נקבע הדבר מפורשות בתוספת זו" (ר' סעיף 3 לתוספת הראשונה, סעיף 7 לתוספת השניה וסעיף 11 לתוספת השלישית) ממילא יובהר כי הבהרה מפורשת בדבר בטלות הסכם הפשרה לא ניתנה, אלא במסגרת ההסכמה כי עמידה בהוראות התוספת כלשונן תחשב כסילוק החוב על פי פסה"ד; בכל אחת מהתוספות הבהירו הצדדים כי המשיבים הפרו בהפרה יסודית את ההסכמות אשר קדמו לעריכתה – ר' סעיף 3 לתוספת הראשונה, סעיף 6 לתוספת השניה וסעיף 8 לתוספת השלישית; הצדדים הצהירו בכל אחד מהתוספות מהי היתרה העדכנית לתשלום במועד עריכת התוספת, כאשר בכולם היתייחסות הן לרכיב הפצוי המוסכם והן לרכיב הריבית.

לבסוף אבהיר כי לרשם ההוצאה לפועל אף סמכות לידון בשאלה האם על פי הסכם הפשרה שקבל תוקף של פס"ד זכאית המבקשת לקבלת פיצוי מוסכם ואודות צירוף רכיב הריבית ההסכמית לסכום הפצוי המוסכם, כאשר אין מחלוקת בנוגע לכך שהמשיבים הפרו את ההתחייבויות המפורשות בפסה"ד, וכאשר רכיבי הפצוי המוסכם והריבית הם מבין התנאים הקבועים בפסה"ד אותו נידרש לבצע, שכן אף זה אינו דורש מלאכת פרשנות שחורגת מתחום סמכותו של רשם ההוצאה לפועל.

...

לסיכום הדברים אני רואה לנכון לקבוע כי אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשיעור הסכום ששולם על חשבון החוב עד ליום פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

טענות המבקשת בנוגע לזכותה לבצע את החיוב הנקוב מפורשות בפסה"ד - הן ביחס לרכיבי המע"מ, הן ביחס לרכיב הפיצוי המוסכם והן ביחס לרכיב הריבית - מבוססות על פסה"ד, ואין צורך במלאכת פרשנות מורכבת החורגת מתחום סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כדי לקבוע כי זכותה של המבקשת לראות בפרעון רכיבים אלו לא פקעה במסגרת החתימה על התוספות המאוחרות ומכוחן, או כדי לקבוע כי הזכות לגבותם עומדת למבקשת - וכך אני קובעת.

בנסיבות אלו אני מורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

למעשה הנתבעים עותרים לסעד של "הכשרת השרץ". בקשה לביטול הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין או החלטה, אין להגיש בדרך של בקשה אלא בהגשת תביעה נפרדת לביטול.

...

ביטול הסכם שכזה וההחלטה המאשרת אותו, אין להגיש בפני מותב זה. סבורני כי די בכלל האמור בכדי לדחות את הבקשה על הסף.

לסיכום, ולאור כלל האמור הבקשה נדחית.

נוכח דחיית הבקשה, הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הוא יישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

עם זאת, הסכמי פשרה אינם חסינים בפני ביטולם ודיני הטעות חלים גם עליהם.

הלכה היא כי פס"ד הנותן תוקף להסכם בין בעלי דין מורכב משני חלקים: מההסכם בין הצדדים (הפן ההסכמי) ומהגושפנקא של השופט שחתם עליו (הפן השפוטי), ביטולו של פסק דין כזה אפשרי אם נתגלה פגם מהותי בהליך שהוביל להסכם הפשרה ובעקבותיו לפסק דין שהושג שלא כדין (רע"פ 7148/98 - ארנון עזרא ואח' נ' יעל זלזניאק ואח' .תק-על 99(2), 1271 ,עמ' 1273 ; ע"א 690/88 רובין ואח' נ' רובין, פ"ד מד(3) 459, 461 ; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, ע' 676).

...

התובע לא נקט בהליך לביטול הסכם הפשרה, ולא מתקיימים בעניינינו החריגים לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד. זאת ועוד, התובע כלל לא ציין במסגרת כתב התביעה כי קיים הסכם פשרה בגין אותה עילה, והמדובר בהתנהלות חסרת תו"ל. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

בעניינינו, מדובר בהסכם פשרה כאשר בסעיף 4 להסכם נרשם: "מוסכם בין הצדדים כי תביעת התובע 2 בגין נזקיו הנפשיים הנטענים מכח הלכת אל סוחה, נדחית בזאת". הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין.

אין להתיר ניצול לרעה של בית המשפט ושל הליכים שיפוטיים, ואין לאפשר לתובע לשוב על אותן הטענות שהעלה במסגרת תביעתו בהליך הקודם, ושנדחו בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פס"ד והמקים השתק כלפיו.