ביטול הסכם פשרה בערעור ללא הגשת תביעה חדשה

עם זאת הופנתה פעם נוספת בסיום המכתב תשומת הלב לטעות שנפלה בפסק הדין מיום 12.1.11, וצוין כי "לא ערערת על פסק הדין ולא הגשת תביעה לביטולו מחמת פגם שבו ואף לא פנית בבקשה לתיקון טעות קולמוס...", היינו פורטו דרכים משפטיות שלפחות בחלקן עדיין עמדו למערער לצורך תיקון הטעות.

מבחינתו בכל פעם מונתה ועדה חדשה לצורך דיון בנושא היחיד שנותר להכרעה - מועד תחילת הנכות - הא ותו לא. משכך, ניתן לגזור גזירה שווה לענייננו (ולו על דרך ההקש) מהאפשרות לבטל הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, בנסיבות בהן נפל פגם בהסכמה (ע"ע (ארצי) 54327-12-18 יגאל בוזגלו - חברת נמל אשדוד בע"מ (18.4.21)), בהיתחשב בכך שבבסיס הסכמת המערער לפסקי הדין שבאו לאחר פסק הדין מיום 12.1.11 עמד הפגם שנפל בפסק הדין מיום 12.1.11 כך שלא היה מפגש רצונות אמיתי.

בהיתחשב בכך ש"החזרנו את הגלגל" אחורנית לשנת 2011 אין צורך כאמור בהגשת תביעות לביטול "הסכמי הפשרה" השונים, שכן אינם עוד רלוואנטיים, והדברים נכתבים רק על מנת לסבר את אזנו של המוסד בהקשר זה. כסיכום - שוכנענו שיש להתערב בפסק הדין מיום 12.1.11 ולתקנו.

...

לנוכח האמור אנו מורים על תיקונו של פסק הדין מיום 12.1.11, תוך ביטול ההוראה לעניין שקילת צירוף הנכויות, כך שהחזרת עניינו של המערער לוועדה אמורה הייתה להתבצע לצורך בחינה מחודשת של מועד תחולת הנכות בלבד.

על מנת לחסוך אי הבנות נוספות ובהתחשב בחלוף הזמן, ומשהמערער הסכים להשאיר לשיקול דעתנו את השאלה אם להורות כעת על החזרת עניינו לוועדה לצורך בחינה מחדש של מועד תחילת הנכות, אנו קובעים כי אין עוד טעם בהחזרה כאמור ומשכך החלטת הוועדה מיום 23.3.10 תיוותר על כנה על כל המשתמע מכך.

סוף דבר - ניתנה בקשת רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט בסעיף 45 לעיל.

בהחלטתו של כב' הרשם מיום 17.8.2020 נכתב כדלקמן: "לאחר עיון בכתב התביעה עולה כי כתב התביעה מהותו בסעד הצהרתי לביטול הסכם פשרה שקבל תוקף פסק דין...

בפסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם ביום 14.9.2020 נקבע כדלקמן: "פסק דין שניתן בהסכמה, ממוזגות בו שתי תכונות – של פסק דין ושל הסכם. על כן, ניתן פסק דין, כאמור, לביטול מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם, כגון טעות, הפרת חוק, או הפרתו, ועל בעל דין, המבקש לבטל פסק דין שניתן בהסכמה בעילה של פגם בכריתת ההסכם, המונח ביסודו ובשורשו, עליו להגיש תובענה חדשה בעיניין זה .

אם התובע סבר כי פסק הדין שמחק את תביעתו שגוי היה עליו לעתור אז לבית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור ולא לחזור ולהגיש כחודשיים לאחר מכן את כתב תביעתו מחדש לבית המשפט לתביעות קטנות.

...

בתגובתו, טען התובע כי דין הבקשה להידחות תוך שפרט את ההליכים השונים בהם נקט.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטות שניתנו על ידי כב' הרשם הבכיר יפרח בתיק השני, החלטתי למחוק את התביעה.

בנסיבות האמורות אני מורה על מחיקת התביעה, ולפנים משורת הדין מאחר ולא נערך דיון, אני מורה על השבת האגרה".

מאחר שהנתבעת הוטרדה פעם נוספת שלא לצורך, אני מחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבעת 1 בסך של 300 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

רקע המערער הגיש תביעה ביום 21.10.20 במסגרת הליך סע"ש 41814-10-20 לביטול הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין במסגרת הליך קודם שהתנהל בבית הדין (סע"ש 42743-08-16).

המערער אינו עומד על פניות שנעשו על ידו לאחר הפרת ההסכם לכאורה על ידי הנתבעת 1, ומדוע תביעה זו מוגשת אך באוקטובר 2020, כאשר בהתאם לנקוב בהסכם הפשרה התשלומים היו אמורים להתבצע באופן הבא: "... הסכום ישולם ב-4 תשלומים, הראשון בגין שכר הטרחה ליום 30/1/18 ובכל 30 לחודש עוקב..." (סעיף 4 להסכם הפשרה).

עוד יש לומר, כי בעיניינו, לא רק שהמערער נימנע מהגשת תצהיר, אלא שבא כוח המערער אף הודיע כי: "אני אומר כבר עכשיו שאני לא אגיש תצהיר חדש. ועומד על כך שהתצהיר שהתובע הגיש בהליך קודם ושהתובע נחקר עליו ישאר בתיק." [סע"ש 41814-10-20, פרוטוקול מיום 26.12.21, ע"מ 3, שורות 32-31] אנו סבורים כי בדין קבעה הרשמת כי בנסיבות אלו ספק אם המערער עומד בתנאים שנקבעו זה מכבר בפסיקה בעיניין ביטול הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין [ר' ע"ע (ארצי) 40752-06-13 עארף סואעד – חברת דואר ישראל בע"מ (16.7.14)], כאשר נדרשים טעמים כבדי משקל על מנת לעשות כן, בפרט בחלוף הזמן הרב מאז ההפרה הנטענת ועד לבקשת הביטול וכן מנדרש דיון עובדתי משפטי בשאלה המתעוררת בנסיבות מקרה זה לאור הנפסק בעיניין ברע (ארצי) 24381-09-18‏ ‏ טרה הנדסה ובניה בע"מ נ' בריאו ברקאת [פורסם בנבו], [21.1.2019].

...

לאור כל המקובץ, אנו סבורים כי יש מקום להטיל ערובה על המערער להבטחת הוצאות המשיבה במסגרת הליך זה, ואין כל בסיס להתערב בהחלטתה המנומקת של הרשמת אשר נשענת על מסמכי התיק, תוך התייחסות לטענות הצדדים ולאחר עריכת איזון הולם ונכון בין הזכויות המתנגשות.

אשר לגובה הערבות: בהתחשב בצורך להבטיח את זכות הגישה לערכאות מחד ומנגד זכותה של המשיבה שלא לצאת בחסרון כיס מנגד, וכן לאור ההוצאות הנפסקות בבית דין ובהתחשב בסכום התביעה, לא מצאנו להתערב בקביעת הרשמת באשר לגובה הערבות.

סוף דבר דין הערעור להידחות במלואו.

משפסק הדין שניתן ע"י כבוד השופטת אופיר הפך חלוט, ועמו גם הממצאים העובדתיים שנקבעו בו לחובת המערערת בדבר ידיעתה במהלך הדיון שהתקיים ביום 01.03.2015, כי כספי הפיצויים גם עוקלו וגם הועברו לזכות המשיבות לתיק ההוצל"פ, ובהנתן שהמערערת לא הגישה תביעה לביטול הסכם הפשרה שהושג ביום 01.03.2015 ואשר קיבל תוקף של פסק-דין, אלא הגישה תביעה כספית הנסמכת על הטענה שלא ידעה ביום 01.03.2015 כי כספי הפיצויים כבר הועברו לתיק ההוצל"פ – הסוגייה העומדת לדיון בעירעור היא צרת הקף ומצומצמת לשאלה האם נפל פגם בהחלטת בימ"ש קמא הדוחה את תביעת המערערת על הסף.

ההלכה בהקשר להשתק פלוגתא המיושמת בשגרה עת עסקינן בזהות הצדדים, הכירה בחריג המאפשר גם לצד זר להליך הראשון להיתגונן בטענת ההשתק: "עם זאת הסטייה מכלל ההדדיות לצורך השתק פלוגתא כפופה לסייגים שונים. היא עשויה להשמע מפי צד זר כלפי בעל דין שהיה לו יומו בבית-המשפט כאשר היא נטענת כלפיו כטענת הגנה להבדיל מטענת התקפה" (רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פסקה 13); "כדי להיתמודד עם חשש זה, נקבעו חריגים לכלל זהות הצדדים בשני ההליכים, שבהתקיימם גם מי שלא התדיין, הוא עצמו, בהליך קודם עשוי להיות כבול בתוצאותיו. ... החריג האחר ידוע בכינוי 'כלל ההזדמנות'. חריג זה מתייחס ל'השתק הפלוגתא', והוא מונע, בתנאים מסוימים, ממי שהיה לו יומו בבית המשפט, מלשוב ולהעלות את עניינו מחדש גם בהתדיינות עם בעל דין זר להליך הראשון" (ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, פסקה 27).

...

משהתשובה לשאלה זו היא שלילית - אחת דינו של הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

המערערת תשלם למשיבות את הוצאות ההליך בסך 10,000 ₪.

ביום 14.5.2015- התובעת הגישה תביעה באמצעות עו"ד אירית נחום ענתבי (להלן- "עו"ד ענתבי"), במסגרתה טענה, כי לתדהמתה, גילתה שהועברה ללא ידיעתה מקרן הפנסיה מבטחים הותיקה, לקרן הפנסיה מבטחים החדשה, וכי חדלה הנתבעת מלהעביר כספים לקרן מבטחים הותיקה כפי המגיע לה ע"פ דין, היות שהייתה מבוטחת בקרן הותיקה מתחילת עבודתה בשנת 1994.

סכויי העירעור הדן "בפגם בהסכמה" נמוכים אף הם שכן הדרך הנכונה להשיג על פגם כזה, הנה על דרך של הגשת תביעה לביטול הסכם הפשרה ולא ערעור.

...

(להלן- "פסק הדין") ביום 20.10.16, הגישה התובעת באמצעות ב"כ בתיק זה - עו"ד ורד שדות, "הודעה על ייצוג ובקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה". (להלן- "בקשה לביטול פסק דין") ביום 26.10.16, בית הדין דחה את הבקשה ונימק את החלטתו כך; "הבקשה נדחית. המדובר בהסכמה אליה הגיעו באי כוח הצדדים, ואשר קבלה תוקף של פסק דין, וזאת בדיון שהתקיים ביום 18.9.16.

בנוסף לאמור עד כה, מצאנו גם כי סיכויי התביעה גם כן אינו מקים טעם מיוחד.

לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית- משלא מצאנו טעם כבד משקל אשר בעטיו ניתן לבטל את הסכם הפשרה בשל פגמים בכריתתו.

התביעה נדחית- התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ. וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.