כן טוען התובע, כי לאחר שיוצגו האישורים הנדרשים, יזוכה חשבונו של התובע על ידי הנתבעת בגין קנסות היציאה וסיום ההיתקשרות עם חברות הכבלים, האנטרנט והבזק, עימן היה בהסכם היתקשרות.
על אף האמור, פעל התובע באופן חד צדדי לביטול אמצעי התשלום ולביטול חלקי של החיוב שבוצע בסך 885.07 ₪ והודעה על כך נתקבלה אצל הנתבעת מאת חברת האשראי ביום 26.5.11.
כן טענה הנתבעת, כי ביום 21.6.11, בוצעה לתובע חסימה של שירותי תשתית האנטרנט והטלפון, עקב אי תשלום החוב ודמי המנוי הנדרשים בגינם, זאת בהתאם להוראות הסכם המנוי בשירותים אלו.
החזר בגין קנסות יציאה:
כאמור, לטענת התובע, שלא כפי שהובטח לו על ידי הנתבעת, לא הוחזרו לו הסכומים אותם שילם בגין קנסות ההיתנתקות מחברת הלווין YES ומחברת "בזק". לכתב תביעתו צירף התובע חשבונית ובה פירוט חשבון מחברת YES בסך כולל של כ-521 ₪, אותם הוא תובע מהנתבעת, כי תשיב לו, לאור ההסכם בין הצדדים.
...
לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות, תוך חיוב התובע בהוצאות.
בנסיבות העניין ומשלא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה הרובץ לפתחו בהקשר זה, הרי שדין טענתו להידחות.
בשים לב לעובדה, כי מועד ההתקשרות בין הצדדים הינו 20.2.11 והעובדה, כי אין חולק בין הצדדים שמשך ההתקשרות הינו למשך 18 (וראה בעניין זה כתבי טענותיהם וחוזה ההתקשרות ת/3), הרי שתקופת ההתקשרות בין הצדדים ממילא חלפה והסתיימה ולפיכך, אין עוד רלוונטיות לסעד זה ומשכך, אינני נזקקת להכרעה בסוגיה זו.
סופו של יום, נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 1,900 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 600 ₪.