בכתב התביעה שכנגד טענו התובעות שכנגד, כי הערייה (הנתבעת שכנגד) הפרה את ההסכם הפרות יסודיות במעשים ובמחדלים הבאים:
סירבה, בנגוד להוראות ההסכם (והמכרז), לאפשר לתובעות שכנגד לנצל את מלוא הזכויות במגרשים, לרבות אופי ותכנון, בחוסר תום לב, וזאת במסגרת הליכי התאום עימה המחוייבים מכח סעיף 3.3 להסכם;
עצם הגשת התביעה על ידי הערייה מהוה, כשלעצמה, הפרה יסודית של ההסכם;
בכך שלא נתנה הסכמתה, כקבוע בסעיף 8.2 להסכם, לרישום זכויותיהן של התובעות שכנגד בדרך של חכירה על פי תשריט, לתקופה של 999 שנים.
לו רצתה הערייה כי יתאפשר לאסיה לעמוד במועדי ההסכם, היתה צריכה לפעול לאלתר לתיכנון התשתיות לאחר חתימת ההסכם ואישור שר הפנים (6.12.2011) ולא להמתין עד חודש אוגוסט 2014 בחוסר מעש בנידון;
לו רצתה הערייה כי אסיה "תירוץ" עם תכנונה נשוא נספח 15 לנ/3 בחודש ינואר 2017, היתה צריכה לומר לה בבירור כבר אז, כי יש לה השגות לגבי אפשרות בניית בנייני או דירות נופש/מלונית על חלק מהמגרשים, אך היא נותנת לה "יד חופשית" לנסות מזלה מול הוועדה המקומית, ושתגיש בקשה להיתר בהתאם ובהקדם, ושהועדה תחליט בנידון.
מעבר לכך – אפילו היינו מקבלים את טענתה של אסיה, כי בהתעקשותה של הערייה בזמן אמת שאין התכנות לבניית מלונית על חלק מהמגרשים תוך גרימה לכך שבקשה/ות להיתר לא הוגשו עד היום על ידי אסיה, היתה משום הפרת חובת תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים, עדיין הדבר לא היה מוביל בהכרח לקביעה כי עסקינן בהפרה יסודית של ההסכם, שבצידה הזכות לפיצויים מוסכמים.
גבריאלה שלו ויהודה אדר בספרם "דיני חוזים – התרופות", הוצאת נבו (להלן: "שלו ואדר") מציינים כי:
"בהעדר עילה חוקית לביטול – בחוזה או בדין – צד המתנער מחוזה תקף ומודיע לרעהו על 'ביטולו' אינו אלא מפר של אותו חוזה. זאת, אפילו פעל ה'מבטל' בתום לב ומתוך אמונה שהביטול נעשה כדין. 'ביטול' בלתי חוקי מעין זה – ככל הפרה אחרת של חוזה – אין בכוחו לגרוע כהוא זה מתוקף החוזה ומכוחו המחייב".
ודוק – בכדי שנראה בהודעת ביטול ההסכם משום הפרת ההסכם, יש צורך כי הודעת הביטול תהא לא מבוססת, ולמצער הפרה צפויה (ראו שלו ואדר, עמ' 115 הערת שוליים 24, והאסמכתאות המצוינות שם).
...
בהינתן כל אלה שוכנעתי לדחות גם את רכיב התביעה של דמי שימוש שבתביעה שכנגד.
סוף דבר – התביעה שכנגד
לאור כל דבריי לעיל, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.
אחרית דבר
לאור דברינו לעיל, ולסיכום ייאמר, כי הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד נדחות בזאת.
