ביטול הסכם מתנה של קשישה בגלל השפעה בלתי הוגנת שהופעלה עליה

סעיף 3 שכותרתו "ניצול מצוקת הצרכן" קובע בס"ק (א) כדלקמן: "לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל ... דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להיתקשר בעיסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההיתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההיתקשרות שלו ...". סעיף 3(ב) מיפרט מהם המעשים שיכולים להעלות כדי הפעלת השפעה בלתי הוגנות וקובע כי: "... יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:

העולה מן המקובץ הוא כי עושק אשר יכול להביא לביטול העסקה איננו מתמצה בניצול מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונות כפי שקובע סעיף 18 לחוק החוזים אלא עלול לכלול גם ניצול מצוקתו של הצרכן והפעלת השפעה בלתי הוגנת, כאמור בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן.

השפעה בלתי הוגנת: הכלל העומד בבסיס דיני ההשפעה הבלתי הוגנת גורס כי "אם הצד בעל ההשפעה מנצל את מעמדו ואת תלותו של הצד האחר, באופן שהוא מפיק לעצמו... יתרון בלתי הוגן על דרך של מתנה, צוואה או חוזה, ניתנת הפעולה לביטול על ידי הצד שפעל תחת אותה השפעה" (פרידמן וכהן, בעמ' 995; ע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבניין בע"מ נ' מנצור (פורסם במאגרים)).

במקרה אחר, הכיר בית המשפט בקיום חזקת ההשפעה הבלתי הוגנת מקום בו הקשישה שלגביה הוכח כי באופן מובהק לא הייתה מסוגלת לדאוג לעניינה בשל חולשה גופנית ושכלית, חתמה על צוואה לטובת קרוב מישפחה שהחל לטפל בכל צרכיה החיוניים תקופה קצרה לפני החתימה.

...

לאור האמור, דין דרישת התובעת לתשלום רכיב זה של התביעה להידחות.

סוף דבר: ההתנגדות לביצוע ההמחאות אשר הוגשה במסגרת ת"ט 60369-01-18, 57491-04-18, 32275-06-18 ו-18016-03-18 נדחית והתובעת רשאית להמשיך בהליכי ביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 11,540 ₪ במסגרת תא"מ 68275-02-19.

השפעה בלתי הוגנת: הנתבעת טוענת שאין מחלוקת שנטל ההוכחה מוטל עליה והיא הרימה את הנטל ואף טענתה התחזקה מעדותה של התובעת והעד מטעמה, מר א'ע', היחסים בין התובעת והמנוח בעת עריכת הצוואה היו יחסי אמון מיוחדים שכן היו בעל ואשה, האשה הייתה צעירה מהמנוח בעשרות שנים והצדדים התגוררו בדירתה ב**** ונולדה להם ילדה.

קל מאוד להשפיע על אדם קשיש אשר נמצא במצב זה. 26 ". לדעתי המנוח לא היה כשיר לחתום על מסמכים בשנים 2013-2014

באופן המונע מהצד הנתון להשפעה להפעיל שיקול-דעת עצמאי.

אם הצד בעל ההשפעה מנצל את מעמדתו ואת תלותו של הצד האחר, באופן שהוא מפיק לעצמו או לצד שלישי יתרון בלתי הוגן על דרך של מתנה, צוואה או חוזה, ניתנת הפעולה לביטול על-ידי הצד שפעל תחת אותה השפעה.

" אשר על כן אני קובעת כי גם לו לא עלה מצבו של המנוח לכדי אי יכולתו להבין טיבה של צוואה, עדיין יש לפסול את צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת בהתאם למפורט לעיל.

...

הנתבעת טוענת שעו"ד ש', למרות שנחשף לכלל הראיות בחר לא להתפטר מייצוג ואף בחר יחד עם התובעת להעיד כעד לצוואה מבלי להעיד את העדה הנוספת לצוואה, דבר שמוביל למסקנה שגם אם עדותו קבילה, אין לייחס לה משקל שכן כשנשאל בחקירה הנגדית מדוע לא העניק ייעוץ משפטי לערוך צוואה נוטריונית והשיב שמדובר בצוואה בעדים וזו הייתה בקשתו של המנוח.

במצב דברים זה, ובבחינת הנסיבות כולן, מצבו הרפואי, הסכמי ההלוואה עליהם חתם כשנה קודם לכן, מעורבות התובעת בענייניו הכספיים של המנוח, הנתק בינו ובין משפחתו הראשונה שבא לידי ביטוי חריף בתקופה שבסמוך לעריכת הצוואה (הגשת תביעת הגירושין כנגד אשתו הראשונה ותביעות הפינוי כנגד ילדיו) נוכחות התובעת בזמן עריכת הצוואה בחדר הסמוך, ומעורבות עמוקה של אחד מנושיו של המנוח – א' ע' - בעת עריכת הצוואה וחתימתה, מובילים כולם למסקנה שהמנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת שהובילה אותו לחתום על צוואה בה הוא מנשל את כל משפחתו הראשונה מכל רכושו.

" אשר על כן אני קובעת כי גם לו לא עלה מצבו של המנוח לכדי אי יכולתו להבין טיבה של צוואה, עדיין יש לפסול את צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת בהתאם למפורט לעיל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כי צוואת המנוח מיום 09.10.13 בטלה.

התובעת, ששמשה כמטפלת בשכר של הקשישה מ.ר ז"ל (להלן – "המנוחה ר'"), הייתה על פי צוואתה היורשת של מלוא עזבונה.

הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת בכתב התביעה העלתה התובעת טענה בדבר השפעה לא הוגנת, כשלדבריה, הנתבע השפיע עליה ומנע ממנה להפעיל שיקול דעת עצמאי על מנת לקבל רווח ולגרום לה לחתום לו על העברת הזכויות בדירה (שם, ס' 63 ).

] ולא במשפט, עמ' באופן דומה, על אף שחוק החוזים אינו כולל בין הוראותיו הוראה מפורשת המאפשרת ביטול חוזה עקב "השפעה בלתי הוגנת", מלומדים רבים תומכים בהחלת דני ההשפעה הבלתי הוגנת ושאיבתם מדיני הירושה אל דיני החוזים ובמיוחד לגבי דיני המתנה המהוים בעקרם חוזה חד צדדי בו מעניק צד דבר למישנהו ללא תמורה ]מ.א. ראבילו, על מתנה ועושק, מחקרי משפט י', תשנ"ג – 1993 , עמ' 183 [.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לעניין הגשת הקלטת והתמליל, התרתי את הגשתם, .

( זהות המשתתפים וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף (החלטה מיום 21.12.2020 בהתאם להחלטה הנ"ל, הודיעה התובעת כי הקלטות נבדקו ע"י מומחה סאונד, אשר קבע "לאחר שבחנתי את ההקלטות באמצעים המקצועיים לא מצאתי רמז לכך

סוף דבר אשר על כן, אני מורה כדלקמן: התביעה למתן פסק דין הצהרתי – מתקבלת.

על בסיס פסיקת בית המשפט המחוזי בת"א בעמ"ש 12174-10-11 נטען כי שומה על בית המשפט לבחון בקפדנות יתרה מקרים בהם מוחתם אדם קשיש על שטר מתנה לפיו הוא מקנה לאחר את הבעלות בדירת מגוריו ואף שולל מעצמו את אפשרות החרטה .

הסכם המתנה נחתם ע"י התובעת מחמת השפעה בלתי הוגנת ולכן דינו להתבטל .

כמו כן, לא עלה בידי התובעת והעדים מטעמה להביא בפניי כל אינדיקאציה חיצונית אשר תומכת בייחוס של איום בהרעלה לנתבעת והכאה של קשישה בהזדמנויות שונות ודרכים שונות ע"י פ' .

תצהירי המתנה שונו ביוזמת התובעת ונוסחו כך שיבטיחו כי הנתבעת לא תוכל למכור את הדירה בחיי התובעת ואף בשנה לאחר מכן , ויהיה עליה לעשות שימוש בתמורת מכר הדירה ככל שהדבר יידרש כדי לממן סידור מוסדי לתובעת מחוץ לביתה .

עם זאת במקרה שלפני הפעלת כל מבחני העזר על נסיבות העניין ובחינת כל הראיות והעדויות מוליכים למסקנה לפיה התובעת לא חתמה על מיסמכי המתנה בשל השפעה בלתי הוגנת מטעם הנתבעת , אלא משום שזה היה רצונה באותה עת .

...

עם זאת במקרה שלפני הפעלת כל מבחני העזר על נסיבות העניין ובחינת כל הראיות והעדויות מוליכים למסקנה לפיה התובעת לא חתמה על מסמכי המתנה בשל השפעה בלתי הוגנת מטעם הנתבעת , אלא משום שזה היה רצונה באותה עת .

סיכום אשר על כן אני מקבל את הסעד העיקרי שנתבקש בתביעה וקובע כי עסקת המתנה מיום 11.9.16 בטלה ומבוטלת .

לכן אני דוחה את התביעה בעניין זה .

הכלל הוא, כי אם הצד בעל ההשפעה מנצל את מעמדו ואת תלותו של הצד האחר, באופן שהוא מפיק לעצמו או לצד שלישי יתרון בלתי הוגן על דרך קבלת דבר בעל ערך (בדרך של מתנה, צוואה או חוזה), ניתנת הפעולה לביטול על ידי הצד שפעל תחת אותה השפעה.

בעמ"ש (ת"א) 12174-10-11 החיל כבוד השופט ברנר את הדוקטרינה של השפעה בלתי הוגנת על עסקת מתנה וקבע: "אין זו דרכו של אדם קשיש ודל אמצעים להקנות בערוב ימיו את כל רכושו במתנה, ואם ברצונו להיטיב עם אחד מילדיו ולהעדיפו על פני ילדיו האחרים, הדרך לעשות כן היא באמצעות צוואה, קרי, לצוות מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. חזקה על אדם כזה שלא ייפרד בנקל מרכושו בעודו בחייו, על מנת שבמידת הצורך הוא יוכל לממש אותו לצרכיו שלו. זאת ועוד, אין לאדם כזה כל סיבה לשלול מעצמו מראש את האפשרות לחזור בו מן המתנה. שלילת הזכות משרתת באופן בלעדי את האנטרס של מקבל המתנה. על כן, שומה על בית המשפט לבחון בקפדנות יתירה מקרים כגון אלה, בהם מוחתם אדם קשיש על שטר מתנה לפיו הוא מקנה לאחר את הבעלות בדירת מגוריו ואף שולל מעצמו את אפשרות החרטה. הדברים יפים במיוחד כאשר ניכרת לעין מעורבות גלויה ופעילה של מקבל המתנה, בכל הנוגע להחתמה על מיסמכי המתנה...". ]עמ"ש (ת"א) 12174-10-11 פלונית נ' עזבון המנוחה ד.ל. ז"ל (פורסם בנבו, 26.1.14)].

לפיכך מוטל הנטל על כתפי התובעת להוכיח קיומה של השפעה בלתי הוגנת: להוכיח שהופעלה עליה השפעה מצד הנתבע לחתום על ההסכם, וכי ההשפעה הייתה "בלתי הוגנת". ראשית יודגש שוב שטענת התובעת להעדר גמירת דעת להיתקשר בהסכם אינה עולה בקנה אחד גם עם טענתה לפיה חתמה על ההסכם בעקבות ניצול מצוקתה, טענה המניחה שהחתימה נעשתה תוך ידיעת הנסיבות.

...

לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה בהעדר עילה משפטית או עובדתית לביטול ההסכם המבטא את רצון התובעים להעניק לו את זכויותיהם בנכס לאחר שיקול דעת ומחשבה, תוך הבנה מלאה של הוראות ההסכם, ומבלי שנפל כל פגם ברצונם.

עו"ד א' שערך את ההסכם העיד מפורשות שהתובעים ידעו בדיוק מה היקף המתנה שהם מעניקים לנתבע ובזמן אמת הוא השתכנע שהם עושים כן מתוך רצון חופשי וללא לחץ וכפייה, ובית המשפט מצא את עדותו מהימנה.

סוף דבר הוא שלא עלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי שנפל פגם ברצונה או בקיומה של הסכמה אחרת זולת זו שבאה לידי ביטוי בהסכם.

אשר על כן התביעה נדחית.