כך גם התובע סבל באופן כרוני מנזלת והתעטשויות, עיניים אדומות ודומעות ולעיתים איבד את קולו, ואין זה סביר כי לא החסיר ימי עבודה בשל כך. עוד אין זה סביר שחרף העובדה שהתובע עבר תאונת דרכים בשנת 2005, פונה לחדר מיון באמבולנס, תבע את חברת הביטוח וקיבל פיצוי, הוא לא החסיר ימי עבודה, בפרט כך שעה שכעולה מתיקו הרפואי של התובע, יומיים לאחר התאונה הוא סבל מכאבים בראש, בצואר ובברך ימין והומלץ לו להרים את הרגל ולחמם את הקרסול; עשרה ימים לאחר התאונה התובע התלונן על כאבים שהשפיעו על יכולתו לעבוד, ושמונה חודשים לאחר התאונה הוא עדיין סבל מסחרחורות, היה פחות מרוכז ושנתו לא שקטה.
אשר לתפקידו של רב שכונה, הרי שבהסכם 88 (חוזר מנכ"ל 88/6 - נספח א לתצהיר מר מצגר), בסעיף 2.2 נקבע: "תפקידו של רב – רב המכהן באחד מהתפקידים המנויים בנספח ג' להסכם זה. "
בנספח ג להסכם 88, הנושא את הכותרת "לוח תפקידים של רבנים", ברשימת תפקידי הרבנים במועצות הדתיות הוגדרו תפקידים שונים, כדלקמן:
"1.1 רב שכונה.
מכל מקום, ביחס לשלושת הצנתורים העיד התובע בחקירתו הנגדית, שהוא לא שעה להמלצות למנוחה והמשיך בעבודתו כרגיל (ראה עדותו: בעמ' 6 לפרוטוקול ש': 12-13, 28-31, ועמ' 7 לפרוטוקול ש': 31 עד עמ' 8 ש': 2), וכאמור, כאשר נישאל התובע מדוע לא דיווח על ימי מחלה ביחס לצנתורים שבעטיים כן ביטל פעילות, למצער של חצי יום, השיב:
"חשבתי שחצי יום לדיווח על זה לרבנות – אמרתי 'לא צריך'" (ראה: בעמ' 7 לפרוטוקול ש': 18-19).
...
יחד עם זאת, בנסיבות המקרה המסוימות שלפנינו, בהן נחה דעתנו כי התובע לא ניצל ימי מחלה מעבר לאלו שהוכחו לפנינו, ושעה שאי המעקב וניהול הרישום רובץ לפתחה של המועצה כפי שהתברר לפנינו – איננו סבורים כי הנתבעות יכולות להסתמך על מחדלה של המועצה כדי לשלול מהתובע זכות שבמישור המהותי שוכנענו כי מגיעה לו ועל כן אנו קובעים כי התקיימו בתובע הוראות חוקת העבודה, באופן שיש לפסוק לו את הפיצוי בגין ימי מחלה לא מנוצלים.
אי לכך, התוצאה היא שהתובע זכאי לפיצוי בגין 225.2 ימי מחלה, לפי החישוב:
844.5 X 8 = 225.2 ימים
30
זאת ועוד, על פי תלוש השכר שצירף התובע, תעריף יום עבודה של התובע עמד על 374.54 ₪, ועל כן התוצאה היא שהתובע זכאי לפיצוי בסך 84,346 ₪ לפי החישוב שלהלן:
225.2 ימים X 374.54 = 84,346 ₪
סוף דבר –
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, תביעת התובע מתקבלת ואנו מחייבים את המועצה לשלם לתובע פיצוי בגין ימי מחלה לא מנוצלים בסך 84,346 ₪.
כמו כן, אנו מחייבים את כל אחת מהנתבעות לשלם לתובע את הסכום הכולל של 4,000 ₪ בגין הוצאות הליך זה (לרבות בגין שכ"ט עו"ד), לתשלום בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
