ביטול הסכם מכר בשל הפרת התחייבות לתשלום תמורה

בהסכם המכר התחייב המבקש למכור את זכויותיו בדירה למשיב תמורת סך של 1,850,000 ₪, בשלושה תשלומים כדלקמן: תשלום ראשון בסך 1,402,600 ₪, במעמד חתימת הסכם המכר בדרך של קזוז חובות של ברוך לנסים אשר טרם ניפרעו ואשר המבקש ערב לפרעונם.

המבקש, אשר לא נטל חלק בהליכים המשפטיים הקודמים שניהלו הוריו, הגיש את התובענה דנן לביטול הסכם המכר, שעניינה במחלוקת כספית לגבי תשלומי תמורת הדירה, שביסודה ההיתחשבנות הכספית - עסקית בין ברוך לבין נסים.

ביום 15.11.2020 הודיע המבקש למשיב על ביטול הסכם המכר בגין הפרתו, וביום 17.12.2020 הוגשה תביעה זו לביטול ההסכם.

...

לנוכח האמור, אני דוחה את הטענה.

בסופו של הליך ההוכחות, וממכלול הטעמים שלעיל, לא שוכנעתי כי יש לקבל את טענות המבקש באשר להתחשבנות הכספית בין ברוך לבין נסים.

לאור האמור, התביעה נדחית.

נזכיר כי בנספח להסכם המכר שנערך בין הצדדים ביום 13.3.2023 (נספח 12 לבקשה לסעדים זמניים) התחייבה המשיבה לשלם את יתרה התמורה בגין הנכס עד ליום 13.4.2023 ואף התחייבה כי במידה ולא תעמוד בסיכום "יבוטל ההסכם בין הצדדים ויחולו הוראות ההסכם לגבי ביטול עקב אי תשלום התמורה". יתרה מכך, בנספח האמור הוסכם כי "הצדדים מוותרים בזאת על כל טענת אכיפת ההסכם". המצב הלכאורי הקיים בהאידנא לפיו המשיבה הפרה את הסכם המכר – ובעניין זה נזכיר את קביעת בית המשפט בהחלטה מיום 30.7.2023 כי למבקשת סיכוי טוב לזכות בתביעה – מערים קשיים כפולים ומכופלים על אפשרות קבלת הבקשה, וזאת בעיקר מן הטעם כי הבקשה לחיוב המבקשת לחתום על מיסמכי משכנתה מקפלת הנחת מוצא כי הסכם המכר שריר וקיים, בעוד שמצב הדברים הלכאורי איננו כזה.

לא זו בלבד שחתימה על ההיתחייבות חותרת תחת המציאות המשפטית הלכאורית כי הסכם המכר בוטל עקב הפרה, אלא שהיא כוללת נטילת התחייבויות על ידי המבקשת, שלא עולות בקנה אחד עם טענותיה כלפי המשיבה.

...

בית המשפט ציין דברים אלו: "למעשה המשיבה מבקשת להחזיק את המקל משתי קצותיו: לא עומדת על אכיפת ההסכם שכן לא רק שוויתרה על כך מפורשות, הסתבר שגם אין לה את האמצעים לעמוד בהתחייבויותיה במועדים, וזאת אפילו לאחר הארכה שניתנה, ומאידך גיסה, גם לא מסכימה לביטול ההסכם ובכך מנסה להותיר את המבקשת תלויה ונתונה לגחמותיה של המשיבה, תוך עיכוב סיומו של הפרויקט כולו קבלת התמורה והשלמת הבניה גם בבית הצמוד לבית שרכשה" בסופו של יום בית המשפט נעתר לבקשה והעניק למבקשת את רוב הסעדים שנתבקשו על ידה.

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת המשיבה ובתגובת המבקשת, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, אני מחליט לדחות בקשת המשיבה לחיוב המבקשת לחתום על מסמכי המשכנתה.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1183397/8 בבית הדין הרבני האיזורי באר שבע לפני כבוד הדיין: הרב אברהם צבי גאופטמן המבקש: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד מירב יהושע) המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד כרמל מזוז) הנידון: אסמכתא בבית דין חשוב ביום כ"א בסיון תשפ"ב (20/06/2022) פסק ביה"ד בהרכב של שלושה דיינים לדחות את תביעת הבעל לשעבר לביטול הסכם המכר בגין הפרה יסודית, וממילא גם תביעתו לפצוי מוסכם בסך 57,000 ₪ עבור הפרה בתנאי יסודי. מאידך, קבע ביה"ד שעל האישה לשלם את הקנס היומי בסך 200 ₪ שנקבע בהסכם, בסכום מיצטבר של 12,000 ₪. נראה כי יש להוסיף ולדון בהיבט נוסף: נושא האסמכתא בקנס היומי, אליו לא היתייחס בית הדין במפורש בהחלטתו הקודמת, כדלקמן. יובהר כי נימוקים נוספים אלו הם דעתי האישית והיא אינה מחייבת בהכרח את חבריי להרכב, אם כי כל דייני ההרכב הסכימו למעשה לחייב את הקנס היומי, כדלעיל.

ב"כ הבעל עתרה לביטול הסכם המכר מאחר שהאישה לא עמדה בתנאי ההסכם, ולא שילמה את מלוא התמורה תוך 90 יום, גם לאחר התראות חוזרות ונישנות.

אסמכתא בדבר הנהוג לעשותו דרך נוספת שהוזכרה בפוסקים לסילוק טענת אסמכתא היא מנהג העולם בדברים מסוימים, דז"ל התוספות (בבא מציעא סו ע"א): "ומיהו קנס שעושין בשעת שידוכין מהני אפילו לא קנו בב"ד חשוב כיון שנוהגין בו כל העולם מידי דהוי אסיטומתא דלקמן (דף עד.) דקניא ועוד דבדין הוא להתחייב כל החוזר בו כיון שמבייש את חבירו וכן אם קבל עליו המלמד בשעה שהשכירוהו קנס אם יחזור בו ולא נמצא מלמד אחר מזומן אין זה אסמכתא דלא חשיב גזום כיון שמפסידו..." ועיין פת"ש (סימן רא, סק"ב) בשם החת"ס (חו"מ סו) שבסיטומתא ובמנהג השוק אין חיסרון אסמכתא, וז"ל: "דאין סיטומתא מועיל לדבר שלא בא לעולם, היינו מפני שלא נהגו לדור למוהל טרם שבא הילד לעולם, וזה ששינה מהמנהג לא מהני סיטומתא, אבל הרא"ש בתשובה מיירי שנהגו לחכור דברים שלא באו לעולם, משו"ה מהני. וכתב עוד, דה"ה וכל שכן דמועיל באסמכתא, דהא טעמא דלא קני משום דלא סמכא דעתיה, ומכיון שנהגו שפיר סמכא דעתיה וקני". ועיין באריכות בפס"ד של הגר"ח איזירר זצ"ל (פד"ר יד, עמ' 36), שדן לגבי תוקפו של פיצוי עקב הפרת חוזה, דבר הנפוץ במיוחד בחוזים של מכירת דירה.

...

בהחלטת ביה"ד מיום כ"א בסיון תשפ"ב (20 ביונ' 22') נקבע כי תביעת הבעל לשעבר לביטול הסכם המכר בגין הפרה יסודית נדחית, יעויין בנימוקי ביה"ד בהחלטתו.

אמנם למסקנה כתב שאין די במנהג, ורוב הפוסקים לא הזכירו טעם זה בעניין שידוכין.

לכן התבקש בית המשפט להורות לנאמנת לעצור הליכי המיכרז למכירת המניות וההתמחרות כל עוד לא מוכרעת הבקשה מיום 18.7.2023 לגופה, לביטול פסקי הדין האמורים, אשר ביטולם מתחייב (לשיטת המבקש) בשל טענותיו בדבר המצב המשפטי של המקרקעין לאשורו.

ההחלטה מיום 13.10.2020 בתיק כאן קבעה כאמור כי דין חוזה מכר המניות מן החייב למבקש ולבר ניסים דינה ביטול, בשל הפרה יסודית שיסודה באי תשלום מלוא התמורה החוזית המוסכמת בגין המניות.

...

אני סבור כי המדובר בניסיון נוסף מצד המבקש להעלות במסגרת ההליך דנן טענות שחורגות ממנו, תוך התעלמות מקביעות שיפוטיות חלוטות קודמות (במסגרת ההליך דנן וגם במסגרת הליכים קודמים שנוהלו) – במטרה להביא לביטול הליך המכירה שכבר אושר.

אין בטענות שהועלו גם כדי להביא למסקנה כי דין פסקי הדין שהמבקש עותר לביטולם – ביטול.

מכאן, שגם דין בקשת המבקש – להידחות.

לטענתה, תביעתה לביטול הסכם המכר עקב הפרתו לאחר מתן פסק הדין בתיק 14941-11-16 ואי תשלום התמורה עד היום, עדיין תלויה ועומדת על אף הסכם הפשרה שאושר בין בוחניק לג'קסון.

אפילו את ההסכם לא טרח הוא לצרף לבקשה או לתצהיר על מנת שניתן יהיה להווכח אם אכן מצויה התחייבות כאמור של עו"ד אשכנזי בסעיפים הנ"ל. לטענתו בהמשך דבריו, לא הציג עו"ד אשכנזי פניה אחת שלו מאז 2016 אל בוחניק למתן הסבר לאי תשלום תמורת העסקה.

...

הרקע לבקשה (מתוך החלטתי בבקשה למתן פס"ד חלקי מיום 7.2.24) בשל חשיבות הרקע, והיות ההליך דנן הינו "סיבוב מס' 2 " בין הצדדים הניצים, אני מוצא לפרט את ההליכים הקודמים בין הצדדים כאמור להלן.

משמע, בסופו של דבר לא ייותרו בידה זכויות קניין אלא כספים.

לסיכום הנני מורה כדלקמן: הבקשה למתן צו מניעה שיאסור על עו"ד אשכנזי שימוש ביפוי הכח נדחית, ברם אני מתיר את השימוש אך ורק כדי להמשיך את הליך רישום הזכויות על שם בוחניק, וככל שיש צורך למען הגשמת מטרה זו, לעשות שימוש בכל הסמכה שניתנה ביפוי הכח.

ככל שלאחר התשלומים הנ"ל תיוותר יתרת תשלום לטל, רשאי בוחניק להפקידה במסגרת תיק זה בקופת בית המשפט והדבר ייחשב כתשלום ע"ח התמורה, בכפוף לכך שיימצא לבסוף שיש לדחות את תביעתה של טל. אין בכל האמור לעיל, המהווה אך הסדר ביניים שיאפשר ביצוע ההסכם לפי פסק הדין החלוט, כדי לפגוע בכל זכות שתעמוד לטל ככל שתזכה לבסוף בתביעתה.