ביטול הסכם מכירת מכשיר טלפון פגום עקב אי התאמה

טענות הנתבעת ביום 26.11.2019 רכש התובע בעיסקה טלפונית מתקן מים חמים וקרים.

ראשית לגבי האפשרות העומדת לצרכן לבטל עסקה בשל פגם או ליקוי: כאשר צרכן מוכיח פגם או ליקוי במוצר שנרכש, באופן המהוה "אי התאמה" של הממכר שסופק ביחס למוצר שהוזמן, בהתאם לפירוט הקבוע בסעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 ("חוק המכר") קמה לצרכן זכות לתרופות המנויות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971 ("חוק החוזים") בשים לב להוראות סעיף 27 לחוק המכר, ובכלל כך ביטול ההסכם והשבה.

כך, בהודעה מיום 5.12.2019 טען התובע, כך: "ניסינו את המכשיר בימים אלה והחלטנו שזה לא מתאים לנו" בהודעה נוספת מאותו המועד דרש התובע, כך: "אני מבקש לבטל את העסקה וכי תבואו לאסוף את המכשיר מביתי. כן אבקש להחזיר לי את התשלום הראשון ששלמתי... על פי החוק אתם חייבים לבטל את העסקה תוך שבועיים מיום ביצועה..." גם בכתב התביעה לא נטען לגבי איכות המים או פגם במוצר עצמו.

...

בהתאם אני מורה על ביטול העסקה שנכרתה בין הצדדים לרכישת בר מים ביום 26.11.2019.

לסיכום נקודה זו - הנתבעת תשלם לתובע סך של 763 ש"ח. לאור תוצאת פסק הדין וניתוח הדברים כאמור, איני רואה הצדקה לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין עגמת נפש שנגרמה לו בשיעור הנתבע; עם זאת, לאור התיעוד של מספר הפניות שביצע התובע לנתבעת והזמן שחלף בין מתן הודעת הביטול ועד שהתקבלה ההתייחסות העניינית לביטול, אני מחייבת את הנתבעת בפיצוי התובע בסך של 450 ש"ח. סוף דבר: בהסתמך על כל האמור אני קובעת, כי התביעה מתקבלת בחלקה, כדלקמן: א.         אני מחייבת את הנתבעת בביטול העסקה שנכרתה בין הצדדים ביום 26.11.2019.

הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 1,213 ש"ח (סך של 736 ש"ח בגין התשלומים שבוצעו עד לביטול העסקה בקיזוז הסכומים המותרים בקיזוז ובצירוף סך של 450 ש"ח אשר נקבע כפיצוי בגין תהליך ביטול העסקה).

התובעת העידה בדיון שהתקיים בפני ביום 07.06.22, כי לגיסה היה מקרה דומה עם הנתבעת, שעה שבאו להרכיב לו את הארון, היתה זכוכית שבורה, אמרו שירכיבו לו ואח"כ יחזרו לסדר, "ועד היום לא סידרו לו". בדיון שהתקיים בבית המשפט, הציגה התובעת תמונות ממכשיר הטלפון הנייד שלה, בו ניתן היה לראות את חזית הארון.

לשאלת בית המשפט, משנשאלה התובעת מדוע לא אפשרה למתקין להרכיב את הארון ולאחר מכן לראות באם ישנם ליקויים, השיבה כי "הכל הגיע מיתפורר, הזכוכית, הכל, מפוצצת. המרכיב לא אמר לי שהוא לא יכול להרכיב". לבסוף, מול שורה 30 לפרוטוקול, מעידה התובעת כי "בגלל גיסי שלא באו לתקן לו והשאירו אותו עם ארון שבור עד היום, אני לא הסכמתי שירכיבו לי את הארון שהוא מיתפורר." התובעת אף צירפה לכתב התביעה צלום מהתכתבויות הוטסאפ שלה עם גילי, בסמוך לאספקת הארון, בהן נכתב (ע"י גילי) כך : "מתי שתרצי נשלח לך מרכיב להרכיב את הארון. איפה שתרצי. כולל זכוכית חדשה". ס' 11 לחוק המכר תשכ"ח 1968 (להלן: "חוק המכר") קובע כי נכס שמבחינת סוגו, תאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה מעיד על כך שהמוכר לא קיים את חיוביו בעיסקה.

אין הקונה זכאי להסתמך על אי-התאמת הממכר כאמור בסעיף 11 (להלן – אי- התאמה) אם ידע עליה בעת גמירת החוזה.

ייתכן ואילו הורכב הארון, וככל שהיו מתגלים ליקויים ו/או פגמים, יכולה היתה התובעת להצביע על אי-התאמה ביחס למה שראתה בתצוגה.

מכאן, שהנתבעת לא תוכל לגבות את ההמחאה בסך 2,000 ₪ שהופקדה בידה ובוטלה ע"י התובעת, ועליה להשיב המחאה זו לתובעת תוך 21 יום ממועד זה. בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי בדבר ולאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

...

" סבורני, כי משרכשה התובעת את הארון מהתצוגה, אזי למעט עניין הזכוכית (שהיתה לטענתה שבורה), ספק אם יכלה היא להסתמך על אי-התאמה כלשהי בארון, לעומת מה שראתה בתצוגה, בוודאי שעה שסרבה להתקינו בביתה, ולעמוד על מצבו ואיכותו בהיותו מורכב.

לסיכום, התובעת לא עמדה בנטל להוכחת התביעה בכל הנוגע לאי-התאמה של הארון (למעט עניין הזכוכית השבורה שכאמור הנתבעת הודתה באחריותה להחלפתה) וממילא הפרה חובתה להקטנת הנזק בעצם סרובה להרכיב הארון ולאפשר תיקון הטעון תיקון, ומשכך אני מורה על דחיית התביעה.

עם זאת, משלא היתה מחלוקת כי הארון סופק עם זכוכית שבורה, אני סבור שקמה לתובעת זכות קיזוז הן בהתייחס לזכוכית עצמה והן בהתייחס לעגמת הנפש מאספקת הארון עם הזכוכית השבורה, ומעמיד זכות זו ע"ס 2,000 ₪.

טענות הצדדים טענות התובע לטענת התובע, ביום 25.05.20, רכש מאת הנתבעת 2 מכשירי טלפון ניידים מסוג z flip3 (להלן: "המכשירים") בעלות של 4,529 ₪ כ"א. התובע מוסיף, כי בשלב מאוחר יותר התגלו במכשירים פגמים, כך שהנתבעת החליפה לתובע במכשיר האחד את המסך 5 פעמים, ואילו במכשיר השני הוחלף המסך 3 פעמים.

סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח- 1968 (להלן- חוק המכר) שכותרתו "אי התאמה" קובע כי "המוכר לא קיים את חיוביו אם מסר...

לפיכך, אני קובע כי החוזה שבין התובע לנתבעת, בכל הקשור לרכישת המכשירים - בטל.

...

לאור כל האמור אני פוסק לתובע הוצאות משפט לרבות האגרה בסך של 500 ₪.

סוף דבר אני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 7,058 ₪, תוך 21 יום מיום שישיב לה התובע את המכשירים כמפורט בסעיף 29 לעיל.

ככל שלא תשלם הנתבעת את הסכום הנ"ל במועדו, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

התובעת טוענת כי היא זכאית לביטול העסקה עקב אי התאמה, להשבת הסכום ששילמה, ולפצוי עקב עוגמת הנפש שנגרמה לה. עיקר טענות הנתבעת: הומלץ לתובעת לרכוש מכשירים מהסוג שרכשה מספר שנים קודם לרכישה.

כך, לו סבר בנה של התובעת כי ראוי לשקול שוב את העסקה טרם ביצועה, יכול היה לומר זאת בטלפון לאימו, ויש להניח כי היא הייתה ממתינה לבואו או באה עמו שוב במועד אחר, טרם ביצוע העסקה.

(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; (2) נכס שונה או נכס מסוג או תאור שונה מן המוסכם; (3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; (4) נכס שמבחינת סוגו, תאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים.

שעה שלא צורפה כל ראיה לפגם אובייקטיבי כאמור, הרי שהתובעת לא הוכיחה כי עומדת לה עילה לביטול העסקה עקב אי התאמה.

...

לצד זאת, אני מקבל את טענת התובעת, שהוכחה בעדותה ועדות ילדיה, כי היא באמת ובתמים חדלה מלהשתמש במכשירים מכיוון שהם לא היו לה נוחים והשימוש בהם אף הסב לה סבל, וממילא דוחה את טענת הנתבעת לפיה התביעה הוגשה בחוסר תום לב. העובדה שהתובעת, בסופו של דבר, לא הצליחה לעשות שימוש מועיל במכשירים ונאלצה לזנוח את השימוש בהם, מעידה על כך שהנתבעת לא הדריכה וליוותה את התובעת כנדרש.

אולם, אין בכך כדי לסתור את המסקנה כי, בסופו של דבר, התובעת לא הצליחה לעשות שימוש מועיל במכשירים.

לאור כל האמור אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת ההסכם, או בגין קיומו בחוסר תום לב, בשיעור 50% ממה ששילמה עבור המכשירים, כאשר פיצוי זה מגלם אף את עוגמת הנפש שנגרמה לה. מפיצוי זה יש להפחית 20% בגין אשם תורם.

היות שהסכום ששולם ע"י התובעת, כפי שעולה מהחשבוניות שצירפה הנתבעת, הינו 19,710 ₪, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: פיצוי בסך 7,884 ₪.

כן נטען על ידה, אגב ניהול ההליך בבית המשפט קמא, כי לא זכתה לשירות הולם מידי המבקשת בכל הכרוך בטיפול בפניותיה נוכח הפגמים והיעדר ההתאמה, לשון המעטה.

כן מצא בית המשפט קמא, כי המבקשת לא פעלה כמתחייב ממנה עפ"י דין לתיקון הפגמים ו/או להתאמת הטובין שסופקו לאלה שהוזמנו ע"י המבקשת, ומכאן הגיע למסקנה, כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם ע"י המבקשת, המזכה את המשיבה בסעד של ביטול והשבה.

המבקשת מלינה על איכות הראיות עליהן ביסס בית המשפט קמא הכרעתו, כשלדידה נידרשת מומחיות לצורך קביעת ממצאים בעיניין שבמחלוקת ובמקרה דנא הסתפק בית המשפט קמא בעיון בצילומים שהוצגו ע"י המשיבה מתוך מכשיר הטלפון הנייד.

כן מפנה המבקשת לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א - 2010, עת לדידה, בפסק הדין היתעלם בית המשפט קמא מהוראותיהן בכל הנוגע לזכות הצרכן לבטל עסקת מכר של טובין בכלל וריהוט בפרט.

כל שנטען על ידה הוא, כי "פסק הדין נימסר לטפול", אך "מפאת אי הבנה וחילוקי דיעות" לא הוגשה הבקשה במועד, וכי נציגיה סברו כי עניין העירעור מטופל, אולם התברר להם שהערעור לא הוגש במועד ומיד עם היוודע הדבר פעלו להגשת הבקשה שלפנינו.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכל אשר מונח לפניי באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

למעלה מן הצורך יובהר, כי ממילא וגם לגוף העניין דין טענות המבקשת להידחות.

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.